4 שנים....

../images/Emo16.gif 4 שנים....../images/Emo7.gif

4 שנים עברו... בדיוק לפני 4 שנים (בדיוק בשעה הזו) ילדתי אותך, בכורי. הגעת לעולם בשלב מוקדם מאוד. מוקדם מדי. אף עובר לא מצליח לשרוד אחרי 20 שבועות הריון.... 4 שנים עברו וגם אנחנו עברנו כל כך הרבה דברים בשנים אלו. חלקם קשים וחלקם טובים... אתמול בלילה, לפני שהלכתי לישון, שכבתי ליד אחותך הקטנה והסנפתי אותה. ואז עבר לי בראש שאם בעצם לא הייתי מאבדת אותך לא הייתי זוכה בה... אז מה היה עדיף? איזו מן אמא אני שצריכה לבחור בין 2 ילדיה? אני כל הזמן מסתכלת עליה וחושבת מעניין איך אתה היית נראה? מה היה האופי שלך? האם היית כזה מתוק ומלא שמחת חיים ושובבות כמוה? האם הייית מצליח להקסים את כולם כמו שהיא מצליחה? סתם מלא מחשבות מתרוצצות בראש... והעצב והכאב האישי מתערבבים עם כאב נוסף על לכתה של אישה יקרה לליבי. אישה שסבלה שנים רבות ונלחמה בכל הכח כדי לחיות עד שלא יכלה יותר... והיום הייתי בלוויה שלה ובכיתי על לכתה. בכיתי על לכתו של בני. פשוט בכיתי....
אוהב ואזכור לנצח נצחים אמא
 
זוכרת איתך

את בכורך. המחשבות הללו "אם לא הייתי מאבדת, לא הייתי זוכה" הן מחשבות קשות מאוד. משתתפת בצערך על לכתה של אישה יקרה. לא קל לאבד אנשים אהובים, בין שהכרנו אותם היטב ובין שלא.... זוכרת איתך את אהובייך. יעל
 

דיא

New member
../images/Emo16.gifזוכרת איתך

מחבקת אותך על האובדן של האישה היקרה ועל הכאב והגעגוע לילדך
 

נאשא

New member
זוכרת אותך ואיתך

לא פשוט 4 שנים. אני בכלל לא הייתי נכנסת לכל מה היה קורה אם... זאת המציאות שלך וזה היופי שבה שיש לך את הקטנה. זה לא בא על חשבון או בגלל. הכי חשוב שהיא באה מאהבה, (גם אם לאמא שלה מסתובבות סיבות אחרות בראש שלא עוזבות אותה, ונכון, זה לא פשוט לומר להן שלום). מקווה שהיום הזה יעבור עליך קל ככל האפשר. שמחה שבאת לשתף.
 
למעלה