../images/Emo140.gif שמחות להצטרף
בתאריך 8/5/2011 נולדה הנסיכה המתוקה שלנו, בת רביעית
הריון שהגיע מחזור ראשון אחרי גרידה כואבת בשבוע 13. באנו לבדיקת שקיפות עורפית ושם התבשרנו שאין דופק. ההריון הזה היה מן הסתם שונה מהקודמים- חרדתי בצורה מטורפת, עד לרגע שבו היא יצאה מתוכי הייתי בחששות. מצרפת לכאן את סיפור הלידה-מעתיקה כפי שכתבתי בפורום הריון לאחר אובדן- ותמונה של יעל שלנו
סוף סוף אני יכולה לכתוב את ההודעה שפינטזתי עליה בערך מהשנייה שידעתי שאני בהריון. אז הכל התחיל בשבת, אחרי שהיו בצהריים איזה 3 פעמים צירים דיי חזקים שהתרחקו אחד מהשני הבנתי שכנראה זה עדיין לא זה... הוזמנתי לתה"ש בראשון בבוקר בכדי לבדוק האם יחליטו לזרז או לא. בעשר וחצי בלילה, שכבתי על הספה וראיתי טלויזיה ופתאום הרגשתי צורך להתיישב וברגע שהתיישבתי הרגשתי משהו מתפקע ומיד זרם של מים. מהר הזעקנו ביביסיטר והגענו לתה"ש.בערך ב - 11. ברבע ל12 עוד הייתי מחוברת למוניטור, התחילו צירים(לפני לא הרגשתי כלום). נמדדה פתיחה של 3 ועברנו לחדר לידה. מיד הודעתי שאני רוצה אפידורל! (לידה קודמת לא הספקתי לקבל)נכנסתי עוד להתרחץ, עירוי נוזלים וחזרה למוניטור. הצירים כבר צפופים וכואבים. פתיחה עדיין 3 - הגיע המרדים.לא העזתי לזוז מהפחד . לא מרגישה שום השפעה, עוברות 10 , 15 דקות . ואני מרגישה הכל! רק כפות הרגליים נרדמו. המיילדת מוסיפה עוד חומר ומבקשת שיגיע שוב המרדים. הוא לא מסכים להוסיף עד שלא בודקים מה מצב הפתיחה. היא מבשרת חגיגית ובשמחה: את בפתיחה מלאה!!! ואני: מה???? לא האמנתי שסיפור הלידה הקודמת חוזר על עצמו. מתחילה ללחוץ- קצת מתחיל האפידורל להשפיע. בשעה 02:24 מדדו פתיחה מלאה, הנסיכונת הגיחה ב 02:36 אחרי 3-4 לחיצות.ממש הרגשתי אותה יוצאת מתוכי , זה היה מרגש ומדהים. הפעם היא נשארה עליי הרבה זמן ונישקתי אותה וחיבקתי , נולדה במשקל 2.880 . הגענו אתמול הבייתה, עדיין מתאקלמים, הילדים כל הזמן מכרכרים סביבה. סגירת המעגל הפרטית שלי- היא נולדה ב - 8/5/11 , שוחררנו הבייתה ב 10/5/11 ביום העצמאות - עם שמחה ואושר גדול ב 10/6/10 11 חודשים קודם לכן נפלו עליי השמיים כשיצאתי מאותה בדיקה של שקיפות עורפית שבה אבדה לי התמימות , חזרתי הבייתה עם לב פצוע וכואב.
בתאריך 8/5/2011 נולדה הנסיכה המתוקה שלנו, בת רביעית
