נאמנות ותשוקה.....
כשרואים אותה היא לגמרי מבולבלת. היא הרבה זמן כבר לא חולמת וצוחקת. רק האצבע על הדופק הקוצים בשיער. וכשרואים אותה היא לגמרי מבולבלת. היא הרבה זמן כבר לא חולמת וצוחקת. רק האצבע על הדופק? הקוצים בעיניים. הנאום: "יופי כיופייך לא ראיתי מימי, מי את? השושנים, המשרתות, הזרועות הפתוחות, סכין גילוח על הפנים. קשת הכינור נשברת, האקרודיאון נקרע, קצף לבן ושיניים של סוס מת. אז חיתכו את חבל הטבור כבוד המשפחה מתפרק שושנים נוטפות דם זה מה שקורה למשורר שנהיה זונה. סוסים מצריים, נעליים איטלקיות, כלי דם תפוחים. היא צועקת בוא אלי "בוא אלי, בוא אלי, בוא אלי" . אצבע ועוד אצבע על הבטן החמה הוא תופס אותה נושף בעורפה וכולם מוחאים כפיים. כולם מוחאים כפיים. כולם מוחאים כפיים. אצבע ועוד אצבע על הגרון היבש שממשיך להכות השמן בשיער, המשחות על הגוף. מה שתרצה תיקח ומתי שתרצה תברח. אני איתך בלב ובנפש בלב ובנשק. שפתותי סוכר ושפתותייך דם. את חושפת את העור שלך. השמש יורקת אש על הפצעים הפתוחים שלנו. רגלי תפשק, שפתי תפתח: "שפתי תפתח, שפתי תפתח, שפתי תפתח, שפתי תפתח, שפתי תפתח" שפתי תפתח: "מפעיל את מכונת הדמעות. העולם דרך עיניים של נמר. הילדים השחורים, הילדים הלבנים. מסתובב מתחת לגשר חולה כלבת מסוכן בודק את הדופק. הדופק נעלם. אבל אני, אני לא עשיתי שום דבר רע. רק הטבעתי את כלב הציד שלי בנהר וזה בגלל שהוא גסס וסבל יותר מדי. וכמה שהעונג הופך אותך למקצוען וכמה שהיד הופכת אותך לסגור. משחקי היגון שלך טורפים רק אותך. הקוצים בשיער, הקוצים בעיניים, ריחות טובים מהמטבח, כיתת יורים בסלון" כולם מוחאים כפיים. כולם מוחאים כפיים. כולם מוחאים כפיים. כולם מוחאים כפיים. מעליי שמים אירופאים ו-7 גברים בחדר השינה. ו-7 נשים מחכות בחצר. פתאום היא צוחקת: הכאב המופלא. אלף כלבי ציד לא יקחו אותה. אלף כדורי שינה לא ירגיעו אותה. ועכשיו שנה אחרי הסוף. הילדים של יום שישי חוזרים ביום ראשון מאוכזבים. שברי חלום, שברי דיבור שברי מילים. פתאום היא צוחקת: הכאב המופלא. אלף כלבי ציד לא יקחו אותה. אלף כדורי שינה לא ירגיעו אותה. כשאת חולמת אני מתמוטטת. וכל השמים יפלו. וכל הילדים יתחילו לרוץ. אחחחחחחחחח..... המילים, הצלילים.... באוזניים שלי אביב עוד צועק את המילים האלה, צועק מהבטן, הגיטרות מנסרות את הלב והתופים הולמים בגוף... מי שלא ראה את השיר הזה מבוצע בהופעה, לא יודע מה זה עוצמה של רגשות.... אלג'יר, אלג'יר...
