דודי משה

[אבא של סער]

../images/Emo16.gif דודי משה

אח של אבי נפטר היום בגיל 79. משה היה שונה , כשהייתי ילד נאמר לי שהוא סובל מפיגור קל ויש לו שכל של בן 10. ככה אמרו הרופאים בחו"ל. סיפרו לי ש 3 שנים היה בכתה א - שהיה יוצא מהכיתה ולא לומד. הסבר זה לא כל כך ניראה לי. כשדברתי איתו קלטתי שהוא פיקח אך בדרך שלו. הוא היה גם היפוטוני. לא יכל לפתוח קופסאות שימורים או להתגלח לבד. היום אני מבין שהוא שיך לספקטרום. את המלחמה הוא שרד בזכות הפדד. ערב יום ו ארור התחיל במריבה אם אביו הוא לא רצה ללכת לבית הכנסת. כל מי שהלך לבית הכנסת הגיע למחנות. את המלחמה הוא בילה מתחת למיטה בזמן שאחיו הקטנים עסקו במכירת סיגריות ועבודות מזדמנות אחרות. אחרי המילחמה הוא עלה לארץ לבד הצטרף למשפחה זרה ועבד בשדות. אחרי כמה שנים המשפחה עלתה בעקבות הבן הבכור. רוב השנים עבד בעבודות פשוטות וכלכל את עצמו - היה צריך עזרה במגעים מול הרשויות. יהי זכרו ברוך

 

[גאמי]

../images/Emo16.gif../images/Emo14.gifיהי זכרו של משה, ברוך!

אבא יקר. איזה סיפור מרגש, נגעת בי עמוקות, שלא תדעו עוד צער.

 

[איריס56]

../images/Emo16.gif משתתפת בצערך

 

[vered73]

../images/Emo16.gif ליבי איתכם. תודה על השיתוף.

 

[n o g a h]

משתתפת בצערך../images/Emo16.gif

סיפור חיים מרגש מאוד.

 

[yonitbrk]

משתתפת בצערכם

שלא תדעו עוד צער . אכן, סיפור כואב.

 

[שונית7]

סיפור מדהים וגם הרגישות שלך מדהימה

קראתי את דבריך ונזכרתי בסיפורו של טיבי גולדמן, ששרד את השואה (כולל מחנה השמדה) עם שיתוק, על קביים. ואיך כילדה הייתה לי חברה מפגרת ברחוב בו גרה סבתי, חברה ללימודים חרשת (שהייתה גם חברתי הטובה ביותר) וחברה כבדת ראייה מהשכונה. מדהים כמה קשה היה פעם לאנשים בעלי מוגבלויות פיזיות וקוגניטיביות ואיך בכל זאת הם שרדו באורח עיקש ומופלא. איך הם היו "משולבים" במאה אחוזים בחברה, בלי הרבה הבנה או עזרה ובלי כל אפשרות אחרת - חוץ מאשר לא להיות, כמובן. אישית, אני מרגישה שיצאתי נשכרת מנוכחות האנשים האלה (ואחרים שקצרה היריעה מלהזכירם) בחיי ואני חשה בדבריך עד כמה הדוד המיוחד הזה העשיר אותך. אתפלל לעילוי נשמתו של הדוד משה. שונית

 

[mayarel]

../images/Emo16.gif יהי זיכרו ברוך

מאוד מצטערת לשמוע. כתבת עליו כל כך מקסים. שלא תדעו עוד צער.

 

[תלמה פינץ]

../images/Emo16.gifיהי זכרו ברוך אמן ת.נ.צ.ב.ה

סיפור מרגש ותודה לך . בדרכו שלו, הוא הראה גם לך שיש הרבה דרכים בחיים. יהי זכרו ברוך.

 

[ehud48]

יהי זכרו ברוך

עצוב שפעמים כה רבות אנו קולטים שאנשים קרובים לנו הם בעצם על הספקטרום, אבל פעם פשוט לא ידעו לאבחן. רק לאחר שאבי נפטר, בני אובחן כאספרגר ואז פתאום נפל האסימון לכל המשפחה. גם אבא שלי היה אספרגר, אבל אף אחד בחייו לא ידע את זה. תמיד היו לו סיבות מדוע אף פעם לא היו לו חברים והוא באמת לא הבין סיטואציות חברתיות והיה מדבר באופן אובססיבי וחזרתי שוב ושוב על אותם דברים, אבל, הוא הצליח להקים משפחה למופת וגם הצליח בדרכו שלו (בזכות הגאונות שלו שלא באמת התממשה) גם מבחינה כלכלית. אז היו לו חיים טובים, אבל לו ידענו..... אביטל

 

[מיכל הלפרן]

משתתפת בצערכם

שלא תדעו יותר צער. מיכל.

 

[rutimay]

יהי זכרו ברוך.

איציק, צמררת אותי עם סיפור חייו של הדוד. אני מקווה שחייו בארץ היו טובים ושהוא היה מאושר.

 

[ehud48]

תודה על הסימפטיה אבל..

אבי נפטר כבר לפני שלוש וחצי שנים. פשוט נזכרתי בסיפור שלו כאשר קראתי את המסר על הדוד של אבא של סער.

 

[גאמי]

אביטל כל כך מרגש

מה שכתבת כאן על אביך

 

[shavririt]

איזה אדם מדהים ומיוחד, ז"ל

והמיוחד בו כל כך הוא זה שידע לא להרגיש אחר וגם לנצל את חולשתו ותכונותיו כדי לשרוד, להיות עצמאי ככל האפשר ולפרנס את עצמו. כנראה גם זכה למשפחה תומכת. יהי זכרו ברוך, ולכולנו כדוגמה.

 

[אמא של אופירוש]

משתתפת בצערכם../images/Emo16.gif

 

[dd19]

../images/Emo16.gif יהי זכרו ברוך

מזכיר גם את הסיפור של חמי יבדל"א.הוא בן 86.איבד את כל משפחתו בשואה.כשכל המשפחה היתה במרתף בחיסול הגטו אבא שלו הורא לו לצאת כדי להציל את עצמו.הוא שרד את דאכאו.מיד אחרי המלחמה התחתן עם חמותי רק כדי להקים משפחה (בלי קשר לאהבה או רגשות).הוא עבד תמיד אבל חמותי תמיד ניהלה את כל ענייני המשפחה.מה שהוא אוהב הכי הרבה זה להיות לבד בבית.

 

[dinr]

מרגש, יהי זכרו ברוך../images/Emo16.gif

 

[אילת 55]

../images/Emo16.gifשלא תדעו עוד צער../images/Emo16.gif

יהי זכרו ברוך

 

[ליייייי]

יהי זכרו ברוך, תנחומי