i love gina
New member
../images/Emo172.gif ביקורת ../images/Emo172.gif
(וואו, הרבה זמן לא עשיתי את זה.... טוף, בגרויות/מגנים......) אוקיי, והיום- Thicke- A Beautiful World לרובין ט'יק, או הידוע פשוט בשם ט'יק, (וגם ידוע בשם: "השיער" ....) יש המון מה להציע לשוק מוזיקת הפופ של היום, והדיסק הראשון שלו הוא הוכחה לכך. למרות שזהו אכן אלבום הסולו הראשון שלו, ט'יק ממש לא חדש בעסקי המוזיקה האלה, לא ולא. הוא הלחין, כתב והפיק שירים להרבה מאד אמנים מצליחים ששיריהם מתנגנים באמטיוי בימים אלו ואחרים. יום אחד, מסתבר, הוא קם מהמיטה והחליט שדי, נמאס לו להיות מאחורי הקלעים. באותו יום (כנראה...) הוא נכנס לאולפן ההקלטות יחד עם ידידו אנדרה הרראלל, (המפיק של האלבום) והשניים התחילו לעבוד על פרוייקט הסולו של ט'יק, שכונה לראשונה בשם: "Cherry Blue Skies" . הסינגל הראשון מיד השתחרר לו, כן כן, השיר הזה עם האופניים והסימפוניה החמישית של בטהובן ברקע. לרוב הפלא אבל, מה שרובנו לא יודעים, זה שהשיר הזה הוא עוד מאמצע שנת 2002, מתי שהאלבום גם היה אמור לצאת, אבל לצערנו האלבום סבל מהרבה דחיות עד שלבסוף יצא לאור במרץ 2003, תחת השם החדש, A Beautiful World. (מיותר אולי להוסיף, אבל רובין הוא צאצא של משפחת מוזיקאים ארוכה....) אחרי הקדמה קצרה (.....) זו, אני ינסה להסביר במילים איזו מוזיקה הוא עושה. הכל! כן, הוא משלב תחת אלבום פופ אחד גדול, את כל הסגנונות שרק תוכלו לדמיין לעצמכם, מפופ טהור לדאנס, לרוק, ללטין, ואפילו קצת היפ הופ, קצת ראפ, אבל מעל הכל- מוזיקת פופ סול שהוא מביא לכם מכל הלב, והנשמה. בואו נגיד, שלא כמו חלק מהאלבום שבשוק היום, אין פה שיר אחד שתשמעו ותגידו שהוא טיפה מזכיר את קודמו, כולם שונים מאד אחד מהשני, וזה יתרון ענק. גיוון בדיסקים הוא דבר נפלא, מה שתרם רבות גם לדיבוט של התגלית של 2001 נלי פורטדו , ולדיסק השני של כריסטינה ב-2002. אז מוזיקה- יש, ויש בגדול! המוזיקה באמת, פשוט כיף לאוזניים, לא משהו עמוק מדי, אלא פשוט פופ כיפי טהור. (לצערי אבל, כששומעים פופ זמרות בלונדיניות ששרות על העבדות שלהם לאחרים, ורוקדות חצי ערומות בקליפ עולות לראש, אבל לא זה המקרה- מדובר כאן על פופ אמיתי! אז תגידו שמי אני שיקבע מה זה פופ "אמיתי", אבל חבר'ה פשוט תשמעו את הדיסק ותבינו בעצמכם על מה אני מדבר....) מה גם, שרובין ט'יק, והאלבום שלו לדעתי, מייצגים מאד את המוזיקה של העשורים האחרונים. הוא מעין סיכום של כל המוזיקה משנות ה-60, ה-70, ה-90 ושל המילניום החדש, והכל מתערבב תחת הסגנון המוזר שלו. והאמת, עם השיער שלו, הוא גם נראה כאילו הוא צץ לו פתאום מאיפה שהוא בשנות השישים... מבחינת מילים, הטקסטים שלו יכולים להיות עמוקים, ויפים, כמו בבלדות המעטות שיש, ואפילו בכמה שירים קצביים יותר. מצד שני יש את השירים שהמילים קצת טיפשיות, אבל זה רק בגלל שהשיר קליל , אז רובין מרשה לעצמו לקחת את עצמו בצחוק, לא מדי ברצינות ולכתוב גם כמה שורות מצחיקות, ומי אמר שקצת הומור לא טוב??? אז מילים- צ'ק! מבחינת הקול שלו- טוב, אין הרבה מה לומר, חוץ מזה שהוא מתאים את הקול שלו לשיר. בחלקם הוא נשמע מהפנט, באחרים הוא נשמע נינוח ורגוע, באחרים הוא נשמע קופצני, שקסי ומגניב, ובאחרים הוא פשוט נשמע כעצמו. תחשבו על זיקית שמתאימה את עצמה לרקע שהיא נמצאת בו. ככה הקול של רובין פחות או יותר! אז קול- צ'ק! ובעצם מה שנשאר לנו זה השירים! (אוי לא, זה תמיד הכי ארוך..
) טוב, i'll try to keep it short and sweet!!! 1.Oh Shooter- פותח בבס ליין מגניב ביותר, אחד מהשירים האלה שכלים הולכים ומתווספים לשיר, עד שבסוף הוא גומר במוזיקה מוחצת ומקפיצה! 2. A Beautiful World- שיר הנושא של האלבום. הבלדה הראשונה מבין כשלושה. שיר יפיפה, מרגיע, ונינוח. כמובן אבל שהוא לא שר על העולם היפיפה מתוך זוית ראות של טיפשעשרה, אלא רוב השיר נכתב באירוניה מוחלטת. 3. Suga Mama- הפנינה הראשונה באלבום! שיר מנצח עד הסוף, קצבי, סוחף, מגניב, יפה, מושך, עם קטע מאד... מעניין... לקראת הסוף. (זמזמתי לעצמי בראש את השיר הזה כל ה-3 שעות בבגרות במת'...
לכו תבינו...) 4. Flowers In Bloom- עוד בלדה מהירה שכזו. שיר יפיפה, באמת, במיוחד בקטע שהוא עושה וריאציות שונות למילה Love. 5. When I Get You Alone- את השיר המקפיץ הזה כולכם כבר מכירים, ואחרי השמיעה המיליון ואחד, הוא עדיין נשמע טרי מרענן ויפה כל פעם מחדש! 6. The Stupid Things- הבלדה השלישית והאחרונה של האלבום. בלדת פסנתר יפיפה שלוקחת טוויסט במלודיה לקראת סוף השיר. (מעצוב לשמח יותר...) 7. I'm A Be Alright- שיר קצבי יותר, מסיבתי שכזה. נחמד מאד! 8. Brand New Jones- עוד פנינה! שיר גיטרות מגניב לאללה. שמועות אומרות שזה הסינגל הבא, אבל שום מילה רשמית לא נחקקה באבן עדיין. אם אכן יצא כסינגל יש לשיר פוטנציאל אדיר להכנס למצעדים ל-5 הראשונה לפחות! 9. Vengas Comig'o- כן, לפי השם, זהו השיר הלטיני של האלבום. וכמו כל שיר לטיני יחיד באלבום (תחשבו על Infetuation של כריסטינה) הוא שיר מסחרר, יפה, גדול, אחד שיחקק בראש לנצח. (או לפחות עד הדיסק הבא...
) עוד פנינה! 10. Flex- שיר על מה לא מאשר, סקס. השיר מאד מבדר. ט'יק בוחן את... 'גמישותה' של בת זוגו... מעניין, בעל קצב מהיר, יפה, וחושני. 11. Make A Baby- בשיר הזה, אפשר עוד לשמוע קצת את הסולן של הביטלס! (לא באמת , הוא פשוט נשמע כאן מאד כמוהו.) וכן, המוזיקה גם מאד מאפיינת הסגנון הרוק/פופ המפורסם של החיפושיות. 12. She's Gangsta - אם אתם כמוני, ברגע שקראתם את השם של השיר הזה, הרמתם גבה. למרות השם הדי מגוחך, השיר עצמו דווקא פסדר גמור. עם פזמון.. גנגסטרי. נחמד בתחלס. 13. Lazy Bones - עוד פנינה. שיר רוק שהולך ומשתנה, מרגוע יותר לקצבי יותר, עד לפזמון הילדותי האחרון שבו ט'יק נשמע קצת כמו ילדה בת 3.. אבל למי אכפת? שיר מגניב? כן, יפה? גם . אז מה רע? 14. השיר האחרון, הוא לא אחר מאשר השם המקורי לאלבום- Cherry Blue Skies- השיר הזה הוא מעין שיר הרפתקה כזה. מתחיל קצת עם תחושה של המערב הפרוע, ועובר לרוק, ומשם לפופ, ואז לסגנון בלדי יותר, ומסתיים בצריחות מאד צווחניות של רובין. סיום נהדר לדעתי לאלבום. זהו, אז מה כבר יש עוד להוסיף? שירים יפים, קול יפה, מילים נחמדות, הפקה מעולה. אם אתם מחפשים דיסק טוב להעביר את הקיץ החם העתיד לבוא, אולי זה הרכישה בשבילכם! אם זאת, אני חייב לומר שאולי הוא לא מתאים למאזינים עם טעם מוגדר , הידועים גם בתור ראש קטן. בואו עם ראש פתוח, והנאה מהאלבום מובטחת!!! ט'יק מאמי, רק חיסרון אחד יש לך. עם כל הכסף שאתה מרוויח עכשיו, עשה לעצמך ולנו טובה, ולך תסתפר! סינגלים פוטנציאליים: When I Get You Alone- הנוכחי. Brand New Jones Lazy Bones Vengas Comigo Suga mama. ציון:
מחיר לצרכן: 60 ש"ח.
(וואו, הרבה זמן לא עשיתי את זה.... טוף, בגרויות/מגנים......) אוקיי, והיום- Thicke- A Beautiful World לרובין ט'יק, או הידוע פשוט בשם ט'יק, (וגם ידוע בשם: "השיער" ....) יש המון מה להציע לשוק מוזיקת הפופ של היום, והדיסק הראשון שלו הוא הוכחה לכך. למרות שזהו אכן אלבום הסולו הראשון שלו, ט'יק ממש לא חדש בעסקי המוזיקה האלה, לא ולא. הוא הלחין, כתב והפיק שירים להרבה מאד אמנים מצליחים ששיריהם מתנגנים באמטיוי בימים אלו ואחרים. יום אחד, מסתבר, הוא קם מהמיטה והחליט שדי, נמאס לו להיות מאחורי הקלעים. באותו יום (כנראה...) הוא נכנס לאולפן ההקלטות יחד עם ידידו אנדרה הרראלל, (המפיק של האלבום) והשניים התחילו לעבוד על פרוייקט הסולו של ט'יק, שכונה לראשונה בשם: "Cherry Blue Skies" . הסינגל הראשון מיד השתחרר לו, כן כן, השיר הזה עם האופניים והסימפוניה החמישית של בטהובן ברקע. לרוב הפלא אבל, מה שרובנו לא יודעים, זה שהשיר הזה הוא עוד מאמצע שנת 2002, מתי שהאלבום גם היה אמור לצאת, אבל לצערנו האלבום סבל מהרבה דחיות עד שלבסוף יצא לאור במרץ 2003, תחת השם החדש, A Beautiful World. (מיותר אולי להוסיף, אבל רובין הוא צאצא של משפחת מוזיקאים ארוכה....) אחרי הקדמה קצרה (.....) זו, אני ינסה להסביר במילים איזו מוזיקה הוא עושה. הכל! כן, הוא משלב תחת אלבום פופ אחד גדול, את כל הסגנונות שרק תוכלו לדמיין לעצמכם, מפופ טהור לדאנס, לרוק, ללטין, ואפילו קצת היפ הופ, קצת ראפ, אבל מעל הכל- מוזיקת פופ סול שהוא מביא לכם מכל הלב, והנשמה. בואו נגיד, שלא כמו חלק מהאלבום שבשוק היום, אין פה שיר אחד שתשמעו ותגידו שהוא טיפה מזכיר את קודמו, כולם שונים מאד אחד מהשני, וזה יתרון ענק. גיוון בדיסקים הוא דבר נפלא, מה שתרם רבות גם לדיבוט של התגלית של 2001 נלי פורטדו , ולדיסק השני של כריסטינה ב-2002. אז מוזיקה- יש, ויש בגדול! המוזיקה באמת, פשוט כיף לאוזניים, לא משהו עמוק מדי, אלא פשוט פופ כיפי טהור. (לצערי אבל, כששומעים פופ זמרות בלונדיניות ששרות על העבדות שלהם לאחרים, ורוקדות חצי ערומות בקליפ עולות לראש, אבל לא זה המקרה- מדובר כאן על פופ אמיתי! אז תגידו שמי אני שיקבע מה זה פופ "אמיתי", אבל חבר'ה פשוט תשמעו את הדיסק ותבינו בעצמכם על מה אני מדבר....) מה גם, שרובין ט'יק, והאלבום שלו לדעתי, מייצגים מאד את המוזיקה של העשורים האחרונים. הוא מעין סיכום של כל המוזיקה משנות ה-60, ה-70, ה-90 ושל המילניום החדש, והכל מתערבב תחת הסגנון המוזר שלו. והאמת, עם השיער שלו, הוא גם נראה כאילו הוא צץ לו פתאום מאיפה שהוא בשנות השישים... מבחינת מילים, הטקסטים שלו יכולים להיות עמוקים, ויפים, כמו בבלדות המעטות שיש, ואפילו בכמה שירים קצביים יותר. מצד שני יש את השירים שהמילים קצת טיפשיות, אבל זה רק בגלל שהשיר קליל , אז רובין מרשה לעצמו לקחת את עצמו בצחוק, לא מדי ברצינות ולכתוב גם כמה שורות מצחיקות, ומי אמר שקצת הומור לא טוב??? אז מילים- צ'ק! מבחינת הקול שלו- טוב, אין הרבה מה לומר, חוץ מזה שהוא מתאים את הקול שלו לשיר. בחלקם הוא נשמע מהפנט, באחרים הוא נשמע נינוח ורגוע, באחרים הוא נשמע קופצני, שקסי ומגניב, ובאחרים הוא פשוט נשמע כעצמו. תחשבו על זיקית שמתאימה את עצמה לרקע שהיא נמצאת בו. ככה הקול של רובין פחות או יותר! אז קול- צ'ק! ובעצם מה שנשאר לנו זה השירים! (אוי לא, זה תמיד הכי ארוך..
