פרקי הסו"ש

[רינת4]

../images/Emo177.gifפרקי הסו"ש

 

[רינת4]

../images/Emo179.gifפרק 305

...Different Destinations תקציר הפרק צוות המויא חונה באתר עתיק, זכר למצור הגדול שבו נכנעו כוחות שומרי השלום לצבא אדיר מהם. במהלך השהות במקום, גורם סטארק בטעות לשליחתם של קרייטון וחבריו אחורה בזמן אל עיצומו של המצור... דירוג

פרק חביב סה"כ, יש לו את הרגעים שלו.

 

[varty]

אהבתי את הפרק

אולי כי כל הצוות שאני אוהבת היו ביחד בפרק הזה חוץ מקרייס אולי.

 

[רינת4]

../images/Emo181.gifפרק 306

Eat Me תקציר קרייטון וחבריו נקלעים לספינת רפאים ענקית, שעל סיפונה חבורת מוטנטים קניבלים ומדען מטורף הניזון ממוחות קורבנותיו ומשבט אותם. דירוג:

וחצי הפרק עצמו הוא אמנם פרק ברמה ממוצעת, אבל הנושא שלו הוא נושא די קשה וחלוק בדעות: שיבוט. אני אישית לא אהבתי את דרך הטיפול בנושא. צ'יאנה מחולקת לשתיים ואחת מהן נהרגת. צ'יאנה שנשארה מנסה לשכנע את עצמה שהיא המקור אבל היא לא בטוחה. העניין הוא שלעולם לא נוכל להיות בטוחים ב100 אחוז. וזה מאוד מפריע לי. יכול להיות שאני מגזימה אבל כל העניין נורא צרם לי.

לפרקים הבאים ובכלל הפרק הזה מכניס אותנו למעגל שלא נוכל לצאת ממנו ולמעשה פותח את הפתח לעלילה המרכזית כמעט של העונה. העובדה שקרייטון משוכפל ואח"כ שאחד מת נורא עיצבן אותי. הדרך הזו בה הם נפטרו מקרייטון אחד שכן הוא היה "מיותר" הייתה ממש מעצבנת. ובכלל, כל הנושא הזה. הייתי מעדיפה שהם היו מוותרים על כל העניין וזהו. קשה נורא לחשוב כל הזמן מי האמיתי ולמי להישאר יותר נאמנה, ולחשוב כל הזמן שקרייטון וארין ביחד אבל למה דווקא איתו ולא עם השני ו...עוד להרוג אותו בסוף. זה לדעתי פשוט התעללות בצופים. לא אהבתי את זה בכלל. אבל בכלל....

 

[dixie chick]

מילא שיבוט

הפרק הזה מסמל שינוי יחסית קיצוני בגישת היוצרים, ובעיקר עלייה דרסטית בכמות הג'יפה בסדרה. עוד משהו שמעצבן, זה שהוא לא כל כך הגיוני ומובן, ולא ברור בדיוק מה קורה שם, מה המטרות של כל אחד וכן הלאה... סתם פרק מוזר.

וחצי החצי זה בגלל באמת ההמשך הכיפי (לדעתי) של העונה שאותו אני לא אגלה!

 

[Schnickelfritz]

../images/Emo58.gif לפרקים הבאים!! ../images/Emo58.gif

אני ממש לא מסכימה. אני חושבת שהדרך שלהם "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה" הייתה נפלאה. מצד אחת- להראות לנו את ארין וקרייטון כזוג אמיתי (אולי הזוג [הסטרייטי] הכי מדהים בטלוויזיה , אם אתם שואלים אותי), לפטור את קרייטון מהארווי סוף סוף, לתת לו מוות של גיבור - ואז לחזור לנקודת ההתחלה. היו סדרות שהיו פוטרות את זה ב"זה היה רק חלום" או "הוא לא באמת מת, הנשמה שלו עדיין משוטטת ולכן אפשר עוד להכניס אותה לאיזה גוף אחר" או משהו כזה. אבל הסוף הזה בעצם היה ידוע מראש. הרי לא היו יכולים להשאר עם שני קרייטונים על ספינה אחת, זה ברור. כל הקטע של מי אמיתי ומי לא- אני לא חושבת שלקחת את זה בצורה הנכונה. שניהם אמיתיים, נקודה. אין מה לפצל נאמנויות ואם אחד מת זה עצוב בדיוק כמו אם השני היה מת. כשארין חוזרת למויה- אני מצפה שהיא תהיה עם קרייטון-מויה בגלל שמבחינתי הם אותו אחד. בקיצור- אני חושבת שקו העלילה הזה היה פשוט מדהים, וככל שאני רואה את הפרקים האלה יותר ויותר (כמכלול, לא כפרקים בודדים) אני יותר מעריכה אותם וחושבת כמה הם מעולים.

 

[varty]

מסכימה חלקית *ספוילר*

אהבתי את הרעיון שנתנו אפשרות לרומן המדהים של ארין וג`ון וגם אופציה לסיפורים המשוגעים של פארסקייפ! אדיר! רק דבר אחד איכזב אותי קשות, שארין לא היתה בסיפורי מויה. אני יודעת שזה בלתי אפשרי אבל זה לא מקטין את האכזבה. דבר שני, הפרק שגרם לפיצול eat me ג€ אני לא אוהבת...

 

[רינת4]

../images/Emo58.gifלעונה 3 + עונה 4 - חצי בערך

יכול להיות שבאמת לקחתי את זה קשה מדי, ונראה לי שאפילו רשמתי את זה בהודעה, אבל כל פעם שאני חושבת על זה אני מתעצבנת מחדש. בקשר לנאמנות שלי לקרייטון, אז ברור שבעירון אני בעד שניהם. אבל למשך כל אורך הדרך אני הרי יודעת שאחד מהם חייב ללכת. אז אני מנסה לנחש איזה מהם זה יהיה ולא להיקשר לשני יותר מדי. אבל אז אני מכינה את עצמי לנורא מכל ואומרת שבטח יתברר משהו חדש ודווקא הקרייטון שעל טאלין , שהוא זה שעם ארין, הוא זה שבאמת יתברר כה"לא נכון" (או יהיה זה שבסוף יילך מסיבה כלשהי). אני צופה בסדרה וכל הזמן מכינה את עצמי לכאבי לב (אני לוקחת סדרות שאני מאוד אוהבת בצורה די קשה - הם כמו החברים החדשים שלי או משהו כזה. אני יודעת שזה נשמע דבילי ומטומטם אבל ככה זה לצערי) וקשה לי להתרכז בעלילה עצמה. ואז עוד הורגים את הקרייטון שהגשים את ה"חלום" שלי מאז שהתחלתי לראות את הסדרה: שהשניים האלה יהיו יחד. והם שוב מופרדים. הקרייטון שמת (אני אפילו לא יודעת איך לכנות אותם) אולי היה בהתחלה בדיוק (נגיד, כי אני גם לא אוהבת את הקביעה הזו ששיבוטים הם בדיוק אותם אנשים. הרי שמהרגע שהם נפרדים, הם כבר שני אנשים שונים) כמו הקרייטון שחי אבל אחכ הוא וארין היו יחד. ומה? עכשיו שהיא חוזרת היא אמורה להתייחס לקרייטון כאותו אדם? מהרגע שהם נפרדו והיו לשני אנשים שונים הם כבר לא אותו בן אדם. זה כל העניין. זה בלתי אפשרי, זה מבלבל, וזה לא הוגן לעשות את זה לדמויות שלנו. ופה בעצם ההבדל בדרך ההסתכלות שלנו על העניין: אני לא מתייחסת אליהם כאל אותו בן אדם. הם היו אותו אחד בדיוק לשניה ואחכ זהו, הם כבר שני אנשים נפרדים, עם זכרונות שונים (הזכרונות שיבואו מהרגע הזה הם כבר לא אותם זכרונות). בקיצור - כל העלילה הזו לא נראתה לי בכלל וקצת הרסה לי את ההנאה שבצפייה בסדרה. וזו הרגשה אישית שלי

 

[varty]

צודקת ספוילר

<ספוילר> אבל תדעי לך שיצירות טובות בקולנוע או בטלויזיה הם אלו שמצליחות להעביר רגש בעוצמה. המוות של ג`ון והכאב של ארין שהיא פוגשת את השני ועוד מלא דוגמאות שפארסקייפ מלאה בהם.

 

[sprqy]

../images/Emo58.gif3

היית צריכה להריץ את הפרקים בקצב שאני ראיתי אותם, לא הספקתי לחשוב לשנייה מה הולך לקרות - פשוט I ENJOIED THE RIDE כמו שאומרים, נהנתי מכל רגע! הקפיצות האלה בין פרקי טאלין למויה פשוט עשו חשק כל פעם להמשיך לראות כדי לדעת - אוייש נו מה קורה על מויה?? אוייש נו אני חייב לדעת מה נסגר על טאלין??? בקיצור הייתה עונה מדהימה בכללותה ווארטי צודקת כל הרגשות של הצופים זו בדיוק הכוונה!! לשמח אותנו ולהצחיק אותנו עד דמעות ולשגע אותנו וגם להעציב אותנו ולחסל אותנו רגשית עד דמעות...

 

[רינת4]

המשך ../images/Emo58.gif - אני גם ראיתי את

הפרקים אחד אחרי השני ולא הייתי צריכה לחכות. עדיין לא אהבתי את זה. לא נראה לי שתצליחו לשכנע אותי. אני גם מאמינה שאומנות טובה זו אומנות שמצליחה לרגש. אבל חוסר האהדה שלי לפרקים נובעת מדעה אישית שיש לי על הנושא (שכבר הסברתי) ופשוט לא אהבתי את הדרך בה נקטו יוצרי הסדרה ואת הצורה בה הפ פתרו את הדברים. קורה...

 

[eve6]

רינת, קלעת בול למרות שאני לא מסכימה

עם מה שאמרת על הפרקים. SPOILER SPACE --------- עונה 3 אכן, אמנות אמורה לרגש. בעיניי פארסקייפ היא לא סתם סדרה, היא יצירת אמנות וחלק מהעניין, זה היכולת שלה לרגש אותי עד כדי טמטום... אני מודה ומתוודה שהתאים האפורים שלי מושבתים כשאני רואה פארסקייפ, במיוחד את העונה השלישית... אבל מה איכפת לי, כל עוד מה שקורה על המסך מצליח לרגש, ובגדול... חוץ מזה, אל תשכחי שהיו צריכים לפתור את בעיית השני קרייטונים באופן כלשהו, ולטעמי מצאו פשוט פתרון מבריק - כי באיזה שהוא מקום גם ארין וגם אנחנו כצופים ממש לא מבינים מה קורה פה...ארין נאבקת עם כל עומס הרגשות שהיא חוותה (וממשיכה לחוות - כמו איזה עינוי סיני - כשהיא חוזרת למויה), ואילו אנחנו מנסים למצוא למצב הזה איזו שהיא מקבילה הגיונית במציאות, אבל זה ממש בלתי אפשרי... הדבר הכי קרוב שאני יכולה לדמיין זה מציאויות מקבילות, אבל גם זה לא בדיוק חלק מהקיום היומיומי שלנו

 

[Schnickelfritz]

../images/Emo58.gifלנ"ל

זה כבר עניין של טעם, אני מניחה. ועל טעם וריח וכו'... והרשי לי לצטט אותך לרגע: "אני צופה בסדרה וכל הזמן מכינה את עצמי לכאבי לב (אני לוקחת סדרות שאני מאוד אוהבת בצורה די קשה - הם כמו החברים החדשים שלי או משהו כזה. אני יודעת שזה נשמע דבילי ומטומטם אבל ככה זה לצערי)" רק שתדעי לך שזה ממש לא דבילי. גם אני ככה לגמרי. אני פשוט לא יכולה לתאר לך כמה בכיתי כשארין מתה ושקרייטון מת וכמה קפצצתי בכל פעם שהם התנשקו (אשכרה הלב שלי קפץ, באמת). אין מה לעשות, כשרואים סדרה חייבים להקשר לדמויות, אחרת בשביל מה לראות? ושאני לא אתחיל לספר לך על ההקשרות שלי לבאפי ועל כמות הדמעות שהוצאתי שם, זה כבר יהיה overload

 

[רינת4]

זה בסדר...

לא חסרות לי התקשרויות לסדרות. זה קרה עם "באפי", עם "אנג'ל", עם "לויס וקלארק" (לא שהפסקתי)..

 

[שבי הגדול1]

פעם ראשונה שלא ממש נהנתי מהפרקים

של הסידרה

 

[sprqy]

אל תדאג, יהיה טוב!../images/Emo8.gif