איך הלהקה השפיעה על החיים?
כשראיתי את השאלה הזאת וחשבתי,היא בכלל לא השפיעה על החיים שלי אז אני לא אכתוב כלום. גם ראיתי את הסיפורים של הבנות האחרות,וזה ריגש אותי וחשבתי לעצמי אין לי בכלל מה לכתוב אני פשוט אוותר. אבל טעיתי טעויות איומה וחמורה. בכל אופן לסיפור שלי יש 2 חלקים: השפעת הלהקה בתקופה של ה TBP,השפעה פחות משמעותית. השפעת הלהקה בתקופה העכשווית,מנובמבר עד לנקודה הזאת. חלק א': היה ילד אחד שהיה מאוהב בי ואני לא חיבבתי אותו במיוחד, והוא התחיל לחרוש על מיי כמיקל,ובמקביל גם אני שמעתי עליהם קצת ממנו ומהקליפ בMTV בדיוק יצא בסוף באותו חודש. בכל אופן התחלתי לחרוש עליהם באופן משמעותי יחד עם עוד חברה שלי,לא היה לי מושג איך הלהקה נראית,ראיתי רק 2 קליפים שלהם בכל הזמן הזה רק TBP ו TEENAGERS.התמקדתי אך ורק במוזיקה,,בתוכן,בעלילה,בלחן.התחלתי להתמקד בכל האלבומים והם הפכו לאובססיה המרכזית שלי. השירים ריגשו אותי,שימחו אותי.תמיד היו סביבתי. שירים כמו MAMA CANCER DEAD התחברתי אליהם בצורה מוזרה,הייתה לי תקופה שהייתי כל הזמן אצל רופאים,בדיקות,בתי חולים בעקבות כאבי גב שלא יכולתי לזוז בגללם. ולגבי הילד ההוא? הוא הפסיק לאהוב אותי,אני התאהבתי בו.הוא שנא אותי! וגם כאן מצאתי לעצמי נחמה בשירים כמו I DON'T LOVE YOU,I'M NOT OK ועוד.. בגללו גם רבתי עם הרבה אנשים,חברה טובה שלי,שבגללה אנשים אחרים רבו איתי. וחשבתי שנשארתי לבד,אבל לא.מיי כמיקל היו לצידי והביאו לי נחמה שוב.טסתי לשבוע נופש בהונגריה ושחכתי מהקול ונהניתי רק מהנוף האירופאי והמוזיקה שלהם תקועה לי באוזניים. כשחזרתי לארץ הכל הסתדר לטובה,חברות אחרות היו לצידי ולא נשארתי לבד. בכל אופן התקופה הזאת חלפה,הפסקתי לשמוע אותם.התמקדתי בדברים אחרים. חלק ב': נובמבר 2010 2 בלילה בית ספר למחרת ושידור חוזר לתוכנית של ג'ימי קימל בסוף התוכנית ג'ימי הציג את האלבום החדש של מיי כמיקל רומנס והציג את ההופעה,כשראיתי את ההופעה חשבתי שלא שמעתי את השם טוב. 'מה זה בכלל לא מיי כמיקל רומנס,אבל הסולן חמוד והשיער האדום הזה!אני בטח לא שומעת טוב בגלל השעה.' כבר בשיר סינג התחלתי לחשוד 'הקול הזה ממש דומה' לבסוף התחלתי להבין 'זה מיי כמיקל רומנס? זה... זה.... זה.... מדהים!!!!!!!!'. יום למחרת רצתי ישר למחשב לברר,להוריד את האלבום ולבדוק כל מה שאפשר. והתאהבתי מחדש! אבל עדיין לא הצלחתי לקשר בין DANGER DAYS לאלבומים הקודמים,לקח זמן למוח שלי לשמוע את השירים הישנים ולהבין שאותם שר הסולן אדום השיער החמוד הזה,כי כל פעם ששמעתי את השירים ראיתי את ג'רארד השחור שיער המוזר וטיפה החולה נפש,ובאלבום החדש את ג'רארד שיער האדום והחמוד. התחילה חרישה רצינית,ב3 ימים הצלחתי להשלים פערים של 8 שנים(מ2002) הופעות,מידע,תמונות.רק אז גיליתי שמייקי וג'רארד הם אחים.רק אז גיליתי את השם של ג'רארד.רק אז ראיתי את כל הקליפים! רק אז גיליתי את פרארד!!!!!!!הרגשתי שפספסתי הרבה. בכל אופן בואו נחזור לעיקר.במקביל,בעצם כמה חודשים לפניי הייתה לי אחת התקופות הכי רעות שהיו לי אחרי הרבה מאוד שנים,בעצם מאז חופש 2007. נשארתי לגמריי לבד,ושוב מיי כמיקל היו שם כדי לתמוך בי. מה שקרה הוא,בסוף כיתה ט' כל החברות שלי עזבו את הבית ספר,נשארנו רק אני ועוד חברה שלי. וזה היה רק אני והיא נגד העולם.(אני מתכוונת בבית הספר,בכל זאת הוא לוקח לנו 50% מהחיים) ואז היא עזבה ללמוד בבית למושב רחוק. ונשארתי לגמריי לבד וזה שבר אותי. לא היה יותר מי שיתמוך בי,יקנה לי אוכל,יעודד אותי בימים רעים מי שאני אלמד איתו,נצחק על אחרים.זה היה רק אני.לבד. התדרדרתי בלימודים,התחלתי לעשן ממש הרבה ביחס ממקודם(ועכשיו אני בבעיה,כי עישנתי פעם בחודש ערך,כדי להירגע ולעשות פורקן רגשות כזה.ואז התחלתי לעשן כל שבוע או כל כמה ימים ועכשיו אני מעשנת כמעט כל יום ואני לא רוצה להתמכר.) התחלתי להחסיר ימי לימוד,הייתי בדיכאון.וגם לא היה לי החשק להסביר את זה לחברות אחרות.פשוט היה לי רע. ניסיתי להתחבר לבנות אחרות,זה לא הלך.אני הייתי השונה.הלא קשורה.הנדחפת.הצלחתי רק להתחבר עם מישהי אחת מהחבורה,אבל זה לא היה אותו דבר. לא היינו באותו הראש.אני והחברה הקודם שעזבה היינו ניגודים שונים אבל דומים,היא הייתה שקטה ואני צעקנית רעשנית וקופצנית השלמנו אחת את השני באופן מושלם.ואם החברה החדשה זה לא היה אותו דבר,היא לא הקשיבה לרעיונות המשוגעים שלי והסכימה איתי,היא רק תקעה בי מבט והמשיכה בשלה,בכל אופן זה לא היה אותו דבר. ולקראת סיום אותה התקופה(בזכותם מיי כמיקל כמובן). שמעתי את מיי כמיקל רומנס ששוב הצליחו לעודד אותי,הם נתנו לי מין מקום מקלט,מין יקום אחר לגמרי שהכל שם שמח וטוב.בריחה מהמציאות המכוערת. הם הצליחו למלאות לי כמה חללים עיקריים בלב: 1.הבדידות 2.האהבה, הייתה לי גם תקופה רעה בנושא האהבה,( אהבתי מישהו הייתי איתו,אבל הוא היה איתי רק כדי לגרום לחברה שלי לקנאות ואני התאהבתי בו מעל הראש זה היה ממזמן אבל עדיין היה לי חור ענקי בלב)אבל זה סיפור אחר ושם מיוז באו לעזרתי.היה לי סוף,סוף מישהו לאהוב.אולי זה לא כמו חבר אבל זה מילא לי את החלל,כמו גבס בחור של בטן.לא אותו דבר אבל עדיין מספיק טוב כדי לכסות את החור. ועוד הרבה חורים אחרים שהיו בי והם מילאו אותי,באושר ובשמחה וכתף שאפשר להישען עליה בזמן צרה.כמובן יש גם חברות,אבל מוזיקה... זה מוזיקה! ואיך נגמרה על התקופה הרעה הזאת? גם כאן בא לידי ביטוי בעזרתו של מיי כמיקל רומנס שוב: א. מצאתי את הפורום,בנות מדהימות שמבינות אותי,והאובססיה המטורפת שלי. ב.ישבתי עם חברות שלי וסוף סוף הסברתי להם מה עובר עליי,כי כבר הייתי במצב כזה שכבר לא בכיתי כשחשבתי על זה. מיי כמיקל ניגנו ברקע והן הציעו לי לעבור לבית ספר שלהן,חשבתי לעומק והבנתי שהן צודקות והתחלתי בתהליכים,וכל זאת שמיי כמיקל עדיין באוזניים שלי כל היום. נגמרו כל הסידורים עברתי בהצלחה. בכל אופן עכשיו אני בתקופה הכי טובה שהייתה לי בחיים,כמעט.(תמיד יש יותר טובות) בבית ספר החדש החיים טובים!רכשתי גם חברות חדשות,קשרים חדשים. רכשתי לעצמי כמה קשרים בפורום. כשאני חוזרת הביתה אני חוזרת בחיוך כשאני הולכת לבית הספר אני הולכת בחיוך ולא לתוך סיוט מתמשך. אני הולכת לבית ספר יודעת שיש שם מישהו שיתמוך בי,אני חוזרת הביתה יודעת שיש את הפורום שגם יתמוך בי. מיי כמיקל בפעם השניה נותנים לי מקום מקלט ונחמה,ועוזרים לי לפתור את הבעיות שלי במציאות. הלהקה המדהימה הזאת הביאה לי כ"כ הרבה השראה גרמו לי להיות שמחה ומאושרת,ואני מקווה שזה ימשיך עוד הרבה זמן. והנה,כ"כ טעיתי שחשבתי שלא יהיה לי מה לכתוב.אבל בכל זאת יש כאן בנות עם סיפורים הרבה יותר מדהימים וקשים ואני שמחה שמיי כמיקל היו גם כתף לבכות עליה ולתמוך בהם גם בשבילן! כרגע ברקע מתנגן השיר The only hope for me is you. שבצורה נורא אירונית מצליחה להתחבר יפה לטקסט שלי.ואני מקדישה אותו פה לכולן : If there´s a place that I could be Then I'd be another memory Can I be the only hope for you? Because you're the only hope for me. הערה: במקור זה היו 2 עמודים.ניסיתי ואחרי עריכה זה גלש לעמוד השלישי.לעזאזל. ולחשוב שרק לפני זה אמרתי לעדי (QUEENCRYBABY) שאין לי מה לכתוב. אגב תודה לה שנתנה לי את המוטיבציה לכתוב
אבל בקשר למה לכתוב - תכתבי את מה שאת מרגישה וחושבת, ואני משוכנעת שזה יהיה נהדר!
