חוויות מברצלונה
לבקשת ההנהלה הנה חוויותי מברצלונה ממנה חזרתי לפני כמה ימים כפי שפורסמו גם בפורום מתכונים: מה אומר ומה אדבר, ברצלונה עיר מדהימה, הקטאלניים עם מקסים והנשים כל כך יפות שבא לבכות.... אבל אנחנו כאן כדי לדבר על האוכל: ובכן ב"דרך האוכל" האחרון פורסמה סריקה של מייקל רנתיסי על מסעדות היוקרה בברצלונה, אלה שמחירהן סביב ה- 40 יורו לסועד, אני חיפשתי דווקא את המקומות העממיים והאוטנטיים יותר (הארוחה הכי יקרה שאכלתי שם עלתה 22 יורו לסועד) ולהלן המסקנות: בדיוק כמו בארץ (ובניגוד לצרפת ואיטליה לדוגמא) כדי לאכול טוב באמת כדאי ללכת למסעדות היוקרה. האמת, לא ממש נכבשתי בקסמי המטבח הקטאלאני, זהו לא מטבח גרוע חלילה, אבל זה מטבח בסיסי מאוד, קצת נעדר עידון. לקטאלנים לא ממש אכפת מהפרטים ה"קטנים" כמו שהפסטה לא תהיה מבושלת מדי, שהקלמארי לא יהיו צמיגיים או להסיר את חוט העיכול מהשרימפס לפני הבישול וכו' וכו' ובכל זאת החוויה הקולינרית השלמה היתה טובה ולהלן מסקנות והמלצות: *מאפי הבוקר - אם יש דבר אחד שהקטאלניים ממש אלופים בו אלו מאפי הבוקר, בכל רחבי ברצלונה פזורות חנויות מאפים משובחות, עזבו בצד את עוגות הקרם ותפנו אל המאפים: קוראסונים, בריושים, לחמניות מתוקות, סופגניות ממינים שונים, דנישים וכו' וכו' פשוט מעולים (ארוחת בוקר קטאלנית היא בדרך כלל קפה ומאפה), ההגדרה הכי טובה שיש לי למאפי הבוקר בברצלונה היא שיש להם מרקם של ענן, ממש קשה לי לחזור לקוראסון הישראלי אפילו זה המשובח של "ארקפה". אם תרצו לשלב מאפה עם קפה טוב תוכלו לעשות זאת באחד מסניפי "קפה די רומא" הפזורים בעיר. מקום נהדר להתחיל בו את היום הוא "טאפה טאפה" שברחוב "PASSEIG DE GRACIA" שבאיזור האישאמפלה, מקום אופנתי מאוד עם אוירה כיפית, שהרבה אנשי עסקים מהאיזור מתחילים בו את יומם עם קפה, מאפים וכריכונים מופלאים והעיתון היומי. *לחם - הם מורחים אותו בעגבניות, לפעמים גם בנקניק או גבינה, לפעמים אפילו קולים אותו, זה לא משנה את העובדה שהלחם המקומי ממש גרוע, אבל יגבו מכם עליו במסעדות בין 2 ל- 4 יורו, אז כדאי שתוותרו עליו. *יין - יין הבית ברוב המסעדות הוא ממש מחורבן והוא טוב רק כדי לעשות ממנו סנגריה (המומלצת כשלעצמה) ולכן כדאי שתשימו לב איזה יין אתם מזמינים ולא תבקשו סתם "WINE", אני ממליץ על אחד מהשניים: CAVA: השמפניה המקומית, תוססת ונהדרת ריוחה: היין הספרדי האולטימטיבי שהמקומיים קוראים לו "VINO TINTO" הקטאלנים אוהבים לשתות ולא קיימת בתפריט אופציה של יין בכוס, אם אתה מזמין יין אתה מקבל בקבוק וגם מסיים אותו, זה גם לא כל כך יקר כמו בארץ. *פאייה - מאכל הדגל המקומי הנמצא בכל מקום, זהו תבשיל אורז עסיסי עם ירקות כמו אפונה, פלפלים ועגבניות, בשר חזיר או עוף ופירות ים, כדאי לטעום בשביל החוויה, אבל לא התאהבתי במאכל, השילוב של בשר ופירות ים לא ממש קונה אותי ובדרך כלל פירות הים בפאייה קצת מבושלים מדי (דרך אגב לא מזמן נתתי מתכון לפירות ים בריזוטו עגבניות שהוא הגרסא המשודרגת שלי לפאייה). *חמון - הפרושוטו המקומי, נמצא בכל מקום, די יקר, אבל ממש מופלא בטעמו, בדרך כלל נמצא בכל מסעדה בצורת שוק גדולה ואימתנית המשתלשלת מהתקרה ממנה מנסרים פרוסות דקות. חובה לטעום. *שווקים: אחת האטרקציות הכי גדולות, איזה שפע!, איזה מבחר אדיר של בשרים, נקניקים, דגים ופירות ים, כולם בוהקים מטריות ומפתים מאוד, הלואי שהיינו אפילו קרובים בארץ לשפע כזה, פשוט תענוג צרוף. שני שווקים מומלצים: א. "LA COCEPCIO" - השוק המקורה ברחוב D'ARAGO שבאיזור האישמפלה. ב. השוק המקורה המקסים שבראמבלה. *ב"קפה אופרה" שמול בניין האופרה שבראמבלה 63, חובה לטעום "צ'ורוס קון צ'וקולטה" זה דווקא לא מאכל קטאלני אלא קסטליאני, אבל הוא נהדר ואפשר תוך כדי לצפות במופעי אומני הרחוב של הראמבלה (אם יהיה לכם מזל - פלמנקו). *ארוחה טובה ומשתלמת מאוד אכלתי במסעדת מלון "ברצלונה פלאז'ה" שב"פלאז'ה אספניה", המסעדה מגישה אוכל קטאלני עם קריצה לכיוון גורמה צרפתי. ב- 22 יורו מקבלים מנה ראשונה, עיקרית, קינוח, קפה, מים מינרליים (נסו את "וישי קטלן" המוגזים הנהדרים) ובקבוק יין ריוחה טוב ובנוסף לשם שינוי שירות טוב ממלצרים סימפטיים שגם מבינים אנגלית. *בסוף רחוב ראמבלה, ליד הנמל, מול עמוד קולומבוס, יש גשר קטן העובר מעל הים ובסופו מסעדת "אל צ'יפירון", המסעדה אמנם מלאה בתיירים, אבל בתוכה יש מקררים ענקיים ובהם שפע של פירות ים, נוצצים מרוב טריות, הנמכרים לפי משקל, בקשו פלטה מעורבת של פירות ים "א לה פלאנצ'ה" (הגריל המקומי) וזה הכל. יחד עם קנקן סנגריה והבריזה מהים תקבלו אחר צהריים מושלם. *טאפס - חווית האכילה המקומית אולי החשובה ביותר, זה לא רק אוכל זו גם צורת בילוי ודרך חיים. בכל רחבי העיר יש טאפס ברים לרוב. אחד שאני אהבתי במיוחד הוא "bar andurina" שברחוב CREU COBERTA 38, לא רחוק מפלאז'ה אספניה. זהו טפאס באר קטן, לא תיירותי המנוהל על ידי חוסה הגליסיאני ומיגל האספניולי שופעי החיוכים. הייתי שם כמעט כל ערב, בערב הראשון כמעט ולא התייחסו (הם לא מנסים להרשים תיירים וזה סימן טוב) אבל בערב השני קיבלו אותי כמו את הבן האובד וכששמעו ששמם הולך להיות באינטרנט הם כמעט רקדו משמחה. שם טעמתי כמה מנפלאות המטבח המקומי, חלק מהדברים יישמע לכם מבעית, אבל זה היה ממש נהדר, כדאי להיות אמיצים ולנסות: אלבונדיגאס - כדורי בשר ברוטב עגבניות סוג של צדפות טעימות שאני לא מכיר ברוטב צהבהב סמיך תמנונים בשמן זית וצ'ילי בומבס - לביבה של בשר ותפוחי אדמה סלט פשוט וגאוני של דיונונים עם בצל, פלפלים, עגבניות ושמן זית. אנשובי טריים נהדרים בכבישה ביתית שבלולי ים שברצלונה מפורסמת בהם, ממש נהדרים חמון מעולה על לחם קלוי (לחם טוב לשם שינוי) מרוח בעגבניות טריות בליווי גבינה ספרדית טובה בסגנון קשקבל בקלאו - דג הבקלה הטרי, אולי הדג הכי נפוץ בברצלונה בדרך כלל על הגריל (פלאנצ'ה) או מטוגן בבלילה (פריטו) ולפעמים גם מומלח ומיובש (אל תשוו אפילו לבקלה הסולייתי המנמנם בפריזרי הסופרים שלנו) אוזני חזיר, (כן, כן, לא מאפה הבצק המכונה כך, אלא אזניים ממש וזה נהדר) טארטה דה קסו - פאי גבינה מתוק וטעים קפה אירלנדה - פשוט אספרסו טוב ומעליו מזיגה הגונה של בייליס יחד עם CAVA או VINO TINTO ובתוספת האוירה האוטנטית, זה היה המקום שהכי נהנתי לאכול בו בברצלונה. *מסעדת "EGIPTE" שבראבלה 79, אוכל לא רע אבל גם לא מסעיר, אבל יש אטרקציה אחרת: תפריט בעברית. *הקינוח המפורסם "קרם קטאלן" הוא פשוט קרם ברולה. *ולסיום: לא התאפקתי וטעמתי גם שווארמה קטאלנית ברשת "פיתה אין" שסניפיה מפוזרים בעיר (בראמבלה יש שניים ויש שם גם פלאפל), יש שלושה סוגי שווארמה: עוף, בקר וטלה. מה שהדהים אותי היה הפיתה, מרקם הענן של מאפי קטלוניה הופך את השווארמה ממאכל כבד לנישנוש כיפי וקליל. לגבי השווארמה עצמה, היא טובה, אבל ביננו של "שמש" יותר טובה. זהו, בטח יש עוד הרבה מעבר לזה בברצלונה, אבל זה מה שאני הספקתי בארבעת הימים שלי שם (בכל זאת הייתי צריך לעשות עוד דברים חוץ מלאכול....). יניב
בתחילת חופשתנו בילינו יום וחצי בברצלונה. היה נפלא! זו עיר מקסימה! הגענו מאוחר ביום שישי ורק ב 11 בלילה יצאנו להסתובב. הכל היה שוקק חיים. ב 1 ישבנו לאכול בטאפאס באר בשם TXIKITEO. הרמה לא היתה אחידה אבל אחרי קנקן סנגריה זה כבר לא היה נורא חשוב... בכל אופן אני מאד התלהבתי מפלפלים ממולאים, לא דומים בכלל למה שאנחנו מכירים פה, מהצ'וריסוס ועוד. ביום שבת הלכנו למסעדה שהומלצה ב timeout (תודה לביאליקולית על הרעיון!), בשם El Cafeti. היה מצויין ולא יקר. אכלנו פאייה מדהימה, ולפניה פטה כבד ומולים. יחד עם יין חביב וקינוחים לא משהו שילמנו 60 אירו. חוויה קולינרית נוספת, אם כי טעמנו בעיניים בלבד, היא השוק שסמוך לרמבלה. פשוט מעורר תיאבון רציני! משם יש לי תמונות, תיכף תראו. אנדורה היתה חוויה מסוג אחר, ולא ממש קולינרית. התארחנו בחצי פנסיון וטוב שכך - למי היה כוח לחפש מסעדות אחרי יום של סקי. להפתעתי האוכל במלון לא היה רע, בניגוד לבופה במלונות בארץ. ביום האחרון היו מולים: איזה כיף לאכול כמה מולים שרוצים... בבקרים היה לי בדרך כלל כאב בטן מרוב פחד מהסקי (זו היתה פעם ראשונה), אז לא נהניתי ממבחר הקרואסונים
