אני מוכרח לציין שאיני מבין אותך
הנחת היסוד שלך היא שמבינים את המדרשים כפשוטם, עד שיוכח אחרת. אבל אם תפתח את המקורות תראה שגישה זו אינה כה פשוטה. הגאונים כולם אמרו בפשטות שלא רק שאין להבין את המדרשים כפשוטם, אלא שאם הם לא מסתדרים עם השכל אז לא צריך לקבל אותם כלל ועיקר. זו היתה הגישה במקורות (ב-3 מקורות של גאונים, ברד"ק זה גם מובא וכמובן שאם תפתח ש"ס וילנא בסוף ברכות, תראה את זה במבוא לתלמוד של ר' שמואל הנגיד). ואין זה פלא שזו היתה הדעה, משום שכל בר דעת לא יכול לקרוא מדרשים ולהבינם כפשוטם - מדרשים רבים סותרים את הפשט, כמעט ל-100 אחוזים מן המדרשים יש גם מדרש אחר שסותר אותם, וזה בלי לדבר על התוכן, שלוקח את הסיפורים והופך אותם למוזרים עד ביזאריים. הדרך היחידה לקבל את המדרשים ולא לזרוק אותם לכל הרוחות במקרה שאינם מסתדרים עם השכל (כפי שהגאונים אמרו), היא המצאתו החדישה של הרמב"ם, שחידש שבעצם אין להבין את המדרשים כפשוטם, אלא שיש לדברים עומק. פעמים רבות ניתן לראות באבן עזרא, למשל, ביטויים כמו: "והדרש על... יש לו סוד, ואינו כפשוטו". ואלמלא ראיתי במו עיני דרכים גאוניות להבין את המדרשים בלי לעשות מהם חוכא ואטלולא, והשתכנעתי לחלוטין אין לומדים את המדרשים, יכול להיות שגם לי היה מוזר לקבל את שיטת הרמב"ם כך בקלות. אך מכיוון שנקלתי בצורה שיטתית במדרשים שצורת ההבנה המדרשית מתיישבת בהם בצורה מדהימה, לי אישית אין שאלה בנושא. מדרש אינו סתם סיפור שאתה לוקח כדי להביא ראיה. אם אתה חושב שאברהם אבינו שמר את כל תרי"ג מצוות, או שלוט אפה למלאכים מצות כי "פסח היה" - כי זה היה י"ד בניסן והוא חגג את יציאת בני ישראל ממצרים, או שה' אכן לקח את הר סיני וכפה אותו כגיגית על ישראל - אין לי אלא לומר שאתה תמים ונאיבי, ולא הבנת מדרש בחייך. אבל זה לא מה שמצער. מה שמצער הוא שמי שלומד כך מדרשים, מפסיד פעמיים: פעם אחת, משום שהוא מכניס לפשט דברים שלא יתכן להכניס אליו, ולכן הוא לא יבין את הדרש; ופעם שניה מפני שהוא מבין את הדרדש כפשוטו, ובכך מאבד 100% ממה שחז"ל רצו לומר לנו.