ואני כרגיל אעצבן אותכם
היה פרק משעשע, הקטעים של ג´סטין ובריאן רומנטיים ומרגשים, אבל קצת תלושים מכל מה שיהיה בהמשך, ו... אני חושבת שהסוף של הפרק היה הכי מרגש. כשבריאן הלך לפגוש את מייקל - דרך אגב, בהמלצתו ובירכתו של ג´סטין(ג´:"אין לך חברים בגיל שלך?"ב:יש לי, אבל אף אחד מהם לא מעריץ אותי כמוך" ג´:"אני דוקא חושב על אחד שכן...") איך מייקל התרגש כשבריאן הזכיר לו את ההבטחות שהבטיחו כשהיו ילדים... אז נכון, אולי מייקל היה קצת ילדותי, אבל הוא נפגע. הוא לא התנכל לג´סטין, הוא לא רצה שבריאן יפסיק לאהוב את ג´סטין, הוא רק רצה שהם ימשיכו להיות חברים - כמו שכולנו רוצים כשהחבר/ה הכי טוב/ה שלנו מתאהב/ת, מתחתן/ת או יוצא/ת עם מישהו. אנחנו גם מפחדים לאבד אותו/ה! כמו מייקל! ובשבילי האיחוד המחודש בין מייקל לבריאן היה מקסים. וזהו להיום.