../images/Emo141.gif
תקופה מאוד ארוכה של "לבד" מסתיימת לה ב"בום" גדול. כ"כ לא צפוי. אחרי שכבר השלמתי עם כל ה"השלמות" אחרי שכבר קיבלתי עלי את כל "הגזירות". שכבר חשבתי "שלי זה לא יקרה". והקפתי את חיי בתכנים ומקומות ואנשים שיעלימו את מה שבאמת היה חסר. מדהימה הקלות בה הכל קורה, הקלות של החיים האלו. בשניה שהכי פחות ציפיתי- אז זה קרה. ובגדול. מרוב ההלם, מזה שהכל פתאום נראה כ"כ פשוט ונכון וזורם, עד כדי כך ששכחתי את כל שלל התגובות האינסטנקטיביות הידועות כמו פזמון חוזר בחיי- לא חושבת יותר מידי לא נוברת לא מנתחת לא מנסה לנחש "מה יקרה" ו"לאן זה ילך",לא עסוקה בלצפות את הסוף... יוצאת מסיר הלחץ. יוצאת לחיים ורק מתמוגגת ולא מאמינה. ומתקשה להאמין. מה עשיתי שפתאום נפלה בחיקי כזו מתנה. אני מרגישה שאני חיה בתוך חלום של עצמי. משקיפה על חיי מבחוץ. ושנים של תכנון והתעמקות ועודף ניתוח של כל מה שצץ בחיי, ורצון להיות בשליטה מלאה על כל דבר שסביבי, פתאום הכל כגוש אדמה גדול ומכביד מתבקע לרסיסים ונופל לו נושר מבין אצבעותי מתפזר עם הרוח לכל עבר, לא משאיר סימן. משאיר רק אותי משתאה...
תקופה מאוד ארוכה של "לבד" מסתיימת לה ב"בום" גדול. כ"כ לא צפוי. אחרי שכבר השלמתי עם כל ה"השלמות" אחרי שכבר קיבלתי עלי את כל "הגזירות". שכבר חשבתי "שלי זה לא יקרה". והקפתי את חיי בתכנים ומקומות ואנשים שיעלימו את מה שבאמת היה חסר. מדהימה הקלות בה הכל קורה, הקלות של החיים האלו. בשניה שהכי פחות ציפיתי- אז זה קרה. ובגדול. מרוב ההלם, מזה שהכל פתאום נראה כ"כ פשוט ונכון וזורם, עד כדי כך ששכחתי את כל שלל התגובות האינסטנקטיביות הידועות כמו פזמון חוזר בחיי- לא חושבת יותר מידי לא נוברת לא מנתחת לא מנסה לנחש "מה יקרה" ו"לאן זה ילך",לא עסוקה בלצפות את הסוף... יוצאת מסיר הלחץ. יוצאת לחיים ורק מתמוגגת ולא מאמינה. ומתקשה להאמין. מה עשיתי שפתאום נפלה בחיקי כזו מתנה. אני מרגישה שאני חיה בתוך חלום של עצמי. משקיפה על חיי מבחוץ. ושנים של תכנון והתעמקות ועודף ניתוח של כל מה שצץ בחיי, ורצון להיות בשליטה מלאה על כל דבר שסביבי, פתאום הכל כגוש אדמה גדול ומכביד מתבקע לרסיסים ונופל לו נושר מבין אצבעותי מתפזר עם הרוח לכל עבר, לא משאיר סימן. משאיר רק אותי משתאה...
