../images/Emo171.gif חג ביכורים
שלשום, היה לי חג ביכורים. כן, אחרי שנות סטרייטיות מארץ הסטרייטים, זה הגיע. חג הביכורים. זרע של גבר! כבר כמה זמן, מאונן בצ'אטים חמים. שגבר ימצוץ לי. מסתובב עם הגרוי הזה. לגעת בזיין של גבר. עומד! קשוי! וברביעי, חג השבועות האחרון, זה קרה! לא אסגיר איך, ובטח לא עם מי, (אולי בסוף..?) אבל סוף סוף קבענו מיפגש.
נסיעה של ארבעים דקות, באטימות מחשבתית, מפחד מהחשש שיחזיר אותי, שאעצור את הרכב ואחזור, כי סופו של דבר, נכון, אוננו בטרוף בטלפון. הוא כיצד הוא מזיין מבוגרת בגיל של אימו, אימא של חבר שלו, אוךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
ואני לא הייתי צריך הרבה, רק לפנטז שאני מי? כמובן, החבר שלו!
כבתול למרות שכפול ממנו בגיל הגעתי ראשון. כמעט חזרתי בבהלה. קבענו בטיילת, הומה, מקום ציבורי, (ציבורי מידי?) אני מביט בגברים, ושואל את עצמי אני נמשך? ביכלל לא! ואף, האמת להגיד, נדחה! וכמו להכעיס נערה בת תשע עשרה עם שדיים מדהימים תחת טריקו חבוקה בנערון שלצידה, אופפפפפפפ.
עוד יכל לחזור, אני אומר לעצמי, ואולי אף ממש עמדתי לעזוב, כשגבר מדהים, בן 24 היתקרב אלי. ראית כיצד הוא מתכוון, מתכוונן. מתביית. אלי. לא מהסס. וזו לא טעות. והוא מתקרב, טמיר, גמיש, לבוש בדיוק כפי שתאר, פאקק! הוא ממש יפיוףףףףף, ומחייך ללא מבוכה. זה אתה..? זה אני.. אכן הוא. היד נחה לרגע על הכתף הוא עושה זאת בטבעיות, מה שחברי מילדות לא עשו אלא בהלוויות נופלים, ובעצם כמעט כמעט לא. וכבר מגע. יד גדולה. מתאימה לליטוף שדי אישה, ואני מדמיין אותה על הזיין שלי, והמבוכה? סליחה? מי היה נבוך רק שלוש דקות לפני כן?
נסענו ברכב שלי. לפינה בטבע. כבר בנסיעה הנחתי יד על ירך. ומישם במעלה הג'ינס למיפשעה. אלוהים.. אני... בגילי.. ומגשש לגעת בזיין של גבר! והזיין לא נבהל! הגבר הצעיר שכבר היה עם גברים מניח יד שלו על שלי ומנחה אותה, כמו עלי ללמוד מחדש כיצד פותחים כפתור, והיד כמו רגילה לחדור ולהעמיק לשער ערווה כוס ודגדגן, ובימקום, אלוהים! מה מיתפרץ ומיתבקע החוצה מהתחתונים! זה זיין! גדול! קשה ומתוח. פועם! ואני מאונן אותו. תוך נסיעה! במומחיות. לא מסיר את העין מהכביש והיד עולה ויורדת, על הזיין הקשוי קשוי. זה כל כך אחרת מהמגע החמקני לדגדגן חבוי ועוד בנסיעה, ועכשיו, רכב עוקף, ואני משווה איתו מהירות, ומנסה לדמיין את הזוג שנוסע לצידנו, אם הוא יודע שברכב לצידו, אכן שני גברים וזיין אחד עומד עומדדדדדדדד, אוךךךךךךךך, הוא נאנק, ומשפיךךךךךךךךךךךךךך. כשהגענו לאותה פינת טבע, לאור היום, וללא מחשך, פרשנו שמיכה. עכשיו תשכב, על הגב, הוא אומר, ופותח את המיכנס, תתאר איך הנערים הציצו לה, בטיול השנתי, הוא אומר, והיד נוגעת.. בזיין, בזיין שלי! שנעמד כמו טיל. מי, מי? אני שואל, ומשחק את המישחק, האימא של החבר שלך? והוא מאריך את התנועה, סוחט לי ת'זיין, לא, לא, לא האימא של החבר.. אלא, שלך!
שלך!
שכל ארבעת הנערים שהציצו אוננו יחד, אחד לשני לרביעי לשלישי.. כן.. ככההה שהם? שהם? שהםםםםםם...? שאלתי ונאנקתי, מזיינים אותהההההההההההה? והשפכתי. חזקקקקקקקקקקקקקק.
עכשיו אתה, התרוממתי, פורם ממנו מכנס, יורד. ומוצץץץץץץץץץץץץץץץ עמוקקקקקקקקקקקק וחזקקקקקקקקק
חג ביכורים.
