גם אני אהבתי קודם את ירדנה ארזי
בעצם, אני עד היום אוהב אותה. למעשה, כשריטה פרצה אז ב-86, אני זוכר שבתור ילד אפילו התרגזתי. אבל עם השנים מתבגרים ושוכחים מהשטויות האלה. אל לזלזל בירדנה ובקריירתה, במשך שנים היא נחשבה לזמרת המובילה בישראל, ועם הזמן פסקה להקליט חומר חדש והעדיפה להתרכז בטלוויזיה. הכי צורם לי זה שבשיא הקריירה שלה תקפו אותה על ימין ועל שמאל (כשנבחרה לייצג אותנו באירוויזיון, כש"בן אדם" זכה והושווה ל"אדון עולם", כשהקליטה אלבום המבוסס על שירים ערביים וכו'). רק כשהיא ירדה מעט מהכותרות עזבו אותה לנפשה וחיפשו קורבן אחר. וכן, ריטה היתה שם, טיפסה אל הפסגה, קצרה הצלחות ועם זאת משכה את אותן לשונות רעות ואכזריות, אכולות הקינאה. אני, את ריטה, התחלתי לאהוב כבר ב- ב-1994 כשקניתי את הדיסק "אהבה גדולה", אחר כך את "תחנות בזמן" וממש התאהבתי בשירים של ריטה. מאוד הצטערתי כשהאלבום ב-92 נגנז (עם "חיזיון מקומי" ו"תחנה של זמן"). בשנה שעברה ראיתי אותה מופיעה עם רמי והוקסמתי מהכימיה ביניהם ומהמופע שהם נתנו. הבטחתי לעצמי שאלך למופע יחיד שלה, ואכן, בקיסריה פשוט התרגשתי נורא וחזרתי הביתה מלא התרגשות. היא בהחלט עשתה לי את זה.