מ ח ס ו ר ,,,,,,,,

גל-עמית

New member
שורש ע.ר.ב......

כאחד שגדל בין ואם ילדים ובני נוער ערבים, אין לי בעיה בכלל, לא עם השורש, לא עם המילה, לא עם כל מה שקורה סביבם. גם כילד ואח"כ גם כנער ואפילו בזמן ולאחר שירותי הצבאי - היייתי ונשארתי מיודד עם חברים לשכונה הערביים.....היו מתארחים אצלי ואני אצלם...ואני זוכר בערגה רבה משחקים והשתובבויות משותפות....הדבר החזק ביותר שאני זוכר מידידות זו היא העובדה שלהם היו חצרות גדולות ובהם בעל חיים רבים מעופות, בקר, וסוסים. כן, באמצע העיר - בעלי חיים כאלה. ולמדתי אז - לחלוב פרה, לנסות (ואח"כ גם להצליח..) לשבת על גבו של סוס ולרכב... לשבת ולהיות מוסע בטרקטור של אב המשפחה.....פשוט, לא יאמן שכל זאת. בליבה של עיר..... כדי לדייק, חייב אני להסביר כי אב המשפחה הזו "אבו-ג´ורג´, היה דווקא ערבי נוצרי שהיה "איש האחזקה" לאדמותיהם של בעלי אדמות עשירים בחיפה -משפ´ כיאט.....
 

L&H

New member
אני זוכר את אבו ג´ורג´

קרובי משפחתי גרה בשכנות לאיש (עד היום) אני זוכר איך היה מגדל תבואה בשדה ליד בת גלים היכן שכיום עומדת תחנת הרכבת. שם גם רעו עדרי פרות שיום אחד אחדים מהם נדרסו ע"י הרכבת ותושבי הסביבה ירדו עם סירים לאסוף כבדים וחלקים אחרים. פפו
 

L&H

New member
מה שקרה הגיעה הפוליציה

אספו את כל השלל ופיזרו את השודדים. מי יודע איזה חפלה היתה במישטרה באותו ערב...... פפו
 

L&H

New member
קורה שאני נזכר במאורעות

נוסטלגיים ופורץ בצחוק פרוע,כזה שבא מבפנים ולא ניתן לריסון,ואז הילדים מביטים בי בהשתוממות ובעין בוחנת בתקוה שאבא לא ירד מהפסים לאחר רגיעה אני מספר להם מה היה, לא מובטח שיבינו......הזמנים מישתנים. פפו
 
עצור! האפל מכוניתך!

ב- 73´ הכל כבר היה הרבה יותר משוכלל: תלמידים היו יוצאים אל הכבישים באופן מאורגן. המורה היה עוצר את המכוניות - והם - הקטנים - היו צובעים את פנסי הרכב בכחול. שיעור ציור בשידור חי: עצור! האפל מכוניתך!
 

עיניים

New member
השבתות קודמות

כמוך, גם אצלי הזכרון די עמום בעניין השבתת הרכב לפעם או פעמיים בשבוע. אני רק זוכרת שזה היה בסמיכות לתקופה שנפלה על הארץ מכת הארבה,,,, יש לי תמונה בראש: כל השדות מכוסים ענן שחור, הכבישים, השבילים, מגרש המסדרים של בית הספר, וזוכרת את המכונית שעברה בכביש (ובאמת לא היו אז הרבה,,,) ואת המדבקות עם האותיות על השימשה הקידמית. ואפרופו מכוניות באותה התקופה, זוכרת את הפעם הראשונה שראינו אשה-נהגת (כך קראנו לזה). חתיכת אטרקציה זו היתה. חתיכת נוסטלגיה,,, ושבוע לכולם שטוף שמש.
 

גל-עמית

New member
מכת ארבה.....

לא תאמינו אבל ב"מכה" זו...הייתי אצל קרובי משפחה בקריית אתא....(מה שהיייתה פעם "כפר-אתא...). בסמיכות לכפר, הייתה שכונת שבזי ה"חיפאית"....הסמוכה לקריית בנימין.... התושבים התימניים, יצאו עם פחים ואספו את הארבה....צלו אותם כמו שצולים עוף....ו...גם אני טעמתי....מה אגיד לכם, יש לי זכרונות מאד טובים מזה....ממש טעם של עוף צלוי, ואם רוטב.....ואוכלים את זה כמו שאוכלים דגי ברבוניאס......מממממממממממ......
 
וסליחה

ממש סליחה שאני מתעלק עלייך - - - - אבל את זוכרת במקרה את הבולים שהיו חייבים להדביק על כל מוצר, על כל שולחן, על כל כיסא - - - - קראו לזה מס-מותרות. במילה אחת - זה נשמע כמו MASMOTROT. הסוחרים פחדו מהביקורת של אנשי מס-מותרות לא פחות מכפי שהם פוחדים מאנשי מע"מ כיום. אהה: בול כתום - 500 פרוטות. בול ירוק - לירה אחת. כחול - 250 פרוטות.
 

גל-עמית

New member
גם אני זוכר.......

וכמה שהסוחרים פחדו מפקידי משרד האספקה והקיצוב.....(בראשות דב יוסף...)... אח"כ, בולים אלה הפכו לבולי מס-קנייה.....
 

עיניים

New member
איזה מותרות

ההתעלקות הזאת, אהההה,,,,,, ואכן זוכרת אני את המושג "מס-מותרות" אך לא את הבולים. זוכרת יותר את בולי מס הקניה. בולים מלבניים המעוגלים בקצותיהם, וכמה אנרגיות השקענו תמיד ב"לגרד" אותם מהכסאות, מהמנורה, מהרדיו,,,,,
 

redredole

New member
מס מותרות

עד היום אנו משתמשים בשולחן בפינת האוכל שירשתי מהורי ז"ל שנעשו בשנת 1952 ובתחתית השולחן עדיין מודבקים בולי מס מותרות...........
 

magy

New member
היום , זה נשמע אבסורדי

לקרוא לשולחן אוכל, מותרות........לכסא, לארון, מיטה..... מעניין איזה מס הם תקעו למותרות אמיתיים????????
 

redredole

New member
אבסורדי

אכן כך ורק בעקבות שלפתע הזכירו את מס המותרות הזה זחלתי קודם אל מתחת לשולחן לבדוק האם יש שם את הבולים.
 
למעלה