../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo26.gif
אריק לביא הוא מהזמרים והשחקנים הבולטים בישראל. לביא הוא חלק בלתי נפרד מעולם הזמר, התיאטרון והקולנוע הישראלי משנות ה – 50. רבים משיריו הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי וביניהם "הסלע האדום", "הקטר 70414", "שיר ההד", "שיר סתיו", "היה או לא היה" ועוד. בתיאטרון הוא השתתף בהצגות כמו "עוץ לי גוץ לי", "גבירתי הנאווה" ו"הקוסם". לביא שיתף פעולה גם עם אשתו, השחקנית שושיק שני. יחד העלו הצגות בידור שכתב אפרים קישון, כמו ערב המערכונים "הוא והיא" וההצגה "הו הו יוליה", שזכתה להצלחה רבה בשנות ה – 70 בעיקר בגרמניה ובאוסטריה. הוא נולד בגרמניה ב – 9.3.1927 ובגיל שמונה הגיע לארץ. לביא גדל כילד חוץ במושבים ובקיבוצים. ב – 1949 הוא הצטרף ללהקת הכרמל של חטיבת כרמלי בין שירי הלהקה היה גם השיר "עדה מנווה שאננים", שלביא כתב את מילותיו ללחן של אמיתי נאמן. ב – 1950 הוא הצטרף לבית הספר הדרמטי של התיאטרון הקאמרי ושיחק בו עד 1957 בהצגות כמו "מלכת שבא" (1951), "הקיצו ורננו" (1952), "אדם לכל עת", "תעלולי נאסר א – דין" (1953) ו"הנפש הטובה מסצ'ואן"(1955). ב – 1955 הוא שיחק גם בסרט "גבעה 24 אינה עונה", שהיה הפקה אמריקאית – ישראלית וזכה להפצה נרחבת בחו"ל. ב – 1957 הוא נישא לשושיק שני, שאף היא שיחקה ב"קאמרי". בשנה זו הקים עם שמעון ישראלי וצבי בורודו את שלושת המיתרים. הלהקה נסעה לפאריז, ושם גם הוקלט אלבום הנושא את שמם. השלושה, שנקראו שם שלישיית ערבה (Trio Arava), ביצעו בקולותיהם העמוקים את מיטב שירי הרועים והבוקרים שנכתבו בארץ, כמו "שדמתי", "בוקרי לכיש" ("הו לכיש לכישה"), ו"שיר הבוקרים" ("ערבה ערבה אין קץ"). השלישייה הצליחה מאוד ובאותה שנה הם הופיעו בכל רחבי אירופה. הם הופיעו אפילו ב"אולימפיה" עם זמר מתחיל בשם שארל אזנאבור. ב- 1958 דרכיהם נפרדו ולביא חזר לארץ. בשנה זו הוא החל להופיע ב"מועדון התיאטרון" ברח' מנדלי בתל אביב עם שירים חדשים שהלחין עבורו יוחנן זראי. ביניהם היו "שיר ההד", שהיה שירו הראשון של הפזמונאי יעקב שבתאי, "הקטר 70414", שנכתב במקור לסרט קצר שביים חיים חפר ו"הסלע האדום", שלמשך תקופה מסויימת נאסר לשידור ברדיו, כדי שלא לעודד את בני הנוער לצאת לפטרה, "המקום שאיש ממנו חי עוד לא חזר" כמאמר השיר. שירים אלו ואחרים הוקלטו ב – 1959 לאלבומו הראשון, אריק לביא, שיצא ב "הד ארצי". שיריו של לביא הפכו ללהיטים ואומצו בחום על ידי קהל צעיר ומבוגר כאחד. ב – 1959 הוא נסע עם רעייתו לניו יורק. היא למדה משחק והוא קולנוע. לפרנסתו הוא הופיע במועדון לילה יהודי וקיבל תפקיד בגרסת ברודוויי למחזמר "אירמה לה דוס". הוא גם השתתף בהקלטת שירי המחזמר לאלבום. אחרי 680 הצגות של "אירמה לה דוס" בברודווי חזר הזוג לארץ. ב – 1963 הם העלו את ערב המערכונים "הוא והיא", שכתב וביים אפרים קישון. המופע רץ למעלה מ – 300 פעם ונכללו בו מערכונים כמו "הילדים", "דרבנו גרשום" ו"כרמלה", שזכו להצלחה גדולה. ב – 1965 הוא השתתף בהצגת הילדים "עוץ לי גוץ לי", שהועלתה בתיאטרון הקאמרי. בהצגה השתתפו בין היתר שושיק שני, רמה סמסונוב ושמעון בר. הוא הופיע במופע משירי ברטולד ברכט, שהפיק תיאטרון "זוית". שירי המופע הוקלטו לאלבום שבו שר לביא את "מריה א'", "מולדאו", "זונת היהודים" ו"אנשי החיל" עם שמעון בר בתרגום דן אלמגור. באותה שנה הוא שיחק גם בסרטו של אורי זוהר "חור בלבנה" וכן לצידה של רבקה רז במחזמר "המלך ואני", שהפיק גיורא גודיק . ב – 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, הוא יצא בתוכנית "לצה"ל באהבה", שכלל בין היתר את השיר "שוב לא נלך" ("ראי רחל ראי"), שהוקלט על ידו זמן קצר אחרי המלחמה והפך להיות אחד מלהיטיו. שירים נוספים שבלטו באותו מופע, והופיעו באלבום משיריו הם "מכתב לגיורא" ו"אל הגבים". ב – 1968 הוא הקליט את האלבום לאוגדת הפלדה, שהוקדש לחיילי אוגדת האלוף ישראל טל, שלחמו במלחמת ששת הימים. השירים הבולטים באלבום היו "קרב רפיח", "כיפק היי" ו"מי שחלם". השיר "עלי קרב" שמופיע בתקליט הוא מתוך הסרט "הקרב על היעד". באותה שנה הוא שיחק גם בסרטו של מנחם גולן "999, עליזה מזרחי" ומאוחר יותר השתתף בסרטים נוספים של גולן "מרגו שלי" (1969), "לופו" ו"הפריצה הגדולה" (1970). ב-1969 שיחק במחזמר "פנטסטי". ב – 1971 הוא הקליט את אלבומו שיר הוא לא רק מילים, שנחשב לאלבומו הטוב ביותר. מלבד שיר הנושא מופיעים בו "היה או לא היה", "אנקש", "שיר סתיו" ("כל הנחלים הולכים לים"), "מקי סכינאי", "למה לא אמרת לי?", "את חכי לי ואחזור" ואחרים.