האם גם לכם קרה ש...

../images/Emo153.gifהאם גם לכם קרה ש...

הי לכולם. אני נמצאת בתהליך גירושין ושינוי סטטוס בעקבות זאת וכבר אני מרגישה בשינוי במעמדנו החברתי, שלי ושל ביתי. מדוע אנשים תופסים מרחק? במה אנו אשמות? מה צריך לעשות?
 

m i c h a l i

New member
קרה וגם יקרה

ויש לי רק דבר אחד לומר על כך: מי שלא רוצה בחברתי אני בטח ובטח לא רוצה אותו בקרבתי לא משנה מה הסיבה מבטיחה לא לתפוס מרחק ממך נעמה
 
../images/Emo50.gifאכן יש "נפילה"בסטטוס

לגבי ההולכים בתלם.אך זה תלוי בך איך תראי את עצמך. אם תראי שאת לא אחת שמוכנה להיות נשואה בכל מקרה כמו רבים וטובים ותאמיני בזה גם בעצמך-תהיי שלמה עם עצמך ותקריני זאת גם לאחרים
 
שאלה אלייך בבקשה

איך בדיוק את מרגישה שאנשים תופסים מרחק? מי בדיוק תופס מרחק?חברים?משפחה? למה את חושבת שכך המצב?עשית או אמרת משהו?
 
לבונבון שלי

את/ה בעצם מבקשת ממני לנסות ולהגדיר דברים. עבורי זהו תהליך לא פשוט. לשאלותייך: מגיעות פחות הצעות לבילוי משותף עם חברים שלי ושל ביתי, מספר שיחות הטלפון היזומות ע"י חלק מחברי ירד. משפחתי שלי מאוד תומכת ולא תופסת מרחק אבל אחי הגדול יצא באמירה (נכונה כשאני חושבת על זה) שנוספו לו עוד שני ילדים למשפחתו להם הוא צריך לדאוג. כוונותיו הן הכי טובות בעיניי אך אם אני קוראת נכון בין השורות אז זה מכביד עליו ואולי ויבוא יום וגם הוא יתרחק. משפחתו של בעלי (עוד לא התגרשנו רשמית אך הוא עזב אותנו לפני שלושה חודשים) לא מתעניינת כלל בנו חוץ מהסבתא שמתקשרת לשוחח עם נכדתה. אני לעומת זאת מקפידה שהילדה תתקשר לאחל שבת שלום וכדומה. לשאלתך אם עשיתי משהו, אז...ברגע שסיפרנו לילדה שאבא ואמא נפרדים ושאבא גר במקום אחר, היא סיפרה לחברותיה וכך זה התחיל לחלחל. שוחחתי עם האמהות והפגנתי עמידה על שתי רגליים ולא דיכאון אלא חוזק. האם לדעתך אני צריכה לנהוג אחרת?
 
../images/Emo140.gifאינך יכולה לפעול אחרת

לחברה יש את התהליכים שלה והסטיגמות.את תמצאי לאט לאט את עצמך במקום אחר ובמרוץ אחר. אשר למשפחה בהתחלה הם אתך ואחכ כל אחד דואג יותר לעצמו. אגב זה מראה שהם סומכים עלייך שאת עומדת על הרגליים.....
 
אסתי שבוע טוב לך

אני ממש לא מסכים איתך מי אמר שהמשפחה בהתחלה תומכים ועוזרים ואחר כך כל אחד דואג לעצמו? זה לא קורה במשפחה אוהבת ואיכפתית אולי במשפחות שבאמת קצת מרוחקים ולא איכפתיים אחד מהשני זה קורה תלוי באיזו משפחה מדובר
 
התכוונתי שבתחילה המשפחה

מסתובבת ודואגת מסביב.מאוחר יותר כל אחד פונה לעיסוקיו מתוך הנחה שהאשה הגרושה כבר יודעת לצעוד לבדה בדרכה החדשה
 
נעמה סול שבוע טוב

בקשר לכך שמגיעות אלייך פחות הצעות לבילוי משותף מחברים זה ניראה טיבעי לא שזה צודק מיבחינתי.זה בא מכךשפוחדים לפגוע בך כולם יודעים שגם כך קשה לך.ולא הכי טוב המון מייעצים בסוף האוניה תטבע.שוב לשאול מה העיניינים מה קורה ולשמוע ממך את חוויותיך בנושא פשוט חוששים ממך. בקשר למשפחתך:נראה שיש לך משפחה טובה אוהבת ותומכת בקשר לאחיך אם יצא באמירה כזו של תמיכה כלפייכן לא ניראה לי שיפרוש וינטוש אותכן לעולם אולי יהיה קשה לו הרי זה לא קל או פשוט אבל אני בטוח בעמדתי. בקשר למשפחתו של בעלך:סבתא זו סבתא ולכן היא בקשר כי ביתך זו ביתו של בנה שאר המשפחה זה גם ניראה טיבעי שילכו עם בעלך ולא איתך זה יפה בעיני שאת דואגת שביתך תמשיך לשמור על קשר:יפה מאוד דעי לך לא חשוב מה קורה תמיד תידאגי את להיות הבסדר גם אם כולם חרא בקשר לאמהות החברות של ביתך אם את מרגישה איזושהי בריחה או התעלמות ממכן אל תחששי:חברים בוחנים לא בשעת שימחה שהכל טוב אלא בשעת עזרה זה חבר טוב כך הוא נמדד-----חשוב לדעת אני חושב שאת נוהגת נכון תמשיכי לשתף את האוהבים אותך אבל מי שבאמת אוהב אותך לא ינטוש לעולם והראי לאוהבים אותך שאת רוצה את עזרתם.לא יזיק לציין זאת רק יועיל לך וגם להם. שבוע נהדר שיהיה לך
 
אני מוטשת מלנסות ולהיות בסדר

בסדר עם כל העולם. אני לפעמים מוצאת את עצמי כל כך בסדר עם כולם שאני לא בסדר עם עצמי. במצב כזה שבו אני מרגישה חלשה אני לא מצליחה למצוא כוחות ולהפריד בין הרגש להגיון. זו תמיד היתה משימה עבורי ועכשיו יותר מכל. אני נתמכת על ידי משפחתי וחברי הקרובים וחוששת להכביד עליהם בו בזמן שאני יודעת שזהו המוצא היחידי שלי מהבוץ הזה. די מתי אמצא את האושר והנחת בחיים אני כל הזמן במאבקים פנימיים קשים מאוד. כאילו מסך עשן חוסם את שדה ראייתי ואני לא מצילחה לראות בבירור. מי יודע אולי באמת השבוע הזה יהיה טוב יותר. אנסה להישאר אופטימית. אני מצטרפת לאיחולי שבוע נהדר עבור כל אם/אב חד הורי באשר הוא או היא.
 
לא להתייאש

כולנו איתך אני בכל אופן ובטוח שכל השאר שבוע טוב שיהיה לכולם רק לא להתייאש
 

m i c h a l i

New member
אני יודעת כמה זה קשה

וגם כמה זה לא נעים להרגיש לנטל על המשפחה... אבל בטוחה שהם מקבלים אותך ומנסים לעזור כמיטב יכולתם... לא רוצה לחשוב אפילו איפה הייתי היום ללא התמיכה של המשפחה הקרובה שלי.. מחזקת אותך מרחוק... עלינו את לא מכבידה
 
זה מתחיל בך

נעמה, רוב האנשים לא באמת תופסים מרחק בתפיסה בחוויה שלנו להיות גרושה זה מוקצה יש איזושהי ציפיה לכך שהאחרים יגיבו אבל באופן מפתיע כשאת שלמה עם מה שאת עוברת וכשאת משדרת שליטה במצב אנשים מקבלים אותך כמו שאת. אבל קודם את צריכה לקבל את עצמך ואת מעמדך. אתן כלל לא אשמות רק תשימי לב שזה רגש שמתעורר בך בעקבות התרחקותם של אנשים (התרחקות אמיתית או דמיונית), מה שתשדרי זה מה שיקלטו מה שתאמרי לעצמך זה מה שתשדרי תאמרי לעצמך דברים טובים, שאדם לא נמדד במצבו המשפחתי שמי שמתרחק מרגיש שזה מאיים עליו, וזה אומר עליו ולא עליך
 
תודה לך פטל אדום

הדברים שאמרת עזרו לי מאוד. ואני מקווה להתחזק ולעבור את המשבר הזה.
 

חנוכה 98

New member
נעמה דעי לך

שלמרות מה שאת חושבת ומרגישה כרגע, עם הזמן ועם עבודה עצמית על עצמך, דברים לא כל כך שחורים כמו שהם נראים כרגע. מיץ פטל צודק וכן גם בונבון שלי. אבל בגלל שאני נמצאת בערך באותו מצב שלך, אני יכולה להגיד לך שרק טוב יצא לך מזה. רוב החברות שיש לי הן דרך הילדים יותר נכון דרך הבן שלי היות והוא היה עם חלק מהם בפעוטון ביחד ,והמשיך עד עכשיו ועכשיו בגן העיריה איתם. הקשר שלי עם חברותי הנשואות, הוא הרבה יותר טוב, הן עוזרות (וזה הדדי),הן הרבה יותר שם בשבילי מאשר בעלי היה אי פעם במשך כל שנות נישואי. כייף איתן ואני לא מרגישה לפחות כרגע את הצורך בבן זוג. האמיני לי שכל שנות נישואי תיפקדתי לבד, הוא היה , עזר כשבא לו ולא יותר וכך גם היום. נכון, יש ימים שאת תופסת את עצמך ואת קולטת שאת לבד ומרגישה שכולם נטשו אותך, אז, בשביל זה יש את הפורום, יש טלפון לצלצל אלי או למי שמתצאי לנכון אפילו מאוחר מאד בלילה, יש את הבת שלך ויש אותך הכי חשוב. זה לא הוקוס פוקוס ועובר, תעבדי על עצמך תחשבי חיובי , ותראי שזה באמת לא כל כך נורא וכל ירידה (לא במובן הכחול...
) היא לצורך עליה ועליה טובה חזקה ויציבה יותר. ההתחלה לא קלה, אבל תחשבי על זה, שום התחלה לא קלה, לא הלידה והיציאה מהבטן לעולם הזה וכן כלש השלבים אותם אנחנו עוברים מילדות והלאה. אם הכל היה כל כך קל ופשוט , לא היינו מתגרשות. בכל מקרה, רק טוב יכול לצאת מזה וזו הבטחה. אז הנה לך
גדול גדול גדול וגם
להרגשה טובה
 
חנוכה 98 את מדהימה

תודה לך על הדברים. התחושה שיש איפוא שהוא משהו שמקשיב היא תחושה חמימה בים תחושות הניכור, החרדה והפחד בהן אני שרויה כרגע. מבטיחה לנסות ולחשוב חיובי. יש לי רגעים כאלה אך הם נדירים כרגע בעיקר בגלל שעוד לא הגענו להסכם גירושין סופי וזה מפחיד. חוסר הידיעה לגבי העתיד מעורר בי חוסר יציבות גם נפשית ומערער בי את הביטחון העצמי שלי. יש לי חבר וחברה כידידי נפש מזה 20 שנה והם אכן תומכים בי אבל בסופו של יום אני נשארת עם עצמי ותחושות התיסכול. האור בקצה המנהרה הם הדברים שאתן משתפות אותי בהן. הידיעה שמשהי פעם עברה את החוויה הקשה הזאת ויצאה ממנה בטוב מעודדת אותי. תודה.
 

איילת567

New member
זה קורה לכולם

אל תתרגשי מי שלא רוצה להיות בקשר איתך לא צריך אכשיו את תגלי מי חברייך האמיתיים ומי לא גם לי זה קרה והמשכתי הלאה והיום יש לי חיים מלאים ומאושרים וזה יותר חשוב מהכל
 
למעלה