לזיכרך...

../images/Emo16.gif לזיכרך...../images/Emo104.gif

אלייך, אהובי היקר, האיש שאהבתי הכי בעולם, אתה שאבדת לי אי שם לפני 13 שנה בלבנון, אלייך אני פונה... אני מתגעגעת, וככל שעוברות השנים הכאב הופך להרגל, אני כבר לא זוכרת מה זה לחיות בלי שכואב, וחייבים להראות לכולם שהכל בסדר, ושהמשכת לחיות, והרי כמו שכולם אומרים: החיים חזקים יותר מהכל... וכשאני ליד אנשים, אז אני צוחקת ומראה שהכל כרגיל, ואז מגיע הלילה, המיטה שלי, הלבד שלי, ושם הכל פורץ, כל הגעגועים הזכרונות, האהבה וכל מה שאבד לי. אני כל כך מתגעגעת, כל כך אוהבת, למרות הזמן שעבר, ומחר יום הזיכרון, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום שאמור להיות יום שבו זוכרים, זה יום לכל הנורמאלים, כל אלו שצריכים יום כדי לזכור, אבל אני... אני רוצה רק יום אחד לשכוח ...יום אחד של רוגע...יום אחד של שלווה...יום אחד כמו הימים שהיו לפני 13 שנה... היום הזה מכעיס אותי... מכאיב לי... הם צריכים לזכור את מה שאני חיה כל יום! אני רוצה לחזור ולהיות נורמאלית, כמו כולם, לצחוק כי באמת מצחיק לי, לחייך כי באמת טוב לי, להתגעגע למישהו שיחזור, לאהוב, כל הנורמאלי שנלקח ממני... אם היית איתי עכשיו היית גאה בי, אני מצליחה לעשות לכל כך הרבה אנשים טוב...וכן אני יודעת..."אתה פה איתי בנשמתך..." מה זה עוזר לי לעזאזל? אני רוצה לחבק אותך, לנשק אותך, להריח אותך, לריב איתך, משהו !!! אבל שקט...זה כל מה שנשאר לי ...שקט.... אוהבת ולא יכולה לשכוח באף יום... אני...
 
הכאב היומיומי הזה

מלווה אותנו והפך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו אנחנו ממשיכים לנשום וכל נשימה מזכירה את אלו שכבר לא איתנו והמילים נתקעות ומסרבות להכתב... כל כך איתך בכאב הזה.. מלחמה ארורה! יורם מילים: עלי מוהר לחן: יהודה פוליקר הוא נשאר בן עשרים והזמן חלף זמן שלא נגע בפניו זמן בלעדיו הוא עבד בחולות עד היום לא שב רק עכשיו אפשר לדבר רגע אליו יורם, תגיד לי אתה: מה עושים עם חבר שכמותך? מה עושים עם מותך? עם זכרון היותך ועם השכחה אז כתבת יומן ונשאר מכתב ואתה צוחק מן הדף על המדף יורם, תגיד לי אתה: מה עושים עם חבר שכמותך? שלא שם ולא פה שהיה ואינו ובכל זאת ישנו כי אם הזמן זה דעך הכאב שכך לפעמים גם פצע ישן שב ונפתח מחדש יורם, תגיד לי אתה: מה עושים עם חבר שכמותך? מה עושים עם מותך? עם זכרון היותך ועם השכחה יורם, תגיד לי אתה: מה עושים עם חבר שכמותך? מה עושים עם מותך? עם זכרון היותך עם חבר שכמותך שנשאר בן עשרים (© זכויות היוצרים שמורות למחברים ולאקו"ם ) הלוואי וכבר יהיה שלום ושבו בנים לגבולם חיים שלך ואיתך קוקי..
 
למעלה