אבל ממילא כבר כולם יודעים...
גם בעיתונים, אפילו בחדשות של יום שישי,ובכלל...בכל העיר כבר מדברים על זה. זה לא דבר שאפשר להסתיר.ולדעתי אין סיבה להסתיר.לדעתי אפילו להיפך...אני בבית דיברתי עם הילדים שלי על המיקרה {הם בכלל מסרו לי יותר אינפורמציה מאשר אני ידעתי בעצמי},וביחד שאלנו את עצמנו איך נערה מגיעה למצב כזה. אני לא בעד שושו,מה גם שיש הרבה מסריח בסיפור, וזה צריך ללמד את כולנו לקח בקשר ליחסים שלנו עם ילדנו, ולהיות קשובים להם כמה שיותר. מיקרה מזעזע...ליבי כואב על המשפחה ועל הילדה בפרט,שלא היו לה כוחות לבקש עזרה ושלא היו לה כוחות לדעת שהחיים יפים. בתור מישהי שחוותה אבדן במשפחה הקרובה גם באותה צורה {התאבדות}, אני יכולה לומר שהחיים לאלה שנשארים קשים ואומללים ביותר,השתקמות המשפחה שנותרה{ושמין הסתם מאשימה את עצמה} תלויה מאוד באחדותם המשפחתית והקשרים החמים {אם יש } בניהם. לסיום-אני בדיעה שלדבר על המיקרה יותר עדיף מלהימנע.