../images/Emo45.gif אבל אני לא זוכרת, מתי הפורומים
רבו? בכל מקרה, אני חושבת שאת צודקת לגמרי. אני לא נמצאת הרבה בפורום בליצ', אבל אני הולכת למפגשים כי אני אוהבת את האנשים שם, והם חברים טובים שלי. ואם אתם לא רוצים לשמוע את הסיפור שלי כי הוא הולך להיות בערך כמו של כולם פה P: בכיתה ז' הייתי כ"כ ההפך מהיום. אנשים התעללו בי. פשוט התעללו. תמיד לא התאמתי לסטנדרטים של החברה, בגלל המראה, בגלל ההתנהגות, בגלל האישיות שלי! בכיתה ח' התחלתי להיות קצת אחרת, התחלתי להסתגר בתוך עצמי. אני, והמוזיקה שלי. מדי פעם הייתי עם חברות שלי. האמיתיות. כבר לא הייתי הנגררת המטומטמת של ז'. אפילו, שבחלקי, הייתי מפגרת שלא הבינה מהחיים, אני קצת מתגעגעת אליה. בסוף כיתה ח' התחלתי לראות אינויאשה, וכמה ימים אחרי זה נכנסתי הנה. הכרתי אנשים מדהימים. אבל לא ממש נכנסתי לקטע, הייתם מהאינטרנט. רחוקים. למפגש של ה24.8, מפגש המחזמר, החלטתי לבוא. והי, ההורים שלי הרשו לי :| נעשיתי חברה של בנות (ומעט בינם P

פשוט נפלאים, ששינו לי את כל החיים. לא התביישתי, נעשיתי יותר צעקנית, לא הסתרתי את אהבתי החדשה לאנימה (אצלנו כולם יורדים עליי, אבל בזכות השהות שלי כאן, היא גרמה לי לא להתבייש בזה.) אחרי זה, הכרתי חבורה של חתניקים מדהימים מביה"ס שלי שאפילו שהם קטנים ממני בשנה, התחברתי, התאהבתי, ועכשיו אני איתם די הרבה. ואח"כ, הגיע הקטע של המשצים =] בקורס משצים לפני כמה ימים הכרתי עוד אנשים חמדמדים. אני אוהבת אתכם כ"כ, אפילו ההורים שלי שמו לב לזה וכל הזמן אמרו לי כמה שהם רואים שהסתדרתי. והכל בזכותכם 3>~ אני אוהבת אתכם ;;