אני רק מצטט....
זה מה שהוא, מנוחתו עדן, אמר לי בדרך חזרה ... (אם זכרוני אינו מטעני זה היה משהו כמו: "בערוב ימי, עת אלוהי הכיסאות-של-הים כבר שורק את שריקתו החרישית, ובדמיוני כבר אראה את גן העדן של הכסאות-של-הים, אני מודה לך, על שלקחת אותי לקומזיץ בבת ים ונתת למיכלי ולבעלה לשבת עלי. ישבן ענוג כזה לא זכור לי מאז נשית, הפיקטיבית, מרי לו, תמי, ההיא וכיו"ב) עם זאת, ייתכן שהוא התכוון בכלל לבעלה...חחחחחחח