../images/Emo14.gif../images/Emo204.gif

אין לי כוח יותר. נעלם לי כל הכסף שהיה לי. לא יודעת איך זה קרה. אני כזאת ילדה קטנה ומפגרת. פאקינג 250 שקל. זה ילמד אותי לקח. מגיע לי בתכלס. ואמא כעסה עלי. אמרה שהיא לא תוכל לסמוך עלי יותר. טעות אחת מחורבנת. לא רוצה לנסוע. אוף.
אני יכולה לנצל את הזמן הזה ללמוד, זה לא שזה יעשה לי טוב לשכב על החוף ולחשוב שאולי מישהו רואה אותי. אלוהים, למה שמישהו יסתכל עלי בכלל? היום פשוט אף אחד לא ראה אותי, והיה דווקא מישהו שרציתי להכיר, והוא אפילו לא התייחס. ואני כבר חשבתי שאני יודעת משהו מהחיים שלי, אבל מסתבר שאני אותה סוציופטית שהייתי תמיד. אני כזאת מכוערת. פאק. כואב לי. שבור לי. למה בעצם אני כותבת פה? רק אני יכולה לעזור לעצמי, ואני בוחרת רק להשקיע את עצמי עוד יותר עמוק בצרות הקטנות והמטופשות שלי, כאילו שאלה יהיו הצרות שלי בחיים. פתטי.
.
 
זה עשה לי כזה טריגר../images/Emo204.gif

חשבתי ללכת ליועצת אחרי החופש. אשכרה חשבתי לעשות את זה ברצינות, למרות שבטח הייתי משתפנת ברגע האחרון, אבל עכשיו אני בכלל לא חושבת שאני אוכל לספר. היועצת תהיה חייבת לספר להורים שלי, נכון? בעצם הם חייבים לדעת אם אני רוצה להחלים. פאק, למה הכנסתי את עצמי? אני לא יכולה לספר להם.
 
את כמעט שם

כדי שתוכלי להבריא תצטרכי עזרה. ללכת ליועצת אחרי החופש יהיה צעד חשוב, הכרחי אם את מתקשה לספר להורים. " היועצת תהיה חייבת לספר להורים שלי, נכון? בעצם הם חייבים לדעת אם אני רוצה להחלים"- נכון, נכון, התשובה נמצאת בתוכך ובדברייך. אם יהיה לך קשה לספר להם היועצת יכולה לעזור לך, ואת גם יכולה לכתוב להם מכתב- אבל הם חייבים לדעת. רק כך יוכלו לתת לך את העזרה והתמיכה שאת כל כך זקוקה להן. בהצלחה.
 
כן.

היא תצטרך לספר להם ואת תצטרכי את ההתערבות שלהם כדי להחלים. אם בגלל זה את לא תסכימי את לא רצינית לגבי ההחלמה ואת לא רוצה באמת להחלים. תהיי אמיצה. זוכרת? לבקש עזרה זה אומץ. תעשי את זה.
 
אני מאמינה...

שמה שאת מקרינה מבפנים זה מה שאנשים קולטים. כלכך רע לך. את לא מאמינה שמישו ירצה אותך. זה מה שאת משדרת, זה לא יקרה כל עוד את ככה רעה אל עצמך...
 
למעלה