5 שנים..

meytall0

New member
../images/Emo16.gif 5 שנים..

מצד אחד זה נראה כאילו עבר הרבה זמן. מצד שני יש רגעים שנדמה שהכל קרה רק אתמול. כרגיל, דווקא ה"יש" מדגיש את החוסר. שהייתה אמורה להיות עוד אחת בבית, נסיכה עדינה ויפה אשר דומה לאחיה. נכון שהזמן מקהה את הכאב, אבל הוא עדיין שם, מתפרץ מדי פעם. תינוקת שלי, זוכרת וכואבת.
 

yakir797

New member
אהובתי זוכרת איתך כמה גדול הוא הכאב הזה

חיבוקים ונשיקות
 

עדיקים

Active member
יקירתי האהובה ../images/Emo7.gif../images/Emo201.gif

זוכרת איתך ומבינה לחלוטין מה שאת מרגישה - ה"יש" שמדגיש את האין
זוכרת וכואבת איתך
 

שאליונת

New member
../images/Emo7.gifזוכרת איתך../images/Emo201.gif../images/Emo16.gif

נשבעת שהיום חשבתי על זה בדיוק באיזו קבוצה להורדה במשקל שאני נמצאת ודיברו על משהו לא צפוי שגורם לנו להרגיש את כל הרגשות הנוראיים האלו שגורמים להתמודדות להיות קשה וכולם שתביני דיברו על כל הדברים הבנאליים ורק אני שתקתי כי מה אומר להם? שאני שמחה שהלא צפוי שלהם מסתכם באיזו משהו פעוט כמו ברז שחבר תקע להם וכו'
הלוואי והכאב ישכך מעט יש לך הילדים המתוקים ביותר אני אוהבת אותך
 

רינת200

New member
המון חיבוקים

האין הזה, הוא חלק מאיתנו, לפעמים אנחנו מרגישות את הכאב ולפעמים לא. אך הוא איתנו תמיד, הוא שינה אותנו. הוא חלק מההיסטוריה ולפעמים חלק מההוה. מבינה ומכירה את הכאב, ואת הימים בהם כואב יותר
 

meytall0

New member
תודה רבה חברות יקרות. היום היה לי יום נוראי

שתודה לאל שהוא נגמר (ובשלום), ומאוד חיממתן את ליבי. התחיל בבוקר ב-2 שיחות טלפון שונות- מעצבנות, מתסכלות וגוזלות אנרגיה, המשיך בזה ששום דבר לא הסתדר, ובהמשך גם עברתי תאונת דרכים קטנה, כשמשאית שנסעה לאחור נכנסה בי. תודה לאל שהייתה לי הרגשה לא טובה והורדתי את הילדים אצל אמא שלי ורק אז המשכתי לאן שהייתי צריכה, ואז קרתה התאונה. נזק קל ביותר לאוטו, היסטריה והתמוטטות עצבים שלי.. הנהג לא הבין למה בכיתי כ"כ, פשוט זה היה השיא של הימים האחרונים והעומס הרגשי הגדול בהם.. אז תודה לכן שאתן כאן, מיטל
 

sigi99

New member
מיטל זוכרת איתך את התקופה הקשה של שתיינו

שלוחת המון חיבוקים
 
למעלה