אלונית 2006
New member
../images/Emo15.gif../images/Emo206.gif תמיכה!
תמיכה נפשית.... וןהרבה ממנה. היום בערך באחת ורבע בצהריים אבא שלי עבד עם המסור החשמלי במחסן...... ואני הייתי בבית כי לא הרגשתי ממש טוב. פתאום אני שומעת צרחות, ואבא שלי צועק כל מיני דברים "ניצן תחפשי.... שלי!" ואני לא יודעת למה הוא מתכוון והוא צועק ואז אני מבינה שמה שהוא אמר היה "תחפשי את האצבעות שלי!" התחלתי לצרוח וראיתי מלא דם (שזה לא בדיוק הצד החזק שלי גם בזמנים טובים), הייתי בהיסטריה מוחלטת, השכנה שמעה אותי צורחת (תודה לאל שיש לי מיתרי קול של פאנגרל, הזעקתי חצי שכונה), ובאה לעזור. ניסתי להתקשר למגן דוד, אבל ענתה לי פקידה עם בעיות שכליות חמורות שלמרות שאמרתי לה מליון פעמים את הכתובת שאני צריכה אמבולנס וכאלו היא לא קלטה. השכנה בסוף הזעיקה את האמבולנס והיה מלא דם בכול מקום..... זה היה כל כך מפחיד! אני ברחתי במכנסי פיג'מה לאיזה שדה כי לא יכולתי להסתכל אפילו על טיפת דם אחת- והחצר הייתה מוצפת וגם הבית והכול. ישבתי שמה בשדה ודיברתי עם אתי (נשמה טובה כפרעליה! עזרה לי להירגע ולהפסיק לבכות, תבינו זה ממש מלחיץ). החובשים הגיעו ולקחו את אבא שלי באמבולנס, ואחת השכנות לקחה אותי אליה הביתה. אמא שלי נסעה לבית החולים, בלי שהיה לי כמעט מושג מה לעזאזל קורה שם. אח שלי הגיע הבייתה איזה שעה אחר כך לאסוף אותי לפני שהוא נוסע לבית חולים.... כמסתבר אבא שלי חתך לעצמו את האמצבעות במסור חשמלי ועכשיו הוא בניתוח כבר איזה מי יודע כמה שעות כדי לחבר אותן אם יצליחו..... אני מהבית של אח שליט, ניסתי להרדם אבל זה לא הלך לי, היו לי סיוטים ואני לגמרי מבועתת. זה פשוט נורא נורא מפחיד. אני ממש, אבל ממש, צריכה עזרה כרגע. אזאז.... שימישהו יתן לי חיבוק.
תמיכה נפשית.... וןהרבה ממנה. היום בערך באחת ורבע בצהריים אבא שלי עבד עם המסור החשמלי במחסן...... ואני הייתי בבית כי לא הרגשתי ממש טוב. פתאום אני שומעת צרחות, ואבא שלי צועק כל מיני דברים "ניצן תחפשי.... שלי!" ואני לא יודעת למה הוא מתכוון והוא צועק ואז אני מבינה שמה שהוא אמר היה "תחפשי את האצבעות שלי!" התחלתי לצרוח וראיתי מלא דם (שזה לא בדיוק הצד החזק שלי גם בזמנים טובים), הייתי בהיסטריה מוחלטת, השכנה שמעה אותי צורחת (תודה לאל שיש לי מיתרי קול של פאנגרל, הזעקתי חצי שכונה), ובאה לעזור. ניסתי להתקשר למגן דוד, אבל ענתה לי פקידה עם בעיות שכליות חמורות שלמרות שאמרתי לה מליון פעמים את הכתובת שאני צריכה אמבולנס וכאלו היא לא קלטה. השכנה בסוף הזעיקה את האמבולנס והיה מלא דם בכול מקום..... זה היה כל כך מפחיד! אני ברחתי במכנסי פיג'מה לאיזה שדה כי לא יכולתי להסתכל אפילו על טיפת דם אחת- והחצר הייתה מוצפת וגם הבית והכול. ישבתי שמה בשדה ודיברתי עם אתי (נשמה טובה כפרעליה! עזרה לי להירגע ולהפסיק לבכות, תבינו זה ממש מלחיץ). החובשים הגיעו ולקחו את אבא שלי באמבולנס, ואחת השכנות לקחה אותי אליה הביתה. אמא שלי נסעה לבית החולים, בלי שהיה לי כמעט מושג מה לעזאזל קורה שם. אח שלי הגיע הבייתה איזה שעה אחר כך לאסוף אותי לפני שהוא נוסע לבית חולים.... כמסתבר אבא שלי חתך לעצמו את האמצבעות במסור חשמלי ועכשיו הוא בניתוח כבר איזה מי יודע כמה שעות כדי לחבר אותן אם יצליחו..... אני מהבית של אח שליט, ניסתי להרדם אבל זה לא הלך לי, היו לי סיוטים ואני לגמרי מבועתת. זה פשוט נורא נורא מפחיד. אני ממש, אבל ממש, צריכה עזרה כרגע. אזאז.... שימישהו יתן לי חיבוק.
