לזכרם, תשס"ז 2007

../images/Emo16.gif לזכרם, תשס"ז 2007 ../images/Emo16.gif

יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ז 2007 ברית הנוער העברי ע"ש יוסף תרומפלדור בארץ ישראל, ערב יום השואה תשס"ז, 15 באפריל 2007, תל-חי! תרשו לי בבקשה לפתוח את השרשור המיוחד, שאני רואה לנכון שיונעץ, באמירת "יזכור": נזכור את אחינו ואחיתינו, את בתי העיר ואת בתי הכפר את רחובות העיירה שסאנו כנהרות ואת הפונדק הבודד עלי אורח את הישיש בקלסתר פניו את האם בסודרה את הנערה בצמותיה את הטף את אלפי קהילות ישראל על משפחות האדם את כל עדת היהודים אשר הוכרעה לטבח על אדמת אירופה מידי הכורת הנאצי .את האיש שזעק פתאום ובזעקתו מת את האשה שחבקה את תינוקה אל ליבה וזרועותיה צנחו .את התינוק שאצבעותיו מגששות אל פיטמת האם והיא כחולה וצוננת את הרגליים .את הרגליים שביקשו מפלט ולא היה מנוס עוד ואת שקפצו ידיהם לאגרוף האגרוף שחפן את הברזל הברזל שהיה לנשק החזון, היאוש והמרד והם ברי הלבב והם פקוחי העיניים .והם שהשליכו נפשם מנגד וידם קצרה מלהושיע .נזכור את היום .את היום בצהריו את השמש שעלתה על מוקד הדמים את השמים שעמדו גבוהים ומחרישים .נזכור את תלי האפר אשר מתחת לגנים הפורחים יזכור החי את מתיו כי הנה הם מנגד לנו הנה ניבטות עיניים סביב סביב .ואל דומי, אל דומי לנו עדי יהיו חיינו ראויים לזכרם אני חושב שכל אחד מאיתנו יקדיש דקה מהחיים לקרוא כל חלק מהיזכור הזה, ויחשוב שניה אחת לפחות על אל אדם ואדם, על כל נשמה של כל יהודי. את כולם.
 
../images/Emo104.gif משואה לתקומה ../images/Emo104.gif תקוותינו.

אני מצרף קטע קטן מתוך חיבור שכתבתי לחבריי במטוס בדרך למסע לפולין, ושתמיד ובמיוחד היום רלוונטי: שאו גאווה בלבכם, זאת הנקמה שלנו במרצחים הנאצים! אנו, דור שלישי לניצולי שואה, בני הדת היהודית, אזרחי מדינת היהודים, שכוונו ב"פתרון הסופי" למוות- אנחנו חיים, אנו נציגי המתים, אנחנו הצעקה הכי גדולה של השקט שלהם! נשיר את התקווה בראש מורם ובעוצמה רבה, נניף את דגל הלאום שלנו ונישא בליבנו פנימה את המגן דוד שלנו, זה שבגללו (בזכותו) ניסו להמיתנו לפני 62 שנים. וכמו שאתם יודעים, ואני כותב זאת בהתרגשות רבה- עם ישראל חי! אנחנו נציגו החי שזוכר ומבקר במפעלי המוות שבלעו לתוכם מיליוני יהודים שנשאבו למותם האכזרי! אנחנו נצא משם חיים וכואבים, הם יצאו משם מתים וזועקים- בואו נצעק את זעקתם!
ונסיים בשיר הכי מרגש שנכתב, השיר שתמיד מרעיד ומעביר בי צמרמורת, המנון המדינה שלנו- התקווה: כֹּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח, קָדִימָה, עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה, עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.
 
אחד הקטעים הזכורים לי מפולין...

אני לא זוכר ציטוט מדויק,אבל: אל ששת המיליונים, "אנו כאן, בני העם היהודי, בנינו לכם מצבה, אך לא מאבן ושיש, אלא מצבה חיה בדמותה של מדינה. מצבה בדמותה של עצמאות,צבא יהודי, בני נוער שמגיעים למקום שהייתם בו עם דגלי המדינה היהודית. אנו נשבעים לשמור על המצבה הזאת שבנינו למענכם"
 
../images/Emo16.gif

הטקס שהיה הערב בישוב שלנו היה לפי היומן מסע שענבר כתבה כשהיא הייתה בתחילת שנה במסע לפולין. כל התמונות, המכתבים, והטקסטים שהיו בו היו דברים שהיא כתבה בזמן שהיא הייתה שם. ניראה לי שדווקא בגלל זה הטקס שהיה אצלנו השנה היה עצוב יותר מבד"כ
 
יש תמונות?

אני אשתדל מאד להעלות תמונות מהטקס ומהמסדר זיכרון שקיימנו. (כאשר יעבירו לי אותן) היה מאד מרגש, במיוחד כשהורים לקחו חלק במסדר ושרו גם את שיר בית"ר להפתעתנו.
 
תעלי לפליקס או יוטיוב

טוב, אני אלך לראות תוכניות בטלויזיה, ניפגש מחר (תשמרו מקום באוטובוס) לילה טוב
 

JaboGirl

New member
../images/Emo16.gif צוואה של ששה מליון ../images/Emo16.gif

נכנסים בשערי אושוויץ - "העבודה משחררת" - פה מיליונים מבני עמנו נכנסו מבלי לדעת מה יהיה סופם. נכנסים בשער, עם שק של ששה מליון אחים על שכמנו. כבנים לעם יתום, לעם שכול. פוסעים על מסילות הרכבת, בהן הובלו אנשים אל מותם. עומדים במקום בו שליחו של השטן, מנגלה, עמד. ועם אצבעו חרץ גורלות - מי למוות ומי לחיי אשפתות. אושוויץ, דשא, פריחה. כמה קל לשכוח שאתה מתהלך במקום הארור עלי אדמות. בית החרושת למוות. וינסטון צ'רצ'יל אמר פעם: "ככל שתרחיל לראות לתוך העבר, כך תוכל, מן הסתם, לראות רחוק יותר אל העתיד." אנו כאן בשביל לדעת, לחוש וחשוב מכל - לזכור, איך לפני 60 שנה הדם נשפך כמים, נשפך לשווא. אנו כאן על מנת למנוע מדבר כה נורא להתרחש בשנית. לא עוד ילד ימות כי נתן פרוסת לחם לאמו. לא עוד אשה כסבתי, תביט מחלון ביתנו של מנגלה ותראה את עשן משפחתה שהושלחה לכבשן ולאש, עולה מן הארובות השמימה. לא עוד יחיו יהודים כבהמות, בקרונות של בקר, באורוות של סוסים, בתוך גיא הריגה וזוועה. העם היהודי קם בארץ ישראל על מנת למנוע מכך להתרחש בשנית. ורק הוא יוכל. מפני שברגע האמת הוכח כיצד מצפונו של העולם חדל מלהגיב. בפולין הגשמנו צוואה של ששה מליון. ששה מליון שבוזו, עונו ונשרפו על היותם יהודים. ואילו אנחנו, כאוד מוצל מאש, עמדנו שם - על פסי המוות של בירקנאו, שרנו את "התקווה" בקול גדול ולמעשה הכרזנו - כי אף ילד לא יתבייש עוד בהיותו יהודי.
ל א נ ש כ ח . ל א נ ס ל ח .
 
../images/Emo16.gif

קראתי מאמר , מצאתי בתוכו את הצטוט הבא.. וזה נגע עמוק.. ! הציטוט : "שחרור המחנות והניצולים איננו הסוף הטוב של הסיפור הרע, אלא סיפור קשה בפני עצמו. זהו סיום מוצלח של מאבק להישרדות פיזית, וראשית המאבק הארוך של הניצולים עם ההתמודדות הנפשית "
 

yanivregi

New member
דיברו על הטקס ברשת ב' ../images/Emo164.gif

עשו ברדיו סקירה על הטקס בשגרירות והקליטו את רפאל מדבר. העליתי את ההקלטה לאתר.
 

yanivregi

New member
זה אייב לינקולן, אני מבקש

זה לכבוד יום העצמאות של המדינה ה-51 של ארה"ב, בשבוע הבא
 
למעלה