מדוע מנהג גויים
כך נוהגים עממי הגויים בבואם לכבד את מתיהם - בעיקר הציבוריים (אלו שמתו במלחמות). עושים טקס זיכרון, יורים באוויר מטחי כבוד, עומדים דום וכו'. יש להם גם מנהגים שונים לגבי הקבר של נפטר פרטי - שמים זרי פרחים על הקבר, לובשים שחורים לאות אבל על הנפטר. המנהגים שלהם מסמלים את היחס לאדם שהיה חי, ומשמעותו היתה בחייו, ולאחר מותו אינו אלא זיכרון עבר. ולכן עושים פעולות סימליות כדי לציין אותו בזכרונם של החיים וכדי להעניק לדמותו כבוד בעיני החיים. לעומת זאת, ולהבדיל, היהודים מתייחסים לנפטר כאל מי שנשמתו חיה וקיימת בעולם האמת. ולכן צריך להועיל לנשמתו בעניינים של קדושה, ולא בטקסים סמליים של כבוד. היחס לנפטר והכבוד לזכרו ביהדות מתבטאים בפעולות לעילוי נשמתו: אמירת קדיש, קריאת משניות, הדלקת נר, מתן צדקה. כאשר פוקדים את קברו, אין שמים עליו זר פרחים, כי אין לא לחי ולא למת תועלת בפרחים הללו, אלא שמים אבן שמסמלת את משמעות החיים בעולם הזה ובעולם שלאחר המוות, ומזכירה לחיים את תכליתו וסופו של כל אדם חי. אם מתעלמים מצרכי נשמתו של הנפטר, ולחילופין מאמצים בדווקא מנהג של גויים לזכרו - אמנם אין כאן עבירה של "בחוקותיהם לא תלכו", אבל שמחה גדולה וכבוד לנפטר יהודי קדוש - בוודאי ובוודאי שאין פה...
