../images/Emo63.gifדבר תורה וקישור לפרשת "דברים"
הפסוק שפותח את פרשת השבוע מתייחד בכך ש(ככל הידוע לי לפחות) אין אף פרשן על התורה, ויהיה אף פרשן הפשט הכי מובהק, שלא הוציא אותו מידי פשוטו ופירש על דרך הדרש. הפסוק, שלכאורה נותן סקירה גיאוגרפית (מה שכן, ארוכה מאוד יחסית) ביחס לנאומו המסכם של משה רבנו על פתח הכניסה לארץ ישראל:
"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן, במדבר, בערבה, מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי-זהב" מתפרש אפילו על ידי אונקלוס, שבא במטרה מובהקת רק לתרגם, בצורה נדרשת(עברית מיד אחרי): "אלין פתגמיא די מליל משה עם כל ישראל בעברא דירדנא, אוכח יתהון על דחבו במדברא ועל די ארגיזו במשריא לקבל ים סוף, בפארן דאתפלו על מיא, ובחצרות דארגיזו על בשרא, ועל די עבדו עגל דדהב" ונתרגם חזרה לעברית(חופשית): "אלה הדברים שדיבר משה לישראל בעבר הירדן, הוא הוכיח אותם על שחטאו במדבר, על שהכעיסו במישור ים סוף(שטענו שה' לקח אותם למות), שהתכסחו לגבי המים בפארן, שהכעיסו בחצרות בנושא הבשר, ועל מעשה עגל הזהב" לפי זה, בוחר משה רבנו בתחילת דבריו לסקור עם ישראל
את כל היסטוריית ההתלוננויות שהפגינו במהלך 40 שנות המדבר. אחד הדברים שמלמד ר' יהודה הלוי בספר "הכוזרי" הוא שמאז שנעלמה ההתגלות האלוהית הישירה (בפורמט ה"נבואה") ניתן להשיג תחושה של ההתגלות הזו בצורה עקיפה על ידי
התבוננות במהלך ההיסטוריה. אחד מאבני היסוד במחשבה היהודית היא שלכל תקופת זמן שהיא יש את המשמעות המיוחדת שלה. בלשון ציורית יותר: "כל זמן מאיר בתכונתו". התורה והמצוות שניתנים לישראל במדבר מביאים לראשונה לעולם "מעגל שנה של חגים", רוטינה של פרקי זמן מיוחדים לעבודת האל השזורים בעונות השנה המתאימות. הרב אי"ה קוק, מסביר באחת מאיגרותיו, למה בחר לכתוב ספר חדש, מיוחד, על נושא שכבר דשו בו גדולי ישראל: חזרה בתשובה. אותה איגרת הובאה בחלק מההוצאות כהקדמה לספר (הכוונה כמובן ל"אורות התשובה"). בין ההסברים שם מופיע גם הקטע הבא: "
ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דיברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט,
לא יוכל לכון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו" כלומר,
כל תקופה בזמן והגישות המתאימות לה. העובדה שנושא מסוים "טופל" מתוך גישה מסוימת בתקופה בעבר
לא אומר שזו גם הגישה הנכונה לגשת אליו כיום! העובדה שבמאות הקודמות נושא התשובה טופל דרך העיניים של יראת העונש, גן עדן מול גיהנום, ועוד דברים מבית מדרשה של תנועת ה"מוסר" (ולא רק), לא אומר שזו גם הדרך כיום. (מעניין, אם כבר מזכירים, שעם כל זה, דווקא מתלמידיו ובעיקר יותר מתלמידי-תלמידיו מוצאים אלו שבנושאים מסוימים
עדיין בוחרים לטפל מתוך הנחות שעבר זמנן וגישות שהתקופה שלהן עברה,
על אף האמור פה). לא רק לתקופות שונות במהלך ההיסטוריה יש את התכונות שלהן,
גם לתקופות במעגל השנה יש את התכונות שלהן. כמובן שפה , בהתאם לאופי ה"זודיאק", מדובר על דברים החוזרים על עצמם. אנחנו ניצבים כעת בפתחו של "השבוע שחל בו", ואם לא נתבשר בשורות אחרות הרי שבפנינו שבוע ה"שיא" של התקופה המכונה "בין המייצרים". בדומה למאמר הידוע "משנכנס אדר מרבין בשמחה", קיים גם המאמר "משנכנס אב ממעטין בשמחה". תקופה זו הביאה איתה, לאורך ההיסטוריה, בעיקר קשיים וצרות לעם ישראל. אמנם, כידוע, מדובר בעם למוד צרות במהלך ההיסטוריה הארוכה שלו, אך עם כל זה נדמה שתקופה זו "הצליחה" לנקז אליה אירועי "כאבי ראש" משמעותיים. בתקופה זו התרחשו חורבן ממלכת יהודה(בית דוד), וחורבן הישוב היהודי בזמן בית שני,כולל חורבן בית המקדש (ראשון ושני) וגירוש היהודים מהארץ. חיסול מרד בר-כוכבא, שבירת לוחות הברית, הגזירה על ישראל שלא להיכנס לארץ, ובזמן היותר קרוב אירועים כ
גירוש יהודי ספרד, שנדרשו לצאת ולהפטר מכל רכושם עד לז' באב, ו"טרי-טרי"
גירוש יהודי גוש-קטיף, שגם נדרשו לצאת מביתם עד אזור ט' באב. אפילו עכשיו, אנחנו "זוכים" לפתע לשמוע בכותרות איך אומות שונות נזעקות לצאת ב"עליהום" נגדנו בנושא זכותנו על ירושלים וההתיישבות בה, ובמקומות אחרים, בהם ישבנו בעבר. ועם כל יום שעובר בתקופה זו, עוד ועוד מצטרפים ל"חגיגת" האנטי הזו. מסתבר שאכן, כנראה, כל תקופה עם התכונות המיוחדות לה. בתקווה לבשורות טובות,
שבת שלום
-טוהר- אזהרה: הקישורים הבאים אינם לבעלי לב (חלש): קישור מויקיפדיה בנושא
גירוש יהודי ספרד קישור מויקיפדיה בנושא
גירוש יהודי גוש-קטיף ("ההתנתקות")