חזרתי

[The Juck]

../images/Emo19.gifחזרתי../images/Emo3.gif../images/Emo32.gif

כמובן שהיה ממש כיף. הספקתי לעשות המון ב5 ימים שהיינו שם. עבר מהר אבל כיף לחזור הביתה, למיטה שאני אוהב, למשפחה, אמנם זה כולה 5 ימים אבל אכלתי את עצמי מגעגועים לפיבוש שלי

איך שהגעתי הדלקתי ת'מחשב ונכנסתי לפורום שאני הכי אוהב ונאמן לו בעולם

 

[si V an]

אלוווםם..!

שמחה שנהנת

 

[טלטלונת המקורית]

העיקר שנהנת

 

[The Juck]

../images/Emo19.gifתודה../images/Emo24.gif

 

[TEENAGER1]

../images/Emo66.gif חזרתי גמני ../images/Emo13.gif

ויהורם-מזל טוב ענקי!

 

[תלתלית]

ברוך הבא../images/Emo24.gif

היית חסר פה

מה שלומך?

 

[The Juck]

../images/Emo19.gifאצלי מצויין../images/Emo13.gif

מה איתכם? והנה בהזדמנות תמונה מדהימה מהזריחה היום. (זה מהמצלמה החדשה שלי)

 

[The Juck]

../images/Emo19.gifוהנה עוד תמונה מגניבה

משדה התעופה. תעריכו אותה כי נפלתי במדרגות מיד אחרי שצילמתי אותה...זה קרה מרוב שהייתי באטרף לתפוז ת'תמונה הזאת

 

[TEENAGER1]

../images/Emo66.gif טסת?!?!? ../images/Emo2.gif

מושחת

 

[The Juck]

../images/Emo19.gifלמי יש כח לחזור בטיסה????

וחוץ מזה לקחנו כרטיס טיסה ב89 ש"ח במבצע של אסקייפ בהלוך לקחנו אוטבוס

 

[The Juck]

../images/Emo19.gif*למי יש כח לחזור בנסיעה

 

[Golden apple]

../images/Emo73.gif זה זוללללללל

שאנחנו נוסעים לאילת ההורים שלי רק טסים בגלל שאין להם כוח לנסיעה וכרטיס עולה צד אחד 300 שקלללללללל אני בדר"כ תמיד נוסע באוטו עם זה עם דודים או באוטובוס אני לא מוותר על הנסיעהה איך אפשר זה החלק הכי שווה יותר מאילת...

 

[Golden apple]

../images/Emo73.gif אם*

 

[The Juck]

../images/Emo19.gifבהלוך זה סבבה

גם אני לא מוכן לוותר על הנסיעה בהלוך, וזה מה שאנחנו עשינו. אבל בחזור זה סיוט, אתה עייף, מת להגיע הביתה כבר..אני לא מסוגל

 

[דנה272]

ברוש שובך!

איפה הייתה שם?

 

[דנה272]

חחח...

זה היה אמור להיות ברוך שובך

 

[The Juck]

../images/Emo19.gifנסלח לך../images/Emo13.gif

 

[Golden apple]

../images/Emo73.gif פאקינג כתבה מוזרה

הבנתם מה הוא רוצה

פרס למפענח... מצחיק ששרית חדד קראה לאלבום החדש שלה, "חגיגה", על שם של סדרת עוגיות תעשייתיות (שלומי שבת בוודאי היה קורא לדיסק "חגיגת"), אבל הסינגל השני שלה, "בחום של תל אביב", הוא כנראה השיר המעניין ביותר של החודשים האחרונים. רוב מי ששמע אותו, על הטקסט, הלחן והבנייה (אחרי דקה ועשרים של דכדוך מנוצנץ קופץ השיר לדאנסיות חינגתית) התעמת עם תחושת הביזאר שהוא משרה, כמו גם עם השדר העמום שכאילו רומז שהדיווה מנסה לחולל איזשהו ספין של שדרוג עצמי. עברי לידר כתב לחדד את הטקסט של השיר, שמתחיל בשורה "פרחה במרצדס משנה את המקום שלה". מדובר, אם כן, בשיר הפרחה 2004 – מעודכן ומשויף למידות הפופ הנוכחיות. ואולם בשונה מלהיטו המכונן של אסי דיין, לידר אינו נזקק להרים המנון-גוף-ראשון, ואף לא מסתייע בגינוני הגדרה עצמית שאבד עליהם הכלח. כווטרן של מאבקים מיעוטיים, לידר מרגיש, כך עושה רושם, שעבר זמנן של קריאות בא-לי-לצעוק בסגנון "אני פרחה" (בטח כאשר הן שתולות בפה המקופח על ידי נציגו הדשן והלבן של הממסד). במקום זאת הוא מעדיף להתעסק בפרגמנטים של מציאות, כמו שאומרים. שירתו של לידר תמיד כיוונה, כאילו, לקולנועיות. מצלמה נכנסת לתוך מכונית מפוארת של זמרת נצנצים, רגע בחיים בחום הזה של תל אביב, יו נואו. נדמה שהוא מחבב את הקטע של לעטות על עצמו את תפקיד היוספוס פאלביוס, מזהה ומתעד טרנדים, זה שמנציח אותם בהינף שורה פואטית-תיאורית ("משקפיים על חצי פנים; היה בליין אבל עכשיו הוא טבעוני"). אבל ב"בחום של תל אביב" הפרגמנט ממונף למקום מחוכם – את השיר שהוא כתב על הפרחה במרצדס שרה פרחה במרצדס. אפשר לשאול: האם הפרחה במרצדס היתה מלכתחילה שרית חדד? האם חדד רק משחקת את דמותה של הפרחה במרצדס? המייקאובריסטית האולטימטיבית. זהו שיר על בחורה שמשנה את מקומה בחיים. ממש כמו חדד, שמנערת מוג'דה של 200 קילו מעפולה הפכה לג'דע-בארבי מגופררת עם שיק שנראה כמו יום שישי בשינקין לנצח. והטענה שמסובבת כאן היא כזאת: העובדה ששרית חדד סוחבת על עצמה בשנים האחרונות חזות מצפונבזת בקריצה וגלאם לא ברור, עדיין לא הופכת אותה לפחות "אמיתית" ממה שהיתה. מדוע? ראשית, משום שכל התנהלותה (וכך גם אולי בחירתה בשיר הזה) עדיין משדרת סוג של חוסר מודעות חמים ומוכר לטובה; ושנית, משום שהיא עדיין זוכרת אינסטינקטיבית מאיפה היא באה – זה מה שמנסה לשדר, אם אינני טועה, הנופך העצבובי והנוגה של השיר – גם אם היא בהחלט אינה יודעת לאן פניה ולאיפה אותה המרצדס מובילה אותה. אבל הטיעון המנצח לאמיתותה של הפרחה עומד בתיאור של מה שקורה לאותנטיות כשהיא נפגשת עם המציאות הפלסטית של ההצלחה והכסף. הדאווין הצפוני הרי מושרש בתודעה התרבותית של המרחב ההתפשטותי הזה כמגוחך וחסר אוסול; אבל שרית חדד, המייקאובריסטית האולטימטיבית, זאת שבאה מעפולה לקיסריה, מהופעה בחתונה של משפחת בידוסה לספת תוכנית האירוח של אורי גוטליב – היא זאת שבזכות המטען האותנטי שלה הופכת בסופו של דבר את המציאות הזאת, המהירה והסינתטית, לאותנטית בזכות עצמה.

 

[Kinky DeviL1]

הו צחר מנהל חביב! :]

כיף שחזרת.. [לא כתבתי לך כבר ביהודים משו? חחח] אז אני כנראה כותב שוב... יום טוב!!! )

 

[The Juck]

../images/Emo19.gifחחחח טיפש../images/Emo3.gif

נפגש בניצנים