מעט. המקום הזה פומבי מדי לשאר.
עיקר הסיפור כמו שמכירה אותו: מ"מ כ"ף חריאת התלבש על חניך במ"כים הנדסאים. זה הצטרף לתקופה גרועה במיוחד בחייו מעוד כמה סיבות, ונגמר רע. רביב היה בחור אופטימי וכריזמטי, יפה (התצלום הזה עושה לו עוול), אינטליגנטי וגבוה מהממוצע, שגדל כבן יחיד במשפחה חד-הורית והיה בבת עינה של אמו. הוא ניגן בגיטרה, קרא הרבה, גם שירה ופילוסופיה, התנדב בחצי תריסר מקומות ואירגן את המסיבות הכי שוות של המחזור שלו. רבות מהבנות בעירוני ט' היו כרוכות אחריו, אחת מהן, אהודה במיוחד ולא קוטלת קנים בזכות עצמה, היתה החברה שלו. אה, ועד הגיוס היתה לו רעמת תלתלים מרשימה, והוא היה פציפיסט. העניין הוא שרוב הפציפיסטים של אז ראו חובה לעצמם להתגייס כמו כולם, גם כשהיו בנים יחידים ויכלו להיות ג'ובניקים, רק ביקשו שיבוץ במקצועות שלא מחייבים לירות בבני אדם; והצבא בדרך כלל הראה להם מה דעתו על פציפיזם וניסה לשבור אותם. זו היתה המדיניות, והם היו חייבים להיות עמידים כדי לשרוד (יגאל ארנס, למשל, ניקה כל השירות בתי שימוש וצבע גזעי עצים בצריפין). סיפרו לי שהמ"כ שהיה לרביב בקורס ההתלבש עליו כי הוא היה קנדי לבנבן ויפה נפש. זה שהוא עשה את העבודה באימונים ובפעילות המבצעית בלי להתפנק לא עזר. הוא נטפל אליו באימונים, ירד עליו בפני כולם וריתק אותו בכל הזדמנות, כמו שמ"כ בקורס יכול. מתישהו במהלך הקורס, החברה מגיל 16 עזבה אותו, יש אומרים כי נשבר לה לחכות ליציאות הנדירות של שניהם, יש אומרים כי הכירה מישהו בבסיס שלה. לצד זה היתה פעילות שוחקת, פינוי ציר ממוקשים אחרי השטפונות, הרבה לילות רצופים בלי שינה והרבה טרטורים (אז גם טרטורים לשמם נחשבו לגיטימיים). אבל הקש לפני האחרון היתה להערכתי הפעולה הלילית בלבנון. הקורס שלו יצא לפעולה מעבר לגבול, זה היה הרבה לפני שכתבו על פעולות כאלה בעיתונים. הוא סיפר שאמרו להם בתדריך לא לירות בנשים ובילדים, אבל בחושך אי אפשר היה לראות, רק לשמוע את הצעקות שבאו אחרי קולות הנפץ, ובשלב הזה זה היה או הם, או החברים מהקורס. הוא התחיל להתערער אבל המ"כ לא הירפה. אנשים שהיו איתו בקורס אמרו שהוא ממש דחף אותו לקצה, זה כנראה היה חייב להתפוצץ איכשהו. אז זהו, שזה בדיוק מה שקרה. לא היכרתי אותו מקרוב, אבל לדעתי הוא עשה עד אז לפחות שני דברים שבשום פנים ואופן לא יכול היה לחיות איתם אחר כך. לאחד משניהם שלחו אותו, והאחר לא יצא כמו שהוא תיכנן אותו. למיטב ידיעתי הוא לא ירה בעצמו, אלא פוצץ את עצמו: עניין מקצועי, אתה יודע; ואי אפשר להחטיא.