קשיי היום יום

bertap

New member
../images/Emo141.gifקשיי היום יום

לאחר שמיעת החדשות אני מתכווצת ולא מצליחה להרים ראש כותבת אני ובוכה על כל השכול הכאב האין סוף לזה אני יודעת שאין תשובה אך האם אי פעם יהיה תשובה ???????????? אני מעסיקה את עצמי בכלהזדמנות אך ללא הצלחה סף הסבלנות שלי היא מאד קצרה היחידים העוזרים לי זה הנכדות היתומות שרק בלראות אותם מביאות לי נחמה מתוקות קטנות ויקרות סליחה על ההטרדה זה מוריד קצת מהמועקה ממני ברטוש
 

BooBee

New member
היי ברטוש

לי יש "שיטה". שיטה עלק. פשוט לא פותחת טלויזיה בשמונה בערב לראות את התמונות והדיווחים. שמה דיסק של אהוד בנאי במערכת וקוראת ספר, שותה קפה ומחכה שעה עד שיגמרו החדשות ורק אז מדליקה טלויזיה... ככה גם עם עיתונים. לא קונה. מידי פעם נכנסת לויינט וקוראת כותרות. לא יותר. באמצע יום עבודה להתחיל לבכות... זה נראה לי מיותר. פתאום שואלים מה קרה רויטל ולמה את בוכה, ומחניקה דמעות... הולכת לשירותים שוטפת את הפנים. לא יכולה כל הזמן להיות בתוך זה, לא מרשה לעצמי להשאב לתוך זה. במקום זה מעדיפה למשל, אם אני בבית, לשים איזה סרט עצוב ולבכות, בידיעה שזה רק סרט, אבל זה יופי של טריגר להפעיל את בלוטת הדמעות, בשביל להשתחרר... גם אני, כמוך, חושבת, יא אללה של העולם המטורף הזה. 14 נרצחו לפני יומיים. מה המשפחה שלהם עוברת עכשיו, רובם טרם זוהו, לא נקברו. איזה נורא ואיום הדבר הזה... וחושבת גם, שהזמן נותן איזשהו פרספקטיבה מסוימת. הנה, אני, היום, אזכרה של שנתיים לאחותי. וכבר לא נקרעת בכל פעם שאומרים ת´שם שלה. כאילו עניין טכני וקר האזכרה הזו עבורי. נוסעת, עולה לקבר, מחכה שיגמרו להתפלל, חוזרת הביתה. שלך, רויטל.
 
למעלה