A GIFT OF LOVE

New member
../images/Emo16.gif

והנר הבוער אוכל את עצמו אט אט, ממית עצמו מיטה איטית ומחרידה, שתמורתה היא עצם הקיום. ולכשיתום החלב מתחתיו יכבה לנצח, אבל בחיוך. כי בניו, אותם אלו אשר הדליק בחייו, יהיו שם לצידו להזיל דמעות רכות של שעווה. [מתוך "על דברים שאיבדנו בדרך" ] ובעצם, כולנו נרות... שלהבות שממשיכות את הקיום. שממשיכות את דרכם. אם זה במעשים, מילים, מחשבות... ממשיכות.... שאלתם את עצמכם פעם למה מדליקים נר לזכרם? אולי יש בנר מין סמל של הנצחה, של המשכיות... ובפנים, הלהבה בוערת, גחלת שלא תכבה לעולם...
חג מלא שלהבות מאירות
 

eshkolit32

New member
איפה את מוצאת את הפנינים האלה?

גיפט אהבתי מאד את הקטע, מאד עצוב... לפעמים היו לי מחשבות בזמן שראיתי נרות דולקים על ההיגמרות הזאת של הנר,יש בזה באמת משהו שמאד מדגיש את הסוף, את האיטיות שבסוף, והנר נכבה רק אחרי הרבה הרבה זמן... לא יודעת אם אני מובנת.... מה אני אגיד לך? באמת שיהיה לכולנו פה חג מלא ששלהבות מאירות, אמן!
 

A GIFT OF LOVE

New member
הנר נכבה

אבל הוא ממשיך לחיות גם הרבה לאחר מכן, הוא חי בנו, בנרות שהדליק בחייו! תקראי את הקטע שוב ותראי גם את זה. והפנינים הללו מספר מלא בפנינים בשלל צבעים- על דברים שאיבדנו בדרך- זוהרית כהן.
 
למעלה