מבצע סיני

עיניים

New member
../images/Emo141.gif מבצע סיני

שוב פותחים את הרדיו, ושוב חדשות, ושוב רוחות מלחמה מנשבות גם על גלי האתר, וככה קופצות ועולות לי תמונות מילדותי, תמונות של אבא, החוזר מהמלחמה עם טנדר צבאי, לבוש במדי המשטרה הצבאית, עם אותו כובע קסקט רחב המצחיה, עם החגורה הלבנה הבוהקת שבמרכזה אבזם מוזהב ומצוחצח, והחותלות הלבנות חובקות את קרסוליו. במדים מלוכלכים, כשזיפי זקן על פניו, הוא יורד מהמכונית הצבאית, כשתרמיל חקי מבד גס המחוזק ברצועות רחבות, תלוי על כתפו. בידו האחת הוא מחזיק בעדינות קונכיה וורדרדה ענקית, ובידו השניה אוחז שבארייה מיצרית בנרתיק עור משופשף, כשעל נידנה משובצות אבני חן. אני זוכרת כמו היום את הגעגועים אליו, געגועים שעקרו אותי ממשחק המחבואים ששיחקתי עם הילדים כשראיתי אותו מרחוק, ונשאו את רגלי הקטנות לעברו בריצה מטורפת. והוא, שרואה אותי מרחוק, רצה לעברו - שומט את תרמילו, משחרר ידיו מהמזכרות שנשא עימו, פורש את זרועותיו ועוטפני בחיבוק גדול, מניפני אל על ומסתובב עימי כמו בקרוסלה,,,,, והיום אני חושבת לעצמי, כמה מלחמות כבר עברנו,,,, כמה מלחמות כבר עברו ילדינו,,,, כמה מלחמות עוד יהיה עלינו לעבור,,,, מבצע סיני, מלחמת קדש,,,, שנים אחר כך נהגתי להצמיד את אוזני אל הכונכיה הגדולה, והייתי בטוחה שרחש הגלים שנשמעו מתוכה - הם הגלים של ים סוף,,,,,
 
מלחמת סיני, או מבצע קדש.

שלא כמוך, עיניים, אין לי זכרון אישי מאותה תקופה. הייתי ילד. כל, שזכור לי, בבית ספרי, מיגנו את הקירות, בשתי שכבות, לבני סיליקט. כמו כן, הניחו שקי חול, סביב חלונות הקומה הראשונה. מקריאה, מאוחרת יותר של ספרות של המלחמה. השאיר בי את הרושם הגדול ביותר. קרב מיצר המיתלה. קרב שנערך בין כח מצרי, מבוצר בנקיקי הוואדי לבין, כוח הצנחנים בפיקודו של אריק שרון. בנסיון, לעקור את המצרים מעמדותיהם וגילוי מקורות האש. נשלח, צנחן, יהודה קן-דרור, שמו (דומני, שהיה נהגו האישי של אריק שרון) חשוף בג´יפ אל תוך המיצר. תוך דקות נוקב הג´יפ ככברה. קן דרור, הפצוע אנושות, לא שרד. הוא חולץ, אך נפטר מפצעיו בטרם הגיע להית החולים. מלחמת קדש, הותירה שני רישומים. חרף הקולות שנשמעו, כי ישראל נרתמה למלחמה לא לה. בשרות האנגלים והצרפתים. בעלי, תעלת סואץ, שהולאמה ע"י גמאל עבד-אל- נאצר. האחת, בתחום הצבאי. מורשת הקרב של צ.ה.ל התגבשה. זו היתה המלחמה הראשונה, של צ.ה.ל כצבא סדיר. הלקח, שהופק: מלחמה בסיני, היא מלחמה על המיתלה. קציני צ.ה.ל, אשר לחצו על הדרג המדיני ערב מלחמת ששת הימים. להקדים ולהכנס לסיני, בא למנוע התבצרות הצבא המצרי במיתלה. מה שהיה גובה קרבנות רבים, של חיילי צ.ה.ל. מי שזוכר, את הדהירה של השריון לסגור את המיצרים, לצבא המצרי, הנכנס לסיני, וזה הנסוג. הפך את המיצרים לגיא הריגה. שנים אחר כך עוד חזיתי בשרידי עצמות. פזורות לאורך כל הוואדי. הלקח המדיני. ממשלת ישראל ודוברה העיקרי, יגאל אלון, טענו אחרי מלחמת ששת הימים, כי אל להם לאמריקאים, ללחוץ על ישראל, לסגת מסיני, כמו משאר השטחים, שנכבשו במלחמה. ללא הסכם שלום. לזכור. גם במלחמת השיחרור, הגיע צ.ה.ל, בפיקודו, של יגאל אלון, למבואות אל עריש. נאלץ לסגת, על פי הוראתו של הנשיא טרומן. הסגת צ.ה.ל מסיני בעקבות המבצע, ללא תמורה , בלחץ מועצת הבטחון, קרי ברה"מ של כרושצ´וב, והנשיא אייזנהאור. הותירה את ישראל ללא הישג כלשהו מאותו מבצע. מה שנתן, למצרים את התקווה, כי מלחמה נוספת לא תהיה, שונה בתוצאותיה. ואכן, האמריקאים קיבלו את הטענה הישראלית. החלטות מועצת הביטחון, 242 ו- 338 מבוססים, על התיזה "שטחים תמורת שלום." השאר היסטוריה, אך לא נוסטלגיה.
 
בכל זאת הישג.

מיצרי טיראן שהיו סגורים בפני שיט ישראלי. למן מלחמת השחרור ועד מבצע קדש. נפתחו, לתנועת אניות ישראליות לאילת. עד סגירת המיצרים כעבור עשר שנים אח"כ, ערב מלחמת ששת הימים. אך נפתחו שנית בעקבות המלחמה.
 

טרה10

New member
בן אהרון כבא דברנו על זה..ש...

כל הפירוט של הלקחים וההישגים של המלחמות והתבוסות..והג´יפים והחילוצים..ואריק וכל היתר- אינו מסביר תופעה חוזרת ונשנית. [עמוס עוז נכנס אליה בספרו האחרון..סיפור על אהבה וחושך.] שההורים שלו] שלנו..ברחו מאירופה בגלל ששם לא יכלו להישאר..ועכשיו דורשים [ממנו] מאתנו שנברח מכאן. לזה לא צריך נוסטלגיה אלא דיון פילוסופי מעמיק. וכאן ´גן מאיר´ בתל אביב בתמונה נוספת..
 

עיניים

New member
../images/Emo141.gif מפתיע -

עד כמה התופעה הזו חוזרת ונשנית. טרום מלחמת קדש היה זה הפדאיון שרצחו בבני עמנו. קראו להם אז "פדאינים". היום קוראים להם מתאבדים,,,, חבל שהם מתקדמים רק בנשק ולא במנטאליות.
 
מלחמת סיני שנחרתה בזיכרוני....

בכללי: התינוקת סיניה שנמצאה ע"י חיילנו בזרועות אימה המתה. המיגון באבני סיליקט בכניסות הבתים, בתי הספר והמוסדות הציבוריים. האפלת החלונות ובדיקת האפלה ערב ערב ע"י עובד העיריה. ובאישי: אבא גוייס ובבית נשארנו אמא, אחות, אח קטן ואני הבכורה. לא הבנתי אז מי נגד מי (אלא רק חודשים אחרי כשהופיעו כל אלבומי המלחמה) אבל זכורה לי השינה של כולנו במיטה הזוגית של הורי, משום מה ישנתי הפוך בגב המיטה, זוכרת שהיה צפוף ומפחיד, אמא משום מה לא הסבירה לנו כלום על המלחמה. בביתנו נהגו להסתיר מילדים כל מיני ארועים לא נעימים, זה הותיר אותנו עם שאלות מפחידות ללא תשובות... טוב שהיום מסבירים לילדים ברמת הבנתם ה-כ-ל! שבת שלום נוסטלגים
 
אז הינה האתר עבור יהודה קן-דרור...

...ובכלל האתר הניקרא "בעוז רוחם"... אני למשל, מוסיף את האתר הזה ל"מועדפים" כדי לקרוא מדי פעם... ושיזכרו להם כל ה"תבוסתנים" שאנו "חייבים" להם... אנו בונים מדינה... יש רק דבר אחד ש"מכאיב" מאז ומעולם...והוא השחיתות הציבורית... להיווכח שגיבור ישראל, מציל מלחמת יום כיפור אריאל שרון, מסובך כמו עבריין תאב בצע וכוח שילטון...
 
בקר טוב - לנוסע השמיני - האתר../images/Emo104.gif

"בעוז רוחם" - מצויין - ותודה.................... לראשונה פוגשת את האתר - ואת כל המידע אשר בו. כולל חיילים וחיילות - אשר בעוז רוחם.............. בצעו יזמו - פעולות גבורה - וקבלו על כך אות כבוד. לראשונה פוגשת - את שמו של האח הגדול שלי - באתר הזה, שקבל את עטור העוז במלחמת יום כפור - בקרב על העיר סואץ. (ניסיתי להדביק - אבל המילים האותיות - יוצאות הפוך בהדבקה) ד"ר גבריאל כנען - סרן- רופא גדודי. אם משהו מצליח להדביק נכון - הרשות נתונה כמובן. במלחמת קדש - היה טירון - זוכרת שהגיע הביתה באיזה לילה, (הייתי ילדת גן), וישב עם ההורים שעות ארוכות................אותנו האחים הקטנים שלחו לישון...........שלא נשמע............. מן גישה כזאת - מה שלא שומעים ויודעים.........כאילו לא קיים. יענו הגנה מפני דברים רעים........חנוך כזה. מלחמת ששת הימים - נלחם בירושלים - בית ספר לשוטרים וגבעת התחמושת. אח נוסף שלנו - נפל במלחמת ששת הימים בקרב על תל-פאחר. היה חייל צעיר. בן 19 בלבד. שהבן שלי נולד לאחר שנים - קראתי לו - על שם אחי שנהרג - ואמרנו כל הזמן - עד שהוא יגדל - כבר לא יהיה צבא............... מי חשב בכלל.............. על מלחמות. לבסוף כמובן - גם התגייס לאחת מיחידות הצנחנים- שרת תקופות ממושכות בלבנון בשנים 1994-1997 - (ויטנאם הם קראו למציאות שהיתה שם). לילות טרופים עברתי כאמא - עם כל ההרג שהיה באותה עת בלבנון. כל הליקופטר שטס מעלינו - פחדתי כל כך - שמא קרה משהו............. קשה - קשה לתאר אפילו............את תחושות היראה מפני הבלתי צפוי - שהיה כה אפשרי באותה עת........... והיום - שלא בלבנון, אבל............במקומות אחרים הרי אסון. ועכשיו הבן הצעיר שלי - ביחידה קרבית ובימים אלו נמצא באזור שכם. ואנחנו בכלל רוצים שלום. תמיד - רצינו שלום. וחשבנו - וציפינו וקווינו - וכל מה שנותר לנו כהורים - להתפלל מידי יום - ובכלל ההורים שלי - שעלו לארץ בעליות הראשונות ברחו מאירופה לבנות ארץ מולדת.....................היו צעירים ונחושים......... חלוצים. הם היו חלוצים. טיפה קטנה - של תולדות משפחה אחת קטנה במדינת ישראל. והיום הוא היום - והמחר מי ידע? ארץ מולדת והולדת - בעוז רוחם.
 

magy

New member
ההודעה של איב עמית

(שנמחקה ביחד עם שלי...) בהחלט משפחה מרשימה...איב עמית ? ורד הגליל יש לך במה להתגאות
 

magy

New member
ד"ר גבריאל כנען - הקישור לאתר

בעל עיטור העוז מופיע ברשימה (272) הרצופה התעודה על אומץ הלב , תושיה וכושר מנהיגות. לאות ועדות.... צר לי על אי ההבנה......תודה שהפנית את תשומת ליבי , נ. שמיני...
 
חפוז של שבת - "דמי בראשך!" ../images/Emo15.gif

אז קודם כל - הנה שי קטן שיעזור לך להפוך כל טקסט בכוחות עצמך. לגופו של עניין - אז את כנראה אחותו, א. א., אכן בחורה א"א, שהשכלת ליצור תקדים ראשון מסוגו בישראל, כנגד כל שלטונות המשפט, והצלחת להוכיח את רוב חפותו של אחיך שנפל קורבן לפסק דין של שופט זוטר וחצוף בקצה המדינה. אדם ברוך כבר היטיב להגדיר ולהסביר לכל השופטים במדינה כולם את אותו גבול המותר להם להלך בו ברוב שחצנותם, כשהם בוחרים את המילים שלהם בפיסקי-הדין, עובדה גם שרוב ההרשעות בפסק הדין ההוא בוטל כלא-היה. חבל על אחיך שנפל קורבן שווא להרשעות-שווא. אבל טוב שהספיק לרשום לו את צמד המילים "דמי בראשך!". עובדה שהוא גם צדק. ואם תסכימי - אפשר יהיה להוסיף ולהרחיב. כדי שגם האחרים ילמדו את הלקח הזה.
 
צר לי על שני אחיך שנהרגו

ותודה על הסיפור שסיפרת ועל ששיתפת אותנו על מה שעברתם לאורך השנים, לאורך המלחמות. אם לא יהיה לך קשה אשמח לשמוע איך הטראגדיה השפיעה עליכם האחים.
 
ואני לא מבינה מדוע אתה חושב

ש כולנו חושבות שזה שני אחים. בינתיים רק אני כתבתי כך. אחד היה סרן...רופא גדודי ואילו השני כפי שהבנתי היה בן 19 . ואם אני טועה, צר לי על הטעות.
 
אגב, משהו מוזר מאד

לא מצליחה לאתר את ד"ר גבריאל כנען בספר יזכור של משרד הבטחון.
 
את לא מצליחה כי הוא לא נהרג...

...במילחמת יום כיפור...ואת רשמת שוב, כמו משהי אחרת לפנייך וזה נמחק...ואגב, לא כל מי שמקבל צל"ש חייב למות... ולמעלה, בהודעות הקודמות...לפחות שני אנשים...רשמו הלינק לאתר מקבלי הצל"שים...
 

שילה1

New member
ד"ר גבריאל כנען?זה לא הרופא מבי"ח

צפת שהתאבד..והשאיר מכתב קשה כנגד שופטיו? נראה לי שכן..
 
למעלה