שלום

alternativa98

New member
../images/Emo14.gifשלום

קיוויתי שלא אצטרך להגיע לכאן ובכל זאת אני פה איתכם. זה לא שלא נחמד כאן כבר כמה שבועות אני קוראת בפורום הזה ומאוד התרשמתי מהפתיחות ומהתמיכה בפורום. קשה לי מאוד, אני מאשימה את עצמי במצב שאליו היגענו אני ובעלי. אנחנו נשואים 5 שנים התחלנו אחרי שנה לנסות והרירית שלי דפוקה. אני אשמה בזה, לפני שהתחתנו עשיתי 3 הפלות בגלל הריונות לא רצויים, ההפלה האחרונה הסתבכה קצת היו לי דימומים רציניים וכנראה פגעו לי ברירית הרחם. רופא אחד אמר לי שגירדו גם את הרירית, מה שמצחיק הוא שאת ההפלה האחרונה עשיתי בכלל בגרמניה שם הייתי חצי שנה אצל קרובי משפחה ולמדתי קורס בגרמנית לצרכי עבודה. כולם אמרו לי שהרפואה שם מאוד מתקדמת ואין לי מה לחשוש כי התלבטתי אם לחזור לארץ בשביל ההפלה. עכשיו אנחנו כבר אחרי 5 הזרעות ו-6 הפריות מבחנה עם עוברים טובים ובלי קליטה כנראה בגלל הרירית. אישרו לנו בועדה להתחיל פונדקאות ואני כאן כדי לגשש ולבדוק ולקבל תמיכה ועצות מבנות מנוסות יותר. סליחה על ההשתפכות ואני מקוה שתעזרו לי קצת.
 
alternativa98 ../images/Emo24.gif

alternativa98 התעצבתי לקרוא מה שעברת, יותר נכון שהרירית שלך נפגעה
אל תאשימי את עצמך בגלל ההפלות הלא רצויות ובטח ובטח אף אחת לא תבקר ולא תשפוט אותך על כך. עם כל הכמיהה שיש לי לילדים אני חושבת שהכי בריא להביא ילד לעולם מתוך בחירה של בגרות נפשית ופיזית ולזכור שילד זה לא צעצוע. אל תחמירי עם עצמך כי אף פעם לא היית יודעת בוודאות מה נכון ומה לא... עשית מה שידעת ומה שהכי היה נכון לך באותה תקופה
מזל טוב על האישור בועדה ואמןן שמעכשיו התהליך שלכם ילך קל ובריא.
זה פורום תומך עם אמהות מיועדות ופונדקאיות נפלאות. את מוזמנת לשאול שאלות וכל דבר שעולה. אני שולחת לך את הטלפון שלי במסר. ממליצה לך לעבור את התהליך עם "מירב פונדקאות חובקת" הנפלאה. בהצלחה
 
אלטרנטיבה ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

כתבה לך משנה מזל ואין לי הרבה מה להוסיף על דבריה. יש כאן סיפורים שיכולים בהחלט לעודד אותך, אני יודעת שלי זה מאוד עזר בתחילת הדרך ולאורכה. ואם עקבת אחרי הפורום את יכולה להבין שאנחנו לקראת סיום התהליך
מאחלת לך למצוא במהרה את החצי
שתהרה את ילדכם ותביא לכם את האושר של החיים - ילד/ה משלכם !! אל תסתכלי אחורה,היישירי מבט קדימה , מצאי רופא שאת סומכת עליו, פונדקאית (באיזה דרך שתבחרי) ותזכרי שגם אם זה לא מבחירה, לפחות יש לך כאן בית
חם ומשפחה תומכת לכל מצב (רוח או מעשי) והכי חשוב שיהיה לכם בהצלחה
 

alternativa98

New member
תודה אמא של מורני

אני מבינה שאתם לקראת לידה אז שיהיה בהצלחה.
 

alternativa98

New member
תודה משנה מזל היחידה

לא קיבלתי ממך מסר. למה התכוונת כשכתבת לי שילד זה לא צעצוע?כתבתי משהו בהודעה שלי שהתפרש כאילו אני לא רצינית בוגרת ואחראית? אשמח לשמוע את דעתך ולהבין.
 
חס ושלום alternativa98

הכוונה שלי הייתה לחזק אותך ולהוריד ממך את האשמה של ההחלטות של העבר... וההיפך הוא הנכון- את רצינית, בוגרת ואחראית
שולחת שוב מסר
 
../images/Emo201.gifלצערי גם אני באותה סירה../images/Emo14.gif

באחת ההפלות שביצעתי פגעו לי ברירית הרחם ולכן נאמר לי שלא אוכל להרות
אף על פי שעשיתי כמה הזרעות6 ו 6 הפריות מבחנה שלצערי כשלו
כמובן שבועדה אושרנו ולכן עכשיו אנו בחיפושים אחר פונדקאית...
 

alternativa98

New member
תודה מחפשים את האחת

אני רוצה לשאול אותך שאלה ותעני רק אם זה בסדר מצידך בבקשה. חשבת לתבוע את הרופא שפגע לך ברירית הרחם? באיזה שבוע עשית את ההפלה שבגללה זה קרה לך? אני עשיתי את ההפלה האחרונה בשבוע 10 שנחשב לקצת מאוחר, יש רופאים שאומרים שזו הסיבה.
 
לשאלתך...

חשבנו על כך רבות...בסופו של דבר החלטנו לרדת מהעניין מהסיבה שהרופא שביצע את ההפלה הוא רופא ניחשב מאד בתחומו ולצידו סוללה של עורכי-דין גב של בי"ח וקולגות למקצוע...והאמת אין לי כוח ואנרגייות לשם כך... לכן החלטנו לוותר ולשאלתך השנייה,לצערי עברתי שלוש הפלות,בפעם הראשונה נכנסתי להריון עם גלולות,עברתי גרדה בשבוע 7+5 ההפלה השנייה בוצעה בשבוע 7+2 עקב הריון לא רצוי. וההפלה השלישית והקריטית מבחינתי,עברתי בשבוע 8+5 עובר ללא דופק
 

מירבי*

New member
ברוכה הבאה לפורום../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif

אני מאחלת לך שתצליחי לשים את העבר מאחורייך ולהסתכל קדימה בתקווה. עם כל הכאב, נסי לראות את חצי הכוס המלאה והתנחמי בעובדה שיש לכם עוברים טובים מה שמבטיח שאצל פונדקאית הם ייקלטו. אנחנו כאן לכל שאלה, התעייעצות והשתפכות. שבת שלום ובהצלחה
 

alternativa98

New member
תודה מירבי

תודה לך על המילים ההגיוניות שכתבת לי. אני יודעת שאני צריכה להגיד תודה שיש לנו עוברים טובים.
 
הי אלטרנטיבה

ואוו, קראתי את ההודעה שלך וזה נשמע לי ממש קשה!!! האשמה היא כזאת משקולת נוראית... אי לא מוצאת מילים לנחם. לא כי אני חושבת שאת אשמה - ממש לא!!! אבל אני יודעת מעצמי - שהנחמה מגיעה לאט. ומתוך תזכורת לעצמנו שאנחנו תמיד עושות את הכי טוב שאנחנו יכולות. אנחנו לא קוראות את העתיד וגם אם יכולנו, יש דברים שלא היינו משנות (ובעצם.. גם אם נרצה, אנחנו לא יכולות). אני התמודדתי עם סרטן בגיל 27. תודה לאל כיום אני בריאה, אבל בעקבות ההתמודדות עם המחלה, לא אוכל להרות בעצמי (ולאחרונה פנינו למסלול של תרומת ביצית, ואני עדיין מתמודדת עם זה). במשך זמן חשבתי על העניין - מה היה אם... הייתי נשואה ועם בן זוגי עוד לפני המחלה. אהבנו ובעצם למה לא נכנסתי להריון אז?! למרות הצער... אני באמת מאמינה ששומרים עלינו מלמעלה. לא יודעת מה היה קורה אם הייתי בהריון - אולי לא הייתי מגלה בזמן את המחלה ואז לא היתה לילד שלי אמא? אולי אם עכשיו היה לי ילד, הייתי שקועה כ"כ באמהות ולא מולידה אותי - לא הייתי מצליחה לעבור את השינוי שעברתי בטיפול והמון עבודה קשה - ולהבריא באמת - בגוף ובנפש? אלטרנטיבה יקרה, אני יודעת שהכאב עצום - תבכי תכאבי - אבל לאט לאט תשחררי את האשמה. אמנם בדרך מורכבת וקשה - אבל יהיה לך ילד גנטי שלך ושל בן זוגך - פרי אהבתכם, ולא פרי של זוגיות אחרת - ילד שלכם מתוך בחירה בוגרת ולא מתוך הריון שעם כל הכאב של התוצאות - היה לא רצוי בחייך באותה תקופה. בהצלחה ולכל שאלה - אני ואנחנו כאן.
 
למעלה