[deep ocean]

שיפוט (1) ../images/Emo6.gif

לכולנו יש ספר חוקים בתוכנו שקיבלנו על ידי חינוך, דיעות שהנחילו לנו, ערכים, פידבקים ועוד ועוד ועוד.... כשהיינו ילדים המבוגרים שפטו אותנו. עם השנים למדנו לשפוט את עצמנו ולייסר את עצמנו על כל דבר בנינו תדמית שאנו אמורים להגשים אותה תדמית, מיותר לציין, שהיא בלתי אפשרית למימוש וכל חריגה מהתדמית מקפיצה את השופט שלנו השופט שלנו הוא יצור חמקמק ומגוחך באותו הזמן הוא אוסף את העובדות שנוחות לו ומתעלם מהאמת, או מעובדות שסותרות את השיפוט אנחנו מבזבזים את חיינו בדרמות במקום ליהנות מהחיים וממה שאנו עושים בכל שנייה. בשנייה זו פרושות עבורך, הקור/ת אין ספור אפשרויות בשנייה זו ממש הכל נהדר בעולמך!!!!! האם את/ה רואה זאת??? ספרו כאן איך אתם שופטים את עצמכם... כולנו שופטים את עצמנו, אז לא להתבייש

בתודה, צוות השיפוט לשירותך - קורבן, ספר החוקים, השופט ו.. את/ה כולכם ביחד מתפקדים בצוות. תמוטטו גורם אחד, השאר יתפוגגו. אם מישהו לא הבין משהו מהודעתי, שישאל אותי. לא להתבייש!!

 

[יה-יה]

אני נושכת את השפתיים

באמת, נו. אני נושכת (כבר שנים) את השפתיים (שלי...). פעם הייתי נושכת ומושכת את החלק החיצוני (נראה כמו יובש תמידי). אחרי שהעירו לי אין-ספור פעמים (ותודה בהזדמנות זו לאיש השקט שמאחורי ההערות

)ואחרי שהבנתי שזה פשוט מכוער לי (שפתיים פצועות קבוע ופה שתמיד עסוק בלעיסה עצמית

), הפסקתי. מאז שהפסקתי לנשוך את החלק החיצוני... אתם חושבים שנגמלתי? לא, לא... אני נושכת את החלק הפנימי של השפתיים...

אף אחד לא רואה את זה (אבל יש מי שמרגיש את זה

) אני נושכת ומושכת ותוך כדי זה מבטיחה לעצמי שמחר אני אפסיק. ולמחרת... אני נושכת ומושכת ותוך כדי זה מבטיחה לעצמי שמחר אני אפסיק. ולמחרת... אני נושכת ומושכת ותוך כדי זה מבטיחה לעצמי שמחר אני אפסיק. ולמחרת... אני נושכת ומושכת ותוך כדי זה מבטיחה לעצמי שמחר אני אפסיק. ולמחרת... אני נושכת ומושכת ותוך כדי זה מבטיחה לעצמי שמחר אני אפסיק. ולמחרת... אני נושכת ומושכת ותוך כדי זה מבטיחה לעצמי שמחר אני אפסיק. לא, לא התקלקל לי ה- copy & paste. זה המצב. אגב, כל ה"פאקים" האלה קשורים ל-

(פה): - עד לפני 4 שנים בערך הייתי כוססת צפורניים כפייתית (עד כדי העלמת ציפורן שלמה.. מזל שהיה מרפק בסוף

). הפסקתי לניסיון, שמתי מחזק צפורניים בכמויות שלא היו מביישות קבלן בניין. למזלי (או שלצפורניים פשוט נמאס), להבדיל מהניסיונות הקודמים, בפעם ההיא הן צמחו בלי להישבר ואז פשוט המשכתי "להצמיח" (עכשיו אני בהתמכרות הפוכה - לא גוזרת את ציפורני המפלצת עד שהן נשברות באכזריות). - אני מעשנת (לא חובבנית) - מתנשקת סדרתית (טוב, חייב להיות משהו טוב ב"פאק" הזה) - מה, יש עוד דברים

? אבל עיזבו את כל הנאום. אני לא מצליחה להפסיק את השיפוט על העשייה עצמה

. השיפוט מ-ע-צ-ב-ן אותי, מייסר אותי, מאכזב אותי.

 

[MsPiggy]

אני בעד!

גם אני אוהבת לנשוף את השפתים שלי, ולקקף את העור היבש זה החלק הכי טוב!! טוב אולי טיפה כואב, אבל זה כיף.... השיינים שלך צריכות משהו לנשוף והשפתיים שלך הן פשוט שם... למה צריך להרגיש רע בגלל זה? ומה רע להיות מתנשקת סדרתית? היי... כל עוד את מקבלת הנאה מזה...

 

[דרדרית]

שיפוט?!

שיפוט זו מילה קשה, כוללנית, ואנחנו חיים איתה משחר ילדותנו. אז סיפור אישי (קצר) טוף, אני לא מהילדות, נערות, בגילי הכרונולוגי(זה רלוונטי לסיפור).. היום אני - גרושה וחיה באושר אבל- פעם הייתי משוכנעת שלחיות תחת ביקורת זו האפשרות היחידה שקיימת. הרי האחרים יודעים יותר טוב ממני איך אני צריכה לחיות, להתלבש, להגיב ולחשוב ..(טוב, אולי הסדר לא משנה בדיוק- העיקר הכוונה..) בעבודה היה לי בוס שכל הזמן הסביר לי מה לא טוב בעבודתי, (מורה שתאמינו לי יודעת יותר ממנו לפחות בתחום הידע שלי..), אבל .. "איך את מדברת איתי עם הידיים?" סינן בשקט תוך כדי שיחה עימי בחצר כשסיפרתי לו משהו שקרה לתלמיד בהתלהבות.."עוד יחשבו שאנחנו רבים.."הוסיף, "תורידי את הידיים, זה לא מכובד, מה יחשבו עלייך?" זו הייתה דוגמה קטנטונת ממה שחוויתי בעבודה עימו במשך כ- 15 שנה (עד שהוא עזב... ובבית- מתי היו מרוצים ממני? איך אפשר? הביקורת חוגגת הן מהבעל דאז והן מהוריו.. הם ידעו טוב ממני איך לגדל את הילדים, איך לשמור על הבית שיהיה מסודר, איך לבשל ועוד... אין לי שמץ איך שרדתי. אבל יודעת שבזכות סדנאת מודעות אחת (נדמה לי שאסור לנקוב בשמות. לא?) התחלתי לפקוח את עיניי ו- חיפשתי את - עצמי איפה אני? מי אני? מה אני? וכמה מקום ביקום אני נותנת לעצמי ו- הכי חשוב- איך אני מקבלת את עצמי??? היום מכירה ומתחברת רק לאנשים שמקבלים אותי כמו שאני (בחיי, יש אנשים כאלה), אינני צריכה להוכיח את עצמי כמו בעבר, לא שופטים אותי וברור שאני ממעיטה לשפוט את עצמי וראה פלא- החיים נ ה ד ר י ם

עם הרבה חיוך לחיים

דרדרית (שעדיין לפי השם, השאירה לה כמה קוצים להגנה...)

 

[ש1234]

איזו הודעה כייפית

כייף לקרוא איך את מתקדמת אם היום את מכירה רק אנשים שמקבלים אותך כמו שאת זו התקדמות עצומה כל הכבוד

 

[ש1234]

ידידי היקר השופט עדיין איתי כמעט

בכל צעד בחיי.

תיכננתי לעשות כל מיני סידורים, סידרתי לעצמי בוקר מתקתק, לא קמתי בזמן והשופט התחיל לבקר אותי - איך את מעיזה לא לקום בזמן אחרי שתכננת כזה דבר, טוב אז את אפס, את יודעת מה (הוא ממשיך בטון שטלתני וצדקני) אם ככה תמשיכי לישון פרזיטית, אל תעשי בכלל את הסידורים. תאמינו או לא - הוא הכניע אותי - המשכתי לישון, קמתי חסרת חשק לעשות משהו ממה שהיה לי, צפיתי בטלויזיה כל היום, ואפילו לדבר עם חברות בטלפון לא היה לי כח

חבר שלי מצוברח ממשהו - אני מבקרת את עצמי שאני לא יכולה לעזור לו, ושאני חסרת יכולת וכו´ וכו´

בבוקר שיש לי התעמלות, אני דווקא "חשה עייפה" מבקרת את עצמי שאני לא קמה כשהשעון מעורר, ובהרבה מקרים לא הולכת בסוף בבוקר לספורט... אוי שופט יקר, אתה כ"כ דומיננטי בחיי, זה פשוט נורא. והאמת - אין לי כח אליך, אין לי כח לביקורת הזו. אני מקבלת את כל האנשים הקרובים לי ללא ביקורת, אז למה אני צריכה אותך דווקא אצלי בחיי, יום יום, הורס ומבקר את חיי??????????????

 

[בן טל-שחר]

יש לי חשק לקחת את ההודעה שלך

ולעשות ממנה תנ"ך שלי או משהו כזה...

ההודעה שלך פשוט נהדרת!!!

חה חה חה... "...מיותר לציין, שהיא בלתי אפשרית למימוש וכל חריגה מהתדמית מקפיצה את השופט שלנו... השופט שלנו הוא יצור חמקמק ומגוחך באותו הזמן הוא אוסף את העובדות שנוחות לו ומתעלם מהאמת..." חה חה חה, גדול! "וכאן מיכל המדווחת לנו ישירות ממעוז כיסוח השופטים..." חה חה חה, כביר!

 

[בן טל-שחר]

ההודעה שלך פשוט מ-פ-ע-י-מ-ה!

קראתי אותה שוב... וכל כך כל כך בא לי ליישם... מישהו יודע איך??? זה כאילו... אה... כאילו כל החיים שלי ריקים כאלה... עשויים מאוויר... זה כאילו... אה... השופט הוא מעין גורם שנותן אשליה של ממשות בתוך חיים בלתי ממשיים... אה... כאילו כשאני מוותר עליו אני מוותר על עצמי... כאילו אין שם כלום בלעדי השופט... בלעדי ההערכה הבלתי פוסקת הזאת... איך אוספים את כל האנרגיה הזאת, את כל המודעות הזאת? איך מרכזים אותה? איך הופכים להיות אדם?

 

[deep ocean]

איזה קטעים פה ואווההה ואוהההה

קראתי את כל התגובות לפינת השיפוט (ונהניתי מאד, אגב), אבל מה... אין לי חשק לענות לאף תגובה....חהחהחחהחהה

אז אמרתי לעצמי....אז אני אענה מבלי לרצות לענות? לא!!! למה אני צריכה לענות? ואז ניתחתי את התהליך הפנימי בתוכי, ולהלן המסקנות. (אי חושבת שתהליך ארך משהו כמו 10 שניות או פחות, אבל הצלחתי ללכוד אותו) דו"ח מספר 1 - דיאלוג של השופט עם יצורים שונים בתוכי: 1. אני אמורה להתאים לתדמית בתוך עצמי, תדמית דמיונית ומגוחכת בעליל, שבגלל שאני מנהלת פינה (אלק), אז אני מחוייבת לענות לאחרים? למה מה קרההה?!?!? תדמית in my ass. אם ספר החוקים בתוכי ממציא לו המצאות שונות ומשונות, שאני אמורה לעשות דברים כי ככה נהוג, אז זאת לא בעייה שלי. שהשופט, ספר החוקים והקורבן ינהלו את הדיאלוגים שלהם כמה שהם רוצים. אני לא כלולה בעסק הזה. 2. אם אחרים שכתבו הודעה מצפים לתגובה, ואני לא עונה להם? אז הם חושבים עלי דברים מסויימים. נו אז???? זאת בעיה שלי שהם בונים תדמית בראש שלהם מה זאת מיכל, מה מנהלת פינה צריכה לעשות, איך אנשים אחרים צריכים להתנהג בפורומים וכו´ וכו´. זה החלום שלהם ולא שלי. אז זהו.... לא התחשק לי להגיב כרגע (בכל אופן, אני לא מתחייבת על שום דבר, ויש לי חופש מוחלט לשנות את דעתי במגוון נושאים, ולא רק בנושא זה. איני מחוייבת לשום תדמית שלי בעיני עצמי. איזה כיף) אבל כן רציתי לשתף אותכם בתהליכים הפנימיים שעברתי.... תחשבו על זה, שב-10 שניות זה מה שהצליח להתחולל בתוכי, אז מה קורה בכל החיים שלנו, שמורכבים מזמן רב יותר. אגב, השופט ביסס את עצמו כל החיים שלנו, ועכשיו אנו קוראים תיגר עליו. הוא לא יוותר בקלות רבה כל כך...למה מה קרה? מה הוא פראייר?

תחשבו על עץ שנטע שורשים כל החיים השקו אותו עם הרבה מים, נתנו לו דישון ועוד (במקרה של בני אדם השקו אותנו עם פחדים, חוקים, איסורים, חינוך, דיעות, שיפוט ועוד ועוד ועוד) ואז ביום אחד מנסים למוטט אותו. זה לא דבר קל. אנחנו (אני, אני אדבר בשם עצמי בעצם) לא רוצים לעקור את העץ (השופט הוא חלק בתוכנו. אני לא רוצה לנהל נגדו מלחמה או מאבק), אלא לחשוף אותו ולגרום לו לאבד מכוחו. אני לא רוצה לעקור אותו, אך איני רוצה להמשיך לאכול עוד מפירותיו, גם אם הם שימשו אותי כל חיי. אני לא בטוחה בעצם שהניסוח שלי מובן אבל שיהיה

יאללה בי

 

[deep ocean]

יההההההההה

אני מאד אוהבת לחשוף את השופט, ספר החוקים והקורבן בתוכי -אני מאד נהנית מהטיעונים המצחיקים של השופט שמתעלם מהכל -אני מאד נהנית מספר החוקים שמדלקם לי חוקים מגוכחים וקורעים מצחוק -אני מאד נהנית מהקורבן שמסכים כמו תוכי (כן, אני באמת ככה...כן אני באמת מסכן...כן אני באמת דפוק..וכו´) שלושת המוסקיטרים האלה ביחד הם מקהלה מנצחת. אבל מה, חשפתם אחד - השאר מתמוטטים!!!! אין לכל אחד מהם כוח בנפרד. מה הכוונה? אם רק השופט מתפקד, אין תגובה למה שהוא אומר. הוא אומר משפטים, ואין המשכיות או משהו לאמלל אותנו. אם רק ספר החוקים מדקלם חוקים, והשופט לא מתפקד (לא שופט אותנו שאנו לא מבצעים את החוקים האלו), אין משמעות לחוקים שספר החוקים מדלקם. הוא יכול להמשיך לצטט חוקים...זה רק מוציא ממני פיהוק הקורבן, לפי מה שאני רואה אצלי, בכלל לא מגיע למצב שהוא פועל, כי בלי ספר החוקים והשופט, הוא לא מתפקד אצלי בכלל, כי אין לו ממש להרגיש קורבן. בקיצור....חשפתם אחד - חשפתם את שאר החברה ליצים האלה

 

[ש1234]

השופט שלי... (ארוך - אזהרה)

איזה יום מלא שיפוטיות היה לי היום. השופט ממש חגג. הלכתי לקניות עם חברה שלי. חיפשתי משקפי שמש (כבר למעלה מחצי שנה אם לא יותר אני צריכה ואני מתקמצנת על עצמי). נכנסנו לחנות. מדדתי משקפים, המוכרת וחברה שלי עזרו לי לבחור. כבר אז בחנות חשתי לא נעים (מוכר למישהו?) חשבתי ואללה, היא כ"כ מתאמצת המוכרת, רק בשביל זה אני אקנה. רק חשבתי את זה והשופט התחיל את פעולתו (הוא חיכה לרגע הזה.. למרות שהוא פעיל מאוד בימים האחרונים). מה את אהבלה? בשביל זה תוציאי ים בה כסף (והוא צודק עד עכשיו אני מבקרת את עצמי על זה) לא נורא, נניח שזה לא מציק לי, הלאה - המוכרת מצאה לי 2 זוגות משקפיים שהתאימו לי, והמליצה לי, כמובן, את היקר יותר (=עמלה גבוהה יותר, במיוחד בתקופה זו של מיתון). התלבטתי. חשבתי - יאללה, בשביל מה בכלל להחליט עכשיו, אני יכולה לבוא עם חבר שלי, אני יכולה לחשוב על זה, אני יכולה לחכות לסוף עונה, אני יכולה ללכת לחנות אחרת שאני יודעת שיש בה מבצעים. נו, עשיתי משהו? תנחשו.. ברור שלא - השיפוט רק גבר - למה אני צריכה להרגיש לא נעים כשהמוכרת מתאמצת ולבזבז כסף יקר מאוד כאילו אני מיליונרית. מצד שני, ביקרתי את עצמי - כבר שנה אין לך משקפיים נורמליות, עד שאני קונה, IT´S NOW OR NEVER, אח"כ גם לא תקני.. ואז חשבתי - אולי בגלל שאני עם חברה שלי אני אקנה וזהו א)יש לי עוד דעה (למרות שלפעמים כשהייתי קונה איתה אח"כ התברר שהטעם שלה לא מדהים - ברור שגם את זה הזכיר לי השופט) ב)לה אין בעיה לבזבז מאות שקלים חופשי על עצמה, זה יאללה, כדאי לנצל ההזדמנות.. השופט הביא לי תירוצים ותלונות ללא סוף. בסוף קניתי את הזוג היקר יותר, אך האם השיפוט נגמר? חה חה חה חה כל היום, עד עכשיו, התלבטתי עם עשיתי נכון, אם לא זרקתי סתם מאות שקלים כשבטוח שאני יכולה להשיג אותו זוג משקפים בלפחות 20% הנחה. האם הן בכלל מתאימות לי? אוף עכשיו עוד משהו מעצבן אותי - שילמתי במזומן ולא ביקשתי הנחה. מה אני אהבלה או מה? לא יאומן. אני ממש כועסת על עצמי.

 

[בעזון]

../images/Emo98.gif

בעוד 7 שנים, את חושבת שעדיין תכעסי על עצמך? ממש תכעסי?

כל העניין בהסכמות, שאת יכולה לבחור לא להסכים למחשבות "שליליות". קנית משקפים נהדרות. לא מתפשרים על עיניים. את נראית נהדר במשקפים החדשות. את רואה נהדר. את לאאהבלה. ואת לא צריכה שאני אגיד לך את זה. תתחדשי

 

[~דויד~]

איזו דוגמא קלאסית

מותר לך לכעוס, מותר לך הכל. הכל בסדר, תני לעצמך קרדיט! אל תתחילי עכשיו לחפש משקפים זהות במחיר יותר זול... מה שהיה בעבר, היה, וזהו, כעת ניתן רק ללמוד מן המקרה, ולהרויח בגדול (שיעור לחיים).

 

[קסם אמיתי]

מה זה נותן לך? (השיפוטיות)

 

[deep ocean]

../images/Emo24.gif ../images/Emo98.gif

השופט הזה...חתיכת תחמן, הא?

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif זוית נוספת

כל עוד יש לנו דעה על עניין מסויים, הרי שאיננו ספונטאניים ומיידיים ביחס לאותו עניין. כך אפשריות לנו דעות רבות - והשופט רק מייצג את ההתלבטות הפנימית האינסופית הנובעת מחוסר "חיבור" אמיתי לסיטואציה. השופט מלמד אותנו כי איננו מחוברים באמת. הדרך היחידה להשתיק את השופט אינה להתעלם אלא... פשוט להיות.

 

[ש1234]

אמממ.. לא כ"כ הבנתי ../images/Emo4.gif

מה זה אומר "חוסר "חיבור" אמיתי לסיטואציה" - כאילו שלא הייתי שלמה עם זה שקיניתי משקפיים? בנוסף, מה זה אומר פשוט להיות - לקבל את השופט ולסבול אותו איך שנהגתי? לראות את כל הביקורות?

אשמח להבהרה

 

[MsPiggy]

זה רק כסף

גם לי היו הרבה מקרים כאלו שקניתי דיסקים במחיר מלא ואז אחרי כמה חודשים הייתה עליהם הנחה או שבחנות אחרת מצאתי אותם ביותר זול... אבל הגעתי למסקנה נורא חשובה - זה רק כסף, אם יהיה לי פחות 20 שקל בכיס זה לא נורא. (גם זה 100 שקל פחות זה לא נורא - כל עוד נשאר לי משהו). מוסר השכל - תחייכי, זה תמיד עוזר.

 

[ש1234]

תודה רבה לכולכם ../images/Emo39.gif

התגובות שלכם שמו לי את הדברים בפרופורציה.

 

[deep ocean]

../images/Emo141.gif ../images/Emo141.gif ../images/Emo141.gif