eshkolit32
New member
../images/Emo16.gif../images/Emo16.gifעצוב.
בן דוד של אבא שלי נפטר. הוא היה גר ברחוב שלי. פעם בכמה חודשים היתי רואה אותו מהצד השני של הרחוב ולא אומרת דבר. לא ידעתי אם הוא מזהה אותי אחרי כל השנים האלה שלא ראה אותי, לא ידעתי מה לומר, איך לגשת ואיזה השלכות יהיו לזה. כמובן שעכשיו נותר לי רק לאכול את עצמי על זה. ולפני יומיים ראיתי את מודעת האבל תלויה, מטר מהבית שלי, וזה טלטל אותי לגמרי. לא יכולתי להפסיק לבכות. מה אני אמורה לעשות עכשיו. ואני שואלת את עצמי האם אני צריכה ורוצה ללכת לשבעה. כמה אגואיסטית אני יכולה להיות? בוודאי שאני צריכה ללכת לשבעה. אבל מה, איך בדיוק אני אעשה את זה? איך אציג את עצמי? האם מישהו יזהה אותי? ואיך זה ישפיע עלי בעתיד? כי אם זה יצור אצלי ציפיה למשהו אז אני לא רוצה ללכת בכלל. הציפיות מהמשפחה שלי הביאו אותי בעיקר לכאב לב שעד היום אני מנסה להתאושש ממנו. האנשים האלה לא ראו אותי מאז שהיתי ילדה. ואולי יהיו בשבעה בן אדם או שניים שכן ראו אותי בשנים האחרונות. כאלה שמאד אהבתי ולא השכלתי להשאר אתם בקשר. עדיין לא מצאתי את הדרך להיות בקשר עם מישהו מהמשפחה המפוררת הזאת, חוץ מאשר האחיינית האהובה שלי, שגם אותה אני רואה מעט מדי לטעמי. הרי החלטתי לנתק כל קשר עם המשפחה הקרובה. וזאת משפחה קצת יותר רחוקה, כזאת שמעולם לא היה לי קשר ישיר איתה, הקשר תמיד עבר דרך אבא שלי. ועכשיו מה?
כשחשבתי על מה שמצפה למשפחה האבלה, הדבר הראשון שחשבתי היה איזה ליל סדר עצוב הולך להיות להם.
בן דוד של אבא שלי נפטר. הוא היה גר ברחוב שלי. פעם בכמה חודשים היתי רואה אותו מהצד השני של הרחוב ולא אומרת דבר. לא ידעתי אם הוא מזהה אותי אחרי כל השנים האלה שלא ראה אותי, לא ידעתי מה לומר, איך לגשת ואיזה השלכות יהיו לזה. כמובן שעכשיו נותר לי רק לאכול את עצמי על זה. ולפני יומיים ראיתי את מודעת האבל תלויה, מטר מהבית שלי, וזה טלטל אותי לגמרי. לא יכולתי להפסיק לבכות. מה אני אמורה לעשות עכשיו. ואני שואלת את עצמי האם אני צריכה ורוצה ללכת לשבעה. כמה אגואיסטית אני יכולה להיות? בוודאי שאני צריכה ללכת לשבעה. אבל מה, איך בדיוק אני אעשה את זה? איך אציג את עצמי? האם מישהו יזהה אותי? ואיך זה ישפיע עלי בעתיד? כי אם זה יצור אצלי ציפיה למשהו אז אני לא רוצה ללכת בכלל. הציפיות מהמשפחה שלי הביאו אותי בעיקר לכאב לב שעד היום אני מנסה להתאושש ממנו. האנשים האלה לא ראו אותי מאז שהיתי ילדה. ואולי יהיו בשבעה בן אדם או שניים שכן ראו אותי בשנים האחרונות. כאלה שמאד אהבתי ולא השכלתי להשאר אתם בקשר. עדיין לא מצאתי את הדרך להיות בקשר עם מישהו מהמשפחה המפוררת הזאת, חוץ מאשר האחיינית האהובה שלי, שגם אותה אני רואה מעט מדי לטעמי. הרי החלטתי לנתק כל קשר עם המשפחה הקרובה. וזאת משפחה קצת יותר רחוקה, כזאת שמעולם לא היה לי קשר ישיר איתה, הקשר תמיד עבר דרך אבא שלי. ועכשיו מה?
