תשובה
ובכן, עדיין אינך בת זוג של מישהו - קורה. אני מכיר אנשים בגילאים הרבה יותר בוגרים וצעירים שאינם בני זוג של מישהו. זה לא אומר שהם לא מאושרים עם עצמם, ולכן - כדאי לקחת את הכל בפרופורציות. העניין הוא להיות בן זוג לא של מישהו, אלא של האדם אותו אתה אוהב ורוצה להיות, והדברים האלה אכן קורים בקצב שלהם. מה עליך לעשות ? ראשית.. להמשיך לחיות, ולתת לדברים לקרות מעצמם. אנו כל הזמן מכירים אנשים חדשים, אם כי כשאנו נמצאים בפנטזיה של מי באמת מתאים לנו, אנו פוסלים באופן אוטומטי אנשים שנראים לנו לא מתאימים. אז ראשית, לפתוח באמת את הלב, ו.. להקשיב לעצמנו, ולאנשים שבאים אתנו במגע. שנית, אפשר לעשות עבודה רגשית על המקום הזה. לפעמים אנו נושאים בתוכנו קשרים קודמים, ולא מוכנים להפרד מהם. אנו גם מקרינים את זה בפגישות שלנו עם אחרים, או משווים אותם בתוכנו לאלה שאנו פוגשים. עצם הפרידה - גם אם היא מתרחשת עם עצמנו בלבד - מאפשרת הכנסת אנשים חדשים לחיינו. בעבודה רגשית אפשר לפגוש את המקום ה´זוגי´ שלנו ולהקשיב לו. לפעמים נדמה לנו שאנו באמת רוצים מישהו, אבל האמת שאנו לא מאפשרים לאחרים להכנס לחיינו, אם מפחד, ואם מרצון פנימי בחופש. יש הרבה גורמים שמשפיעים על הנושא, וכדאי באמת להתרכז, להקשיב לעצמך, ומעבר לעובדה שאת תופסת את עצמך ככשלון על כך שבגיל 33 אין לך ´מישהו´ - כדאי קודם כל לשמוח על כך שיש לך את עצמך, ואת העולם הנפלא שלך. עם הרבה סבלנות, תוכלי גם למצוא מישהו כדי לחלוק איתו את העולם הזה.
