הפינה של טוהר

[טוהרtoar]

../images/Emo152.gifהפינה של טוהר

 

[טוהרtoar]

../images/Emo63.gifדבר תורה וקישור לפרשת "דברים"

הפסוק שפותח את פרשת השבוע מתייחד בכך ש(ככל הידוע לי לפחות) אין אף פרשן על התורה, ויהיה אף פרשן הפשט הכי מובהק, שלא הוציא אותו מידי פשוטו ופירש על דרך הדרש. הפסוק, שלכאורה נותן סקירה גיאוגרפית (מה שכן, ארוכה מאוד יחסית) ביחס לנאומו המסכם של משה רבנו על פתח הכניסה לארץ ישראל: "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן, במדבר, בערבה, מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי-זהב" מתפרש אפילו על ידי אונקלוס, שבא במטרה מובהקת רק לתרגם, בצורה נדרשת(עברית מיד אחרי): "אלין פתגמיא די מליל משה עם כל ישראל בעברא דירדנא, אוכח יתהון על דחבו במדברא ועל די ארגיזו במשריא לקבל ים סוף, בפארן דאתפלו על מיא, ובחצרות דארגיזו על בשרא, ועל די עבדו עגל דדהב" ונתרגם חזרה לעברית(חופשית): "אלה הדברים שדיבר משה לישראל בעבר הירדן, הוא הוכיח אותם על שחטאו במדבר, על שהכעיסו במישור ים סוף(שטענו שה' לקח אותם למות), שהתכסחו לגבי המים בפארן, שהכעיסו בחצרות בנושא הבשר, ועל מעשה עגל הזהב" לפי זה, בוחר משה רבנו בתחילת דבריו לסקור עם ישראל את כל היסטוריית ההתלוננויות שהפגינו במהלך 40 שנות המדבר. אחד הדברים שמלמד ר' יהודה הלוי בספר "הכוזרי" הוא שמאז שנעלמה ההתגלות האלוהית הישירה (בפורמט ה"נבואה") ניתן להשיג תחושה של ההתגלות הזו בצורה עקיפה על ידי התבוננות במהלך ההיסטוריה. אחד מאבני היסוד במחשבה היהודית היא שלכל תקופת זמן שהיא יש את המשמעות המיוחדת שלה. בלשון ציורית יותר: "כל זמן מאיר בתכונתו". התורה והמצוות שניתנים לישראל במדבר מביאים לראשונה לעולם "מעגל שנה של חגים", רוטינה של פרקי זמן מיוחדים לעבודת האל השזורים בעונות השנה המתאימות. הרב אי"ה קוק, מסביר באחת מאיגרותיו, למה בחר לכתוב ספר חדש, מיוחד, על נושא שכבר דשו בו גדולי ישראל: חזרה בתשובה. אותה איגרת הובאה בחלק מההוצאות כהקדמה לספר (הכוונה כמובן ל"אורות התשובה"). בין ההסברים שם מופיע גם הקטע הבא: " ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דיברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו" כלומר, כל תקופה בזמן והגישות המתאימות לה. העובדה שנושא מסוים "טופל" מתוך גישה מסוימת בתקופה בעבר לא אומר שזו גם הגישה הנכונה לגשת אליו כיום! העובדה שבמאות הקודמות נושא התשובה טופל דרך העיניים של יראת העונש, גן עדן מול גיהנום, ועוד דברים מבית מדרשה של תנועת ה"מוסר" (ולא רק), לא אומר שזו גם הדרך כיום. (מעניין, אם כבר מזכירים, שעם כל זה, דווקא מתלמידיו ובעיקר יותר מתלמידי-תלמידיו מוצאים אלו שבנושאים מסוימים עדיין בוחרים לטפל מתוך הנחות שעבר זמנן וגישות שהתקופה שלהן עברה, על אף האמור פה). לא רק לתקופות שונות במהלך ההיסטוריה יש את התכונות שלהן, גם לתקופות במעגל השנה יש את התכונות שלהן. כמובן שפה , בהתאם לאופי ה"זודיאק", מדובר על דברים החוזרים על עצמם. אנחנו ניצבים כעת בפתחו של "השבוע שחל בו", ואם לא נתבשר בשורות אחרות הרי שבפנינו שבוע ה"שיא" של התקופה המכונה "בין המייצרים". בדומה למאמר הידוע "משנכנס אדר מרבין בשמחה", קיים גם המאמר "משנכנס אב ממעטין בשמחה". תקופה זו הביאה איתה, לאורך ההיסטוריה, בעיקר קשיים וצרות לעם ישראל. אמנם, כידוע, מדובר בעם למוד צרות במהלך ההיסטוריה הארוכה שלו, אך עם כל זה נדמה שתקופה זו "הצליחה" לנקז אליה אירועי "כאבי ראש" משמעותיים. בתקופה זו התרחשו חורבן ממלכת יהודה(בית דוד), וחורבן הישוב היהודי בזמן בית שני,כולל חורבן בית המקדש (ראשון ושני) וגירוש היהודים מהארץ. חיסול מרד בר-כוכבא, שבירת לוחות הברית, הגזירה על ישראל שלא להיכנס לארץ, ובזמן היותר קרוב אירועים כגירוש יהודי ספרד, שנדרשו לצאת ולהפטר מכל רכושם עד לז' באב, ו"טרי-טרי" גירוש יהודי גוש-קטיף, שגם נדרשו לצאת מביתם עד אזור ט' באב. אפילו עכשיו, אנחנו "זוכים" לפתע לשמוע בכותרות איך אומות שונות נזעקות לצאת ב"עליהום" נגדנו בנושא זכותנו על ירושלים וההתיישבות בה, ובמקומות אחרים, בהם ישבנו בעבר. ועם כל יום שעובר בתקופה זו, עוד ועוד מצטרפים ל"חגיגת" האנטי הזו. מסתבר שאכן, כנראה, כל תקופה עם התכונות המיוחדות לה. בתקווה לבשורות טובות,

שבת שלום

-טוהר- אזהרה: הקישורים הבאים אינם לבעלי לב (חלש): קישור מויקיפדיה בנושא גירוש יהודי ספרד קישור מויקיפדיה בנושא גירוש יהודי גוש-קטיף ("ההתנתקות")

 

[Nחמן]

ישר כוח, טוהר!

אתה לא מפסיק לכתוב...

 

[טוהרtoar]

../images/Emo20.gif"הבלוג שבחיי"-פרק צח(98)

השבוע קיבלתי שוב בוקס לפנים של האימרה: "אין מקרה בעולם" פשוט מדהים איך הוא מנהל את כל הדברים שם למעלה... טוב, נגיע ישר לסיפור

בתחילת השבוע יצאתי את האוניברסיטה באזור שעת בין הערביים (ואוו איזה ציורי נהייתי

) וניגשתי כהרגלי, בימים שאני יוצא בשעה כזאת, לתפוס טרמפ הבייתה לצערי לא התמזל מזלי (ככה לפחות הרגשתי אז) ודי התייבשתי (כמעט גם מילולית) תוך כדי שאני מחכה ורואה שאף מכונית לא עוצרת לכיוון שלי (והרבה פעמים אני דווקא טופס שם טרמפים די טובים...) הגיע השלב שהחלטתי לומר נואש ולשים פעמי אל עבר התחבורה הציבורית (המעיקה משהו...), אחרי שאני מסיים את המסע(שוב, די מילולית...) לתחנת האוטובוס, אני מפנה את כיווני אל עבר הכביש בכיוון הנסיעה כשלפתע אני שומע מאחורי קול: "טוהר! טוהר!" הפנתי את הראש לאחור להבין מי זה, ואת מי אני רואה שם? לא מאמין למראה עיני, אבל זה היה החבר שלי(ה"אקס") מהעבר... ואוו, שנים... חטפתי איזשהו שוק מסוים בהתחלה. תכל'ס, אחד הדברים האחרונים ש'תה מצפה להם... האמת שגם התבאסתי באיזשהו מקום שהוא ראה אותי ככה.. דווקא בתקופה שאני מנסה כמה שפחות שיראו אותי בפומבי ומנסה למנוע את עצמי מארועים ומקומות הומי אדם שאני לא צריך להיות בהם למה? בגלל ההזנחה שאני מזניח את עצמי עכשיו ב3 השבועות (שכולל את תקופת המבחנים...) בעיקר הזקן-עבות שצימחתי שגם עושה לא טוב לעור הפנים שלי... אבל נו, מילא, ראה ראה... הקיצר, החלפנו מילי נימוסים, שאלתי אותו כמובן מה הוא עושה שם כי הוא בכלל לא באזור(הוא גר באשדוד, ולמד באזור כפר-סבא, כך שכך או כך זה היה מוזר לפגוש בו דווקא שם) הוא סיפר לי שהוא בדיוק חוזר מכמה ימים שהיה אצל חבר שלו, יואל(צחוק הגורל, ולא אפרט...) שגר שם בסביבה, ועכשיו הוא תופס אוטובוס חזרה הביתה. זה הסביר למה גם עליו עטו כמה זיפי זקן... התעדכנו אחד עם השני על מה קורה בלימודים, ותוך כדי הוא אומר לי: "הבנתי שאתה הולך למפגשים האלה של הגייז הדתיים בירושלים". אמרתי לו שכן, מדי פעם."איך אתה יודע?". הוא אמר לי שהוא יצא בעבר עם בחור חמוד בשם "אריה" שמכיר אותי משם. לי זה היה קצת מוזר כי אני מעודי לא נתקלתי בין החבר'ה שהכרתי דרך המפגשים במישהו בשם "אריה", או לפחות לא שזכור לי, אבל מסתבר שיש אחד כזה, שמכיר אותי, וסיפר לו את זה.מעניין... לא היה לנו יותר מדי זמן לשוחח מכיוון שאחרי כמה דקות הגיע האוטובוס שלי, נפרדנו בחיבוק חזק, שרציתי וגם לא רציתי באותה מידה.ואחרי שעליתי לאוטובוס הגיע מה שחששתי ממנו...הזכרונות התחילו שוב להציף... :/ זו הרי אחת הסיבות שניסיתי לא ליצור איתו יותר מדי מגע. באיזשהו מקום שנינו פנינו לכיוונים שונים והזכרונות מהתקופה ההיא של הביחד לא מובילים לשום מקום... אני זוכר עוד את השיחה שהוא ייעץ לי לנסות למצוא מישהו שיותר במצבי...עוד אחד מהדברים שקל לומר וקשה בפועל. צחוק הגורל (האמת, מי כבר חושב על גורל בארועים כאלה) כשהגעתי הביתה רציתי לגשת ללמוד "שניים מקרא ואחד תרגום" בפרשת השבוע. תוך כדי שאני תר במדפים אחרי חומש אני רואה את סט חמשת חומשי התורה שלי, החסר את חומש דברים ונזכר איך זה קרה... באחת משיחות ה"נעילה" שלי עם דודו (ה"אקס" עליו דיברתי קודם), כשכבר התחלנו לברר בינינו יותר לעומק את הקשר ולאן פנינו מועדות וזה התחיל להשמע בדרך לפרידה, נסעתי להפגש אותו כשבתיקי היה גם חומש דברים שלקחתי לעיון בדרך. כשחזרתי משם עם האוטובוס, ירדתי בתחנה בעיר משם התכוונתי לצעוד הביתה. אחרי שירדתי אני שם לב שבאזור מישהי תקועה עם המכונית, כשהיא לא מצליחה להתניע. החלטתי לגשת לעזור לדחוף את המכונית ומכיוון שבדיוק החומש היה בידי, הנחתי אותו לרגע על גבי ארון חשמל שהיה שם (מעשה מאוד חכם, הא...

) לאחר שהצלחנו עם הדחיפה וההתנעה חזרתי לארון חשמל, ו...שוד ושבר

החומש נעלם

מה אני אגיד לכם, כולה הפנתי את עיני ממנו למשך כ5 דקות והוא כבר איננו... מה עשיתי? בתמימותי כי רבה, ולאור העובדה שתחנת המשטרה ממילא לא היתה רחוקה, ניגשתי לעשות מה שעושה אזרח כפוף חוק וניגשתי לדווח על הגניבה. לפקידה שם קצת לקח זמן להבין מה בדיוק נגנב לי ותחת איזו קטגוריה להכניס את זה. היא נתנה לי למלא טופס מפורט על הגניבה עם כל הפרטים האפשריים ואמרה שייצרו איתי קשר אם יתחדש משהו. עד היום אני מחכה שיצרו איתי קשר...

ANYWAY לא לשכוח

בלוג המאה קרוב מתמיד מחכה לשאלות שלכם

 

[Nחמן]

דווקא נחמד

אבל רק שתי שאלות: א. מה תדירות הנסיעה מהאוניברסיטה לעיר מגוריך? בדרך כלל אני רואה אוטובוסים מפרקיים כל 10 דקות בערך עם מקומות ישיבה לא מעטים וגם מוניות שירות ביניהם כך, שעושה רושם, כי מהירות ההגעה בתחבורה ציבורית גבוהה יחסית. ב. מה עלות הנסיעה מהאוניברסיטה לעירך? אני מניח, שכל הנסיעות במהלך השנה עולות הרבה פחות משכר הלימוד. חוץ מזה כסטודנט אתה זכאי להנחה מיוחדת ובאמצעות כרטיסיה - להנחה נוספת. ומה עם נסיעה במונית (מושבים נוחים יותר...)? אהה! אומנם יש מחירון למונית במונית אבל נהג, שמחפש נוסע נוסף ב"בר-אילן", יסכים לקחת אותך גם תמורת 90% מהמחיר הרשמי (או להמשיך עם נוסע אחד פחות ולהשאיר את הריווח לנהג הבא).

 

[טוהרtoar]

תגובה קצרה

א. אני שמח שהראיה שלך טובה...

לגבי הקו העיקרי בו משתמשים מהאוניברסיטה חזרה הביתה: מדובר על תדירות שנעה בין 15 דקות ל30 דקות תלוי בזמן במהלך היום. בשעות העומס, שאלו הרבה פעמים שעות שאני יוצא קורה שהמון עולים על הקו בתחנה ועד שאני נכנס כבר אין ממש מקום לשבת... מוניות השירות אמנם יותר מהירות אבל גם לא נעימות (וגם אצלם בשעות העומס קשה לתפוס) ב. לגבי מחיר הנסיעה: ההנחה לסטודנט בנסיעה של אגד היא רק החל מאיזשהו קוד גבוה שבשביל להגיע אליו אתה צריך לנסוע משהו כמו, נגיד, מבאר שבע לאילת או מתל אביב לנהריה. פחות מזה אתה משלם כמו כולם וההנחה היחידה האפשרית לך, היא ההנחה לה זכאי כל אחד בצורת כרטיסיה (בגילאי סטודנט זה 10% הנחה אלא אם כן אתה במסגרת מיוחדת של לימודים תוך כדי התיכון...) המחיר במונית שירות הוא כשל אוטובוס ולגבי מוניות ספיישל אין מה לדבר בכלל...חתיכת סכום...

 

[Nחמן]

תודה על תגובתך

המידע שברשותי שונה במעט. גם אני מגיע לפעמים לאיזור האוניברסיטה או לתחנות אחרות בכביש גהה (תל השומר, מסובים). בתחנות אלו אני ממתין לקו 400, שיסיע אותי לרושלים. לא אגזים, אם אגלה, שלא אחת נאלצתי להמתין שעה שלמה בגלל שלא היו בו מקומות ישיבה או שהאוטובוס עלה על הגשר ולא חלם אפילו לעצור בתחנה כדי לקלוט נוסעים בעמידה. אותן תחנות משמשות גם כתחנות איסוף לקו, שבו אתה משתמש. אז מה אני רואה? אולי האוטובוס מגיע כל 15 דקות כדבריך אבל בין אוטובוס אחד לשני חולפות בדרך כלל 2 מוניות שירות (מדוע אינן כה נעימות?). מדובר כידוע בקו שיוצא מאיזור גוש דן ועד האוניברסיטה יש לו תחנות רבות. גם המוניות אינן קולטות נוסעים לתחנות זו. ז"א שצריך טיפ-טיפה מזל. על מוניות ספיישל לא חשבתי. אני משתמש בהן כתחליף לרכב פרטי, כאשר אני צריך להגיע לפגישה בשעה מסוימת, וזאת ע"ח העבודה כמובן. אבל מה כן? אם תגיע אליי לירושלים ואדע, שצפויה לי נסיעה לכיוון שלך, אזמין אותך ברצון להצטרף. בכל אופן אדבר עם נהגי המוניות, שיתחשבו בך...

 

[טוהרtoar]

נ.ב. (כמעט שכחתי)

הפינה תעדר שבוע הבא וכנראה גם בזה שאחריו... נתראה אחר כך

 

[Nחמן]

זה הגיוני

בשבוע הבא יחול צום ט' באב ובזה שלאחריו - הטיול הגדול... משמע מכאן: נראה אותך בטיול

ושם נתבשם הן מדברי התורה ("ובלכתך בדרך...") והן מסיפוריך המעניינים....