הזהרתי מראש שהנושא
טעון - מצד שני לדעתי לא ניתן להתעלם ממקרים כגון אלו שקיימים. שמעתי מספיק דעות של אנשים שחושבים כי ה"זכות" לדאוג לילדים החיילים צריכה להיות רק של הורים שילדיהם התגייסו לקרבי. הלוואי ואף אחד לא היה צריך לדאוג לילדיו. אני מרגישה שיש איזו דיעה רווחת שאומרת "טוב, הוא קרבי, אז ברור שהוא יהיה בסכנה" ושזה בסדר. כל אותם חיילים היו לפני שנה, שנתיים ביחד בביה"ס. ושוב, כמו שאמרתי בהודעת פתיחה, ברור שההורים דואגים לילדים, וחוסר האונים כשיש נפילת קסאמים הוא ללא ספק גדול. הנושא לא היה על עצם הדאגה או עוצמתה אלא על הדרך להגיב לנוכח הדאגה. אני קראתי את הסתיגויותיך ובהחלט מסכימה איתך שה"ילדים" עברו את גיל 18 והם בוגרים בזכות עצמם, ואין זה מתפקיד ההורים להחליט עבורם אם יגיעו לבסיס או לא. לגבי הפורום - הוא פתוח לכל ההורים לכל החיילים, ויש כאן מספיק הורים לחיילים בכל מיני תפקדים, לחיילות בקורסים שונים ובסיסים שונים - אני בעצמי אם לטירונית בקורס הדרכה. אם קראת שרשורים קודמים, אנחנו גם מספרים על הדאגות היומיומיות (קר לו? האם אכל מספיק? האם הגיע בזמן?), מחליפים מתכונים ובדיחות. עדיין, זהו גם מקום להחלפת דעות, ולוא דוקא בנושאים "סטריליים" - ברגע שמחליפים דעות, יש תמיד סכנה שמישהו לצערנו ייפגע. ואם זה קצת מרגיע, הודעה על פעילות צה"ל למיגון זיקים (אגב, לפי הכתבה הפעולות החלו עוד קודם, רק שתוכננו במקור להסתיים בעוד מס' חודשים).
טעון - מצד שני לדעתי לא ניתן להתעלם ממקרים כגון אלו שקיימים. שמעתי מספיק דעות של אנשים שחושבים כי ה"זכות" לדאוג לילדים החיילים צריכה להיות רק של הורים שילדיהם התגייסו לקרבי. הלוואי ואף אחד לא היה צריך לדאוג לילדיו. אני מרגישה שיש איזו דיעה רווחת שאומרת "טוב, הוא קרבי, אז ברור שהוא יהיה בסכנה" ושזה בסדר. כל אותם חיילים היו לפני שנה, שנתיים ביחד בביה"ס. ושוב, כמו שאמרתי בהודעת פתיחה, ברור שההורים דואגים לילדים, וחוסר האונים כשיש נפילת קסאמים הוא ללא ספק גדול. הנושא לא היה על עצם הדאגה או עוצמתה אלא על הדרך להגיב לנוכח הדאגה. אני קראתי את הסתיגויותיך ובהחלט מסכימה איתך שה"ילדים" עברו את גיל 18 והם בוגרים בזכות עצמם, ואין זה מתפקיד ההורים להחליט עבורם אם יגיעו לבסיס או לא. לגבי הפורום - הוא פתוח לכל ההורים לכל החיילים, ויש כאן מספיק הורים לחיילים בכל מיני תפקדים, לחיילות בקורסים שונים ובסיסים שונים - אני בעצמי אם לטירונית בקורס הדרכה. אם קראת שרשורים קודמים, אנחנו גם מספרים על הדאגות היומיומיות (קר לו? האם אכל מספיק? האם הגיע בזמן?), מחליפים מתכונים ובדיחות. עדיין, זהו גם מקום להחלפת דעות, ולוא דוקא בנושאים "סטריליים" - ברגע שמחליפים דעות, יש תמיד סכנה שמישהו לצערנו ייפגע. ואם זה קצת מרגיע, הודעה על פעילות צה"ל למיגון זיקים (אגב, לפי הכתבה הפעולות החלו עוד קודם, רק שתוכננו במקור להסתיים בעוד מס' חודשים).
