שבת שלום
ארבע הנרות ארבע נרות דלקו לאיתם... הכל כה שקט, אפשר היה לשמוע לחשם אמר הנר הראשון: "מעטים מדי עושים מעט מדי לקיומי אני חש שקצי קרב..." ולהבתו כבתה! אמר הנר השני: "אני האמונה!! לדאבוני הרב מסתדרים היום בלעדי אינני מוצא הצדקה כלשהי שאוסיף לדלוק עד סופי" כשסיים את דבריו רוח קלילה כבתה אותו ולא יוסיף עוד להאיר..... הנר השלשי חכה בסבלנות ואמר בצער: "אני אהבה!!! אין בי כוח להוסיף לדלוק, האנושות חדלה להעריך נכונה את חשבותי האנשים הפסקו לאהוב אפילו את הקרובים להם ביותר" מיד שסיים דבריו נפח אורו... לפתע..... נכנס לחדר ילד הבחין בשלושת הנרות הכבויים "אתם אמורים לתת מאורכם עד כלותכם" אמר הילד,ולא הצליח לעצור דמעותיו, ואז אמר הנר הרביעי: "אל חשש ילד,כל עוד אנו יחד שנינו נצליח לשוב ולהצית את הנרות הכבויים אני התקווה!!! בעיניים בהקות לפת הילד בנר התקווה והצית את הנרות הכבויים., להבת התקווה אסור להשתכבה לעולם כל אחד מאיתנו מחוייב להתמיד ולטפח תקווה שלום אמונה ואהבה!!!!