Pure SilenCe
New member
../images/Emo142.gif בת שישים ../images/Emo142.gif
אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַגִּלְבּוֹעַ מִישֶׁהוּ צָבַע אָדֹם, מִן הַלּוּל מוֹדִיעַ גֶּבֶר כִּי הֵאִיר הַיּוֹם. בַּת שִׁשִּׁים פּוֹקַחַת עַיִן וְנוֹעֶלֶת נַעֲלָהּ. יוֹם גָּדוֹל מַמְתִּין בַּפֶּתַח - זֶה הַיּוֹם שֶׁלָּהּ. יוֹם גָּדוֹל עומד בַּפֶּתַח, יוֹם צָעִיר וְחַדְשָׁנִי. מְגַהֵץ הוּא אֶת קְמָטֶיהָ וּמוֹחֵק שָׁנִים. כִּי אֲמִתִּית הִיא וְלֹא סֵמֶל, וְלֹא דֶּגֶל וְלֹא אוֹת. הֶעָבָר מֵאֲחוֹרֶיהָ - הִיא צוֹפָה אֶל הַבָּאוֹת. הִיא גַּם סַבְתָּא וְגַם אִמָּא, גַּם נֶכְדָּה וְגַם נִינָה. בְּקִצּוּר, הִיא מִתְחַדֶּשֶׁת כְּמוֹ עוֹנוֹת שָׁנָה. אֵשֶׁת קַיִץ, אֵשֶׁת חֹרֶף, אֵשֶׁת חֵיק וְאֵשֶׁת רִיב, אַךְ בַּלֵּב עָמֹק מִתַּחַת, שָׁם תָּמִיד אָבִיב. שָׁם יָדָהּ הַמְּיֻבֶּלֶת וְקָשָׁה כְּגֶזַע עֵץ, עֲדִינָה וּמְלַטֶּפֶת בְּרַכּוּת אֵין קֵץ. כִּי אֲמִתִּית הִיא וְלֹא סֵמֶל, וְלֹא דֶּגֶל וְלֹא אוֹת. הֶעָבָר מֵאֲחוֹרֶיהָ - הִיא צוֹפָה אֶל הַבָּאוֹת. אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַגִּלְבּוֹעַ מִישֶׁהוּ צָבַע אָדֹם, מִן הַלּוּל מוֹדִיעַ גֶּבֶר כִּי הֵאִיר הַיּוֹם. בַּת שִׁשִּׁים פּוֹקַחַת עַיִן וְנוֹעֶלֶת נַעֲלָהּ. יוֹם גָּדוֹל מַמְתִּין בַּפֶּתַח - זֶה הַיּוֹם שֶׁלָּהּ. בַּת שִׁשִּׁים עַל פִּי הַלּוּחַ, אַךְ בִּשְׁאָר הַמּוּבָנִים - הִיא בַּת שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה בְּקֹשִׁי, או בַּת שֵׁשׁ שָׁנִים. כִּי אֲמִתִּית הִיא וְלֹא סֵמֶל, וְלֹא דֶּגֶל וְלֹא אוֹת. הֶעָבָר מֵאֲחוֹרֶיהָ - הִיא צוֹפָה אֶל הַבָּאוֹת.
בת שישים - הגבעטרון מילים: דידי מנוסי לחן: קובי אושרת
אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַגִּלְבּוֹעַ מִישֶׁהוּ צָבַע אָדֹם, מִן הַלּוּל מוֹדִיעַ גֶּבֶר כִּי הֵאִיר הַיּוֹם. בַּת שִׁשִּׁים פּוֹקַחַת עַיִן וְנוֹעֶלֶת נַעֲלָהּ. יוֹם גָּדוֹל מַמְתִּין בַּפֶּתַח - זֶה הַיּוֹם שֶׁלָּהּ. יוֹם גָּדוֹל עומד בַּפֶּתַח, יוֹם צָעִיר וְחַדְשָׁנִי. מְגַהֵץ הוּא אֶת קְמָטֶיהָ וּמוֹחֵק שָׁנִים. כִּי אֲמִתִּית הִיא וְלֹא סֵמֶל, וְלֹא דֶּגֶל וְלֹא אוֹת. הֶעָבָר מֵאֲחוֹרֶיהָ - הִיא צוֹפָה אֶל הַבָּאוֹת. הִיא גַּם סַבְתָּא וְגַם אִמָּא, גַּם נֶכְדָּה וְגַם נִינָה. בְּקִצּוּר, הִיא מִתְחַדֶּשֶׁת כְּמוֹ עוֹנוֹת שָׁנָה. אֵשֶׁת קַיִץ, אֵשֶׁת חֹרֶף, אֵשֶׁת חֵיק וְאֵשֶׁת רִיב, אַךְ בַּלֵּב עָמֹק מִתַּחַת, שָׁם תָּמִיד אָבִיב. שָׁם יָדָהּ הַמְּיֻבֶּלֶת וְקָשָׁה כְּגֶזַע עֵץ, עֲדִינָה וּמְלַטֶּפֶת בְּרַכּוּת אֵין קֵץ. כִּי אֲמִתִּית הִיא וְלֹא סֵמֶל, וְלֹא דֶּגֶל וְלֹא אוֹת. הֶעָבָר מֵאֲחוֹרֶיהָ - הִיא צוֹפָה אֶל הַבָּאוֹת. אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַגִּלְבּוֹעַ מִישֶׁהוּ צָבַע אָדֹם, מִן הַלּוּל מוֹדִיעַ גֶּבֶר כִּי הֵאִיר הַיּוֹם. בַּת שִׁשִּׁים פּוֹקַחַת עַיִן וְנוֹעֶלֶת נַעֲלָהּ. יוֹם גָּדוֹל מַמְתִּין בַּפֶּתַח - זֶה הַיּוֹם שֶׁלָּהּ. בַּת שִׁשִּׁים עַל פִּי הַלּוּחַ, אַךְ בִּשְׁאָר הַמּוּבָנִים - הִיא בַּת שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה בְּקֹשִׁי, או בַּת שֵׁשׁ שָׁנִים. כִּי אֲמִתִּית הִיא וְלֹא סֵמֶל, וְלֹא דֶּגֶל וְלֹא אוֹת. הֶעָבָר מֵאֲחוֹרֶיהָ - הִיא צוֹפָה אֶל הַבָּאוֹת.
