ליהיא24

New member
../images/Emo188.gif

חרדת הבדידות צרובה בנפשי ואני גלמודה בין המון חברים חיה רק בגלל הסקרנות אם אי פעם שלווה מגיעה. מסניפה פנטזיות במנות קצובות צוללת לעולם האשליות חלומות מדומים רגעים קסומים. אני עשב שוטה בשדה נפילה היא גורלי חור שחור מתמשך אינסוף סוחף. חולשתי היא אדון לי מכרסמת בנפשי ומזינה את נשמתי. לא מתי וגם בחיים לא נותרתי.
 
ליהיא

האוייב הגדול ביותר הוא הפחד הפחד לקחת את גורלינו בידנו הפחד לצעוד במקום להסחף הפחד להגשים במקום להבלע באשליות הפחד להתחזק אל מול החולשות הפחד לקום בחזרה אל האור איזרי אומץ יקירה קחי את גורלך בידייך ובחרי בחיים.
 

ליהיא24

New member
מתעופפת עם ארבע הרוחות

מרחפת בין חלום למציאות מתנודדת בין גן עדן וגיהנום. מזמן למדתי להקהות רגשות. כבר זמן מה שהשמש נסתרת ועיני שהורגלו אל החושך לא מחפשות אחר האור האבוד.
 
"קומי אורי כי בא אורך"

מעבר לחושך בסוף הבדידות מאחורי הכאב מסתתרת ילדה ילדה קטנה ונפחדת שעיניה כבויות ילדה שפעם רצתה לחיות שידעה להנות משמיים כחולים ושמש זורחת ןמציוץ ציפורים מעבר לחושך בסוף הבדידות היא יושבת רועדת נפחדת וקר לה אל תהרגי אותה היא רק רוצה לאהוב קחי אותה אל חיקך חבקי אותה באהבה סלחי לה קבלי אותה כי בך היא יושבת ולך היא קוראת ורק בידך הכוח להחזיר אותה לעולם שהספיקה לשכוח
 

אוריכאן

New member
להרפות...

להרפות לתוך הרגע הקיים בלי פחד ובלי תקווה, רק בכדי להרוות צמאון עמוק בתוך מדבר של אשליה. לוותר על הכל ולראות את הדברים כמו שהם זהו תמצית החלומות. לגלות את עצמך משתנה, כמו אוקיינוס של רגשות, של מחשבות. הדברים שלהם נתת כח בעבר משתחררים ואתה מגלה את עצמך חופשי, כמו ציפור בין ציפורים.
 
למעלה