למה לשמור על ילדים - גם לינקים
כשילד מחפש מין, הרבה פעמים הוא לא יודע בדיוק מה הוא מחפש. כשהוא נענה למודעת "פינוק", ברור לו אחר כך, כשכל העניין הופך טראומטי, שהאשמה עליו. גם כשמגעים מינים נעשים בלי שהילד "מזמין" אותם, הוא חש אשמה ובושה - (אפשר להשוות, למשל, לילדים שמרגישים אשמים על כך שהוריהם מתגרשים, ברור לנו שזאת לא אשמתם, ובכל זאת - התופעה מוכרת), וודאי כשנדמה לו ש"היתה לו יד בדבר". מה הסבירות שילד כזה, שנדמה לו שהוא הרע, הוא זה שבחר, שאנחנו מספרים לו ש"מגיע לו להחליט לבד", יקבל את הטיפול שלו הוא זקוק? לא משהו. והנה כמה לינקים שמתייחסים לפגיעות של מגעים מיניים בילדות: "עד גיל ממש מבוגר (31) לא חשבתי שטראומות הילדות שלי הן למעשה נחשבות להתעללות מינית. כמו נפגעים רבים, רבים אחרים, לא היתה לי הבנה מלאה מהי למעשה התעללות מינית בילדות. הנישואים שלי התפרקו, עמדתי לאבד את ביתי, הקריירה שלי, בעלי, נישואיי וחבריי. לא ידעתי שמעשים פחות אלימים כמו נגיעות לא רצויות, מציצנות, חשיפה לחומרים פורנוגרפיים, מכות / הלקאות בהקשר ארוטי, ליטופים, או שימוש בילד לצרכים מגונים יכול לגרום לכל אותן השלכות ארוכות טווח שאונס והטרדה מינית גורמות לילד בשלבי התפתחותו השונים. התעללות מינית היא כל פעולה מינית עם ילד המתבצעת על ידי מבוגר או ילד גדול ממנו. זהו ניצול ושימוש לרעה בכוח, ומדובר בפעולה מתוכננת ומניפולטיבית... " מתוך "
השלכות מתמשכות של התעללות מינית בילדות" "נראה כאילו "התפתחות האישיות נעצרה בנקודה מסוימת והיא אינה יכולה להתרחב עוד על ידי הוספה והטמעה של מרכיבים חדשים"... "החזרה על מצב הויקטימיזציה היא סיבה מרכזית לאלימות. פושעים עברו התעללות פיזית או מינית"..."התנהגויות של הרס עצמי שכיחות אצל ילדים שעברו התעללות"...
"אם המטפל דוחה את הילד או מתעלל בו, ילדים נוטים להפוך למעוררים יתר על המידה.כאשר אותו אדם שאמור להוות מקום של ביטחון וטיפוח הופך בו זמנית גם למקור של סכנה שיש למצוא הגנה מפניו, ילדים מתמרנים את עצמם כדי ליצור מחדש תחושה מסוימת של ביטחון. במקום לפנות נגד המטפלים שלהם וכך לאבד את הגנתם, הם מאשימים את עצמם." מתוך "
הדחף לחזור על הטראומה" וגם "
כשאחד הופך להרבה" - על הפרעות דיסוציאטיביות. מפה לשם, אם הפדופיל הולך "להתפוץ", שיעשה את זה בלי הפלישתים. תמות נפשו, וחלאס.