מדבריו של אנטון באתר האיגוד:
בדבריו ניכרת הצניעות והנחישות. זה אנטון. אנטון, - זכה ביום העצמאות הזה לתעודת הצטיינות פיקודית. אנטון המשרת בחיל הקשר, עלה לארץ בגיל 12, והחליט לאחר שסיים בגיל 20 מגמת י"ד באלקטרוניקה- להתנדב לחיל הקשר. שני חיילים אלו הם אות ומופת להצטיינות, לערכיות, וגם לעמידה ביעדים שהציבו לעצמם, ללא קשר לנתוני הפתיחה הבלתי פשוטים. אנו מביאים כאן ראיון משותף עם שניהם מתוך תקווה שחברים נוספים הנמצאים בגיל גיוס יקבלו השראה (וגם טיפים חשובים) משניים אלו. אנטון, כמה זמן המתנת לגיוס, ומה היתה הפרוצדורה הכרוכה בגיוס לצה"ל? קודם כל קיבלתי, כמו רוב חולי הסי אף פטור 21 מצה"ל. ואז החלטתי להתנדב. תהליך ההתנדבות כולל שני שלבים: שלב הטיפול בבקשת ההתנדבות, ושלב החיול. לאחר מכן יש שלב די מייגע של השגת כל האישורים הרפואיים, ואז לבסוף מגיע הזימון לועדת המתנדבים. האישור הסופי וצו הגיוס הגיעו לאחר שמונה חודשי המתנה ארוכים. למעשה אני כבר כמעט וויתרתי ונרשמתי ללימודים. שבוע לפני תחילת הלימודים הגיע הצו, ואני החלטתי לעצור את הלימודים ולהתגייס בכל זאת. אנטון, מה היה הרגע הכי משמעותי בשירות שלך? לגבי הטירונות– הייתה החוויה הכי משמעותית. הרגשתי פתאום את מה שכל החברים היו מספרים עליו- בנוגע לצבא, שאני חווה את ה"דבר האמיתי". וכמובן שגם הכרתי חיילים מתנדבים מכל הארץ, כולל החברה שלי. זו טירונות מעורבת של בנים ובנות יחד, כולם עם פטורים שונים ומצחיקים: אלרגיה לבוטנים, פטור מאבק, פטור משמש ועוד... כיצד נודע לך שזכיתם באות החייל המצטיין? אנטון: לי פשוט הודיעו שאני מצטיין מקשא"פ (מפקד קשר פיקודי) – המ"פ שלי הודיע לי וביום העצמאות נערך טקס בבית ליד.
