../images/Emo16.gifקרן חכם ז"ל ../images/Emo16.gif
בשבת 14.12 חברה שלי מעבודה נהרגה בתאונת אופנוע, היא הייתה היחידה שגרמה לי להרגיש טוב, כשהיא הייתה בסביבה תמיד היה לי מצב רוח, היא היחידה שהשפיע על מצב הרוח שלי, ויכלה להוציא אותי מדיכאון, ועכשיו, הכל ניגמר, אני לא יכולה יותר להתקשר אליה, לא יכולה לראות אותה, ולא אוכל יותר לעבוד אתה, כי היא הלכה. למה דווקא היא? היא הייתה כזאת מושלמת, טובה לכולם, כולם נורא אהבו אותה, אני לא מכירה בן אדם אחד שיכול להגיד עליה משהו רע, היא הייתה כזאת יפייפיה ומקסימה, ותישאר כזאת לנצח, אפילו עוד לא בת 22, וכבר הלכה... רשמתי כל כך הרבה דברים, ואני עדיין מרגישה שיש לי עוד הרבה מה להגיד, ואני אפילו רושמת עכשיו כאן, וזה פשוט לא נגמר. אני לא יכולה להירגע, כל פעם אני חושבת עליה ולא יודעת מה לעשות. אין מה לעשות, אבל אני לא מאמינה עדיין ולא מעכלת כמו כולם. לראות אותה בעיתון ולקרוא "קרן חכם נהרגה", "קרן חכם ז"ל", עושה לי רע, אפילו הלוויה, לא האמנתי שזו היא, ושזה היום האחרון שאני איכשהו רואה אותה. ומה שעוד מפחיד זה שאת כל מי שאני נורא אוהבת אני מאבדת, ואני מתחילה להאשים את עצמי, אולי יש השפעה... היא הייתה היחידה שהייתי עושה משהו עם עצמי, ועכשיו אני לא רוצה לאכול, לא רוצה לדבר, וגם לא לעשות מה שאני תמיד אהבתי, איתה, קברתי את עצמי...
קרן חכם, אני אוהבת אותך נורא יהיה זכרך ברוך
בשבת 14.12 חברה שלי מעבודה נהרגה בתאונת אופנוע, היא הייתה היחידה שגרמה לי להרגיש טוב, כשהיא הייתה בסביבה תמיד היה לי מצב רוח, היא היחידה שהשפיע על מצב הרוח שלי, ויכלה להוציא אותי מדיכאון, ועכשיו, הכל ניגמר, אני לא יכולה יותר להתקשר אליה, לא יכולה לראות אותה, ולא אוכל יותר לעבוד אתה, כי היא הלכה. למה דווקא היא? היא הייתה כזאת מושלמת, טובה לכולם, כולם נורא אהבו אותה, אני לא מכירה בן אדם אחד שיכול להגיד עליה משהו רע, היא הייתה כזאת יפייפיה ומקסימה, ותישאר כזאת לנצח, אפילו עוד לא בת 22, וכבר הלכה... רשמתי כל כך הרבה דברים, ואני עדיין מרגישה שיש לי עוד הרבה מה להגיד, ואני אפילו רושמת עכשיו כאן, וזה פשוט לא נגמר. אני לא יכולה להירגע, כל פעם אני חושבת עליה ולא יודעת מה לעשות. אין מה לעשות, אבל אני לא מאמינה עדיין ולא מעכלת כמו כולם. לראות אותה בעיתון ולקרוא "קרן חכם נהרגה", "קרן חכם ז"ל", עושה לי רע, אפילו הלוויה, לא האמנתי שזו היא, ושזה היום האחרון שאני איכשהו רואה אותה. ומה שעוד מפחיד זה שאת כל מי שאני נורא אוהבת אני מאבדת, ואני מתחילה להאשים את עצמי, אולי יש השפעה... היא הייתה היחידה שהייתי עושה משהו עם עצמי, ועכשיו אני לא רוצה לאכול, לא רוצה לדבר, וגם לא לעשות מה שאני תמיד אהבתי, איתה, קברתי את עצמי...
