לצערי זה לא קורה הרבה ולא מצפונית חלילה
אלא כי רוב חברותיי לא גרות באיזור שלי, אותן החברות של ילדות(ילדות מהעבר הכוונה) ובילויים ולכן, כשאני יוצאת זה באקראי ורגעי כשחברה מפתיעה אותי ביציאה של תתלבשי וכבר נצא..אבל זה לא קורה הרבה כאמור. מה שכן, מפעם לפעם, אני יוצאת עם חברה פה ושם ועם בתי משתדלת לצאת די הרבה בערב כשהקטנה ישנה והבעל שומר עליה...או עם בעלי אנחנו יוצראים אבל כאמור, לא הרבה בימי חול. לרוב אין לי מגבלה כי תמיד הבעל בבית או אחד מהילדים רק שצריך לרוב לקבוע מראש כי אטני לא יכולה להנחית על הילדים שלא מראש שאני יוצארת כי ככה בא לי. כשאני יוצאת אין לי שום רגש מצפוני כי אני לא הולכת ולא חוזם ייש עוזבת אותה בוכיה. כולה היא ישנה, אני יוצאת וחוזרת והיא עדיין ישנה. לו הייתה ערה, היא לא הייתהמוכנה המתוקה שלי חחח.. גמני מתה על הערבים האלה רק שלמזלי לא בליינית ולא חיית מסיבות כך שמספיק לי מדי פעם לעשות זאת ולמשך חודש אני רגועה. ולא שאלת אבל אומר לך מה סוג הבילוי שהכי הכי מרגיע אותי...וזה....ערבי שירה בתאטרון או בצוותא וכד'..זה לנפש שלי, האורגזמה הכי טובה