[ליבלוביתית]

../images/Emo16.gif ../images/Emo7.gif ../images/Emo16.gif

בצער רב אני מודיעה על פטירתה של רונית - המוכרת בכינוי - RoNiT 32 אני זוכרת כי רונית הייתה גולשת בפורום שלכם ואף הגיעה למפגשים שלכם... חלקכם הכיר אותה ... איבדנו חברה מקסימה, איבדתי את החברה הכי טובה שלי. המחלה הארורה ניצחה אותה לאחר כשנתיים של ייסורים קשים עדיין אני לא מעכלת את מותה של רונית ובקושי מוצאת את המילים כדי לתאר את כאבי ... רונית, בשלושה וחצי שנים האחרונות הפכתי אותך לחברה הטובה ביותר שלי. אם הייתי יודעת שהם האחרונות, אולי הייתי משנה בהם משהו והופכת אותן לטובות יותר. מותך פער בליבי חור אדיר וחסרונך כבר מורגש.. אם רק היית יודעת כמה שאת חסרה לכולנו כמה שאנחנו צריכים להרגיש עוד פעם את החום שלך, את הצחוק שלך כי כלום כבר לא נישאר ... אני מסתכלת סביב ומסרבת להאמין שאת אינך איתנו. אני מהרהרת, יוצאת מפתח ביתך, נעמדת ליד השער ואומרת לעצמי: הנה עוד מעט היא תבוא... במשך היום אני בודקת אולי פספסתי שיחת טלפון ממך ומחכה בקוצר רוח לטלפון ממך- להאזין לצליל קולך הנוגה, לבדיחות הציניות ולחוש ההומור המיוחד שלך". דבר אחד משמח אותי, כמה ימים לפני פטירתך ביקרתי אותך בבית החולים ולפני שהלכתי הביתה אמרתי לך : אני אוהבת אותך" ענית לי :" גם אני אותך" רונע, אם את שם למעלה יושבת לך ושומעת אני רוצה שתדעי שתמיד יש מי שחושב עלייך, מחבק ומתגעגע אלייך. אז "לכי לך ילדה אהובה, אל חופים רחוקים אל חלומות אחרים.." תהיה נשמתה צרורה בגן עדן אוהבת אותך ,בוכה עלייך וכבר מתגעגעת..... תנחומיי למשפחתה שירלי

 

[wan]

../images/Emo7.gif../images/Emo16.gifאני בהלם ומלאת צער

איזה בשורת איוב. אכן רונית גלשה בתרבות מרוקו. וכמה עצוב להיווכח שהמחלה ניצחה. רונית כתבה פה בהרבה נעם. שולחת תנחומים לשמפחתה. כמה מצער. ולך שירלי רגשת אותי בכתיבתך. אהבתך אליה ניבטת מכל שורה. שלא תדעי צער. מצרפת משהו שרונית כתבה פה בעבר..ומצאת שהוא מתאים לה כל כך... נוחי על משכבך בשלום רונית. מנוחתך עדן. תהי נשמתך צרורה בצרור החיים רונית יקרה. מאת: RoNiT 32ו 31/05/05 | 20:09 לי בילדותי היה חלום שחזר על עצמו מספר פעמים. בחלום עמדתי בבניין גבוה בחדר גדול וריק שנראה בגודלו כמו סלון.. בחדר זה לא היה קיר בצד אחד.. ואני מהחדר הגדול הזה מושיטה ידיים לצדדים ועפה לי בשלווה, מטיילת להנאתי, נוחתת איפה שבא לי וממשיכה הלאה.

 

[יותר אישה]

../images/Emo16.gifאכן עצוב מאוד

האבדה כבדה מאוד.... היא הייתה בחורה עם לב זהב, משכמה ומעלה אבידבה נוראית למשפחתה, חבריה וכל מכריה. ליב יקרה שלי, מבינה אותך ומשתתפת בצער אובדן חברתך, אני יודעת כמה היית איתה בקשר טוב, פקדת את מיטתה יום יום אוהבת אותך ומחזקת אותך בליבי

 

[שרונהה]

אוי זה כל כך עצוב../images/Emo7.gif

רונית המתוקה עם החיוך הנצחי אכן גלשה פה והתאהבנו בה מהמילה הראשונה שכתבה כאן. היה גם מפגש שבו פגשנו אותה לראשונה בבית של עלמה. היא היתה כל כך חמה ולבבית ופשוט אישה מקסימה עצוב לי מאוד לשמוע את הבשורה הזאת. אני משתתפת בצערך לבלובית, ובצער משפחתה של רונית שאיבדה את האישה הנהדרת הזו. אני יודעת שעלמה שלנו היתה לצידה ועזרה לה מאוד כשהתגלתה המחלה האיומה הזאת. באותה עת חיזקנו כולנו את רונית גם כאן בפורום. היא היתה חזקה ואופטימית ונלחמה בכל כוחה במחלה. עצוב לשמוע שרונית כבר לא בינינו. תהא מנוחתה בגן עדן, צרורה בצרור החיים. יהי זיכרה ברוך

 

[עלמה 3]

רונית כבר איננה../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

המחלה הארורה ניצחה. ולי נותר ממך רק זכרונות של צחוק מתגלגל עם פנים מלאות גומות, של שיחות עומק על החיים הקצרים

על הכאב, על אובדן אביך ואהבתך אליו, המגע והליטוף בכפות רגלייך וראשך

על הבדיקות הטיפולים הקשים, על קבלה וההשלמה עם מצבך. בתקופה האחרונה רק שוחחנו בטלפון שיחות קצרות, אמרת שאת עייפה ושקשה לך, הבנתי שהמחלה הארורה הולכת להכריע... וסיפרת כמה המשפחה שלך תומכת וכמה קושי את גורמת להם...ואהבת וצחקת כל כך שאני קוראת לך " ג'ורג'ינה". אמרת שאת מתגעגעת לעוד יום דאחקות על כר הדשא בבי"ח בלינסון.

רוניתי הותרת : ידיים ריקות, לב מלא דמעות, זכרון של אשה מדהימה ושיר שאהבת : מה שאת אוהבת קחי מה שתרצי, מי יסרב לך קחי את העולם כולו מי יוכל לומר לך לא אם רק תחייכי, מי לא יתאהב בך מי שאת רוצה יבוא אל תלכי עם מי שלא. תעשי רק מה שאת אוהבת רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב. נוחי על משכבך בשלום ונשמתך בגן עדן.

 

[עלמה 3]

לבית משפחת נחמיאס ../images/Emo16.gif

מן השמים תנוחמו ולא תוסיפו לדאבה עוד. שה` יתן לכם הרבה כח להמשיך! חלק ממאמר של יאיר לפיד שנכתב ליום הזכרון של יצחק רבין ז"ל. החיים אינם נמשכים 16/02/2005 יאיר לפיד ו זה לא נכון שהחיים נמשכים. תמיד אומרים את המשפט הזה והוא אף פעם לא נכון. כשמת לך מישהו, החיים שלך, כמו שהכרת אותם, הסתיימו. המשפחה שלך עדיין שלך, אבל היא אחרת. ההורים שלך אחרים, הסדר שבו אתם יושבים סביב השולחן, הדרך שבה אתם זוכרים את הטיול ליוון, עם האלבום של התמונות המצחיקות שהפך לאלבום זיכרון. זה לא נכון שהחיים נמשכים. אנשים שואלים אותך שאלה פשוטה כמו "מה שלומך?", ואתה יודע שהם מתכוונים לומר "אנחנו יודעים" או "אנחנו כאן בשבילך". בכל פעם שאתה עצוב כולם קופצים כדי לעודד אותך, ואין לך איך לומר להם שאתה לא רוצה קבוצת תמיכה, אלא להיות שעה בשקט מתחת לשמיכה. זה לא נכון שהחיים נמשכים. אפילו אתה לא ממשיך להיות כמו שהיית. אתה ההוא שמתו לו. אתה ההוא שרואה בטלוויזיה את "הטוב הרע והמכוער" וזוכר רק עם מי ראית אותו בפעם הראשונה, אז בקולנוע אסתר הישן שכבר נהרס בינתיים. אתה ההוא שאם אתה צוחק, אומרים שהתגברת. אם אתה עסוק, אומרים שהתגברת. אם אתה נוסע ליותר משבועיים אומרים שברחת. זה לא נכון שהחיים נמשכים. אפילו העבר שלך עובר עריכה, בכל פעם שאתה מספר איך לקחתם אוטובוס לבלומפילד לראות את הדרבי, אתה מתלבט אם לקרוא לו אחי, או אחי המנוח, או אחי זכרונו לברכה. לפעמים אתה פשוט מוציא אותו מהסיפור, כדי למנוע מכולם מבוכה. פה ושם פוגשים מישהושלא היה בארץ הרבה זמן, והוא שואל מה שלומו, ואתה אומר לו ששלומו כבר לא איתנו, ובסוף כמובן אתה צריך להרגיע אותו, אז אתה אומר לו שהחיים נמשכים. אבל הם לא. זה לא נכון שהחיים נמשכים. הם נפסקים, ומתחילים מחדש. אחרת.

 

[גולדי המקורית]

../images/Emo16.gif ת.נ.צ.ב.ה ../images/Emo16.gif

 

[הודפי]

../images/Emo16.gif לזכרה של רונית ת.נ.צ.ב.ה ../images/Emo16.gif

קשה לקום בבוקר לבשורה רעה כזו. משתתף בצער משפחתה ובעצב כל אלה שהכירוה.

 

[אמרוקאי]

../images/Emo16.gif תהא נשמתה צרורה בצרור החיים

ללכת בגיל כל כך צעיר? עצוב, עצוב, עצוב, עצוב. אין מילים. יהי זכרה ברוך.

 

[אלי פילו]

אין לי ילים פשוט

תהיה נשמתה צרורה בצרור החיים

 

[אלי פילו]

מילים