נוצ'דה בואנה בשמונה לבנה?
יום אחד לפנות ערב חזר איש אחד מהעבודה הביתה ומצא את הבית ממש הפוך. שלושת ילדיו, עדיין בפיג'מות, שיחקו בחוץ בתוך הבוץ, כאשר מסביבם אריזות של חטיפים מפוזרות על פני כל החצר הקידמית. דלת המכונית של אישתו פתוחה וגם דלת הכניסה לבית. כאשר נכנס הביתה ראה שהבלגאן גדול בהרבה. נברשת תאורה היתה זרוקה על הרצפה ושטיח הכניסה היה זרוק בערימה ליד הקיר. בחדר המשפחה, הטלוויזיה הציגה בקולי קולות סרט מצויר והחדר היה זרוע צעצועים ופרטי לבוש שונים. הכיור במטבח היה מלא כלים. שאריות ארוחת הבוקר היו מפוזרות על הדלפק. האוכל של הכלב היה מפוזר על הרצפה וכוס שבורה היתה מונחת מתחת לשולחן וכמו-כן ערימת חול קטנה שהיתה מפוזרת ליד הדלת האחורית. הוא עלה מיד במדרגות, מדלג מעל צעצועים נוספים וערימות של בגדים, לחפש את אשתו, הוא היה ממש מודאג שאולי היא חולה או שקרה לה משהו רציני. הוא נכנס לחדר השינה ומצא אותה שוכבת ומתבטלת בהנאה במיטה, עדיין בפיג'מה, קוראת רומן. היא הסתכלה אליו, חייכה ושאלה איך עבר עליו היום. הגבר היה מבולבל לחלוטין ושאל את אשתו: "מה קרה פה היום?" היא חייכה אליו שוב וענתה: "נכון שבכל יום כשאתה חוזר מהעבודה, אתה שואל אותי, מה כבר לעזאזל עשיתי היום?" "כן" ענה האיש כולו נדהם. והיא עונה: "אז היום לא עשיתי את זה!!!!"