לדעתכם?...

chaim1000

New member
../images/Emo14.gif לדעתכם?...

איזו דרך טובה יותר להכיר? (לחתונה!) אני אישית חושב שמה שיגיע ראשון. שידוךץ או דרך אחרת. יש לכם צד בנושא? נראה לכם שבשידוך לא מכירים מספיק? ואולי עדיף באמת לא בשידוך כי כך באמת מכירים יותר את הבן אדם. מה נראה לכם?
 
הבל הבלים

ברור שעדיף שידוך תדבר קצת עם חילונים או אפי עם חובשי הכיפות הסרוגות הם יגידו לך כמה זה קשה להתחתן דווקא בגלל שמכירים לפני החתונה הרי מה' אשה לאיש אז מה משנה אם הכרת דרך שידוך הלוואי וגם בציבור הליטאישאליו אני משתייך היו נוהגים כמו החסידים לגבי שידוכים זו דעתי לפחות
 
אנחנו ציבור חרדי

האמון על ההפרדה בכל שטחי חייו. אז איזו אפשרות היכרות יש חוץ משידוך?
 

קליט

New member
דרך שידוך אתה לא בקשר רצוף

עם הבחורה . (מפגשים, שיחות טלפון, ואס-אם-אסים וכו`) אינך נקשר אליה או מתאהב בה, ויש לך שקט נפשי לשקול להתבונן ולקבל את ההחלטה הכי חשובה לך בחיים בישוב-הדעת . שדכנית טובה מביאה לך בחורה מתאימה, ומשמשת כמגשרת ויועצת, ואפשר דרכה לשאול שאילות מביכות כמו -איפה אפשר לברר על הבחורה ? השדכנית דוחפת את השידוך, והרבה פעמים זה לטובה . ואם תרצה לנפנף את הבחורה ? אין בעיה ! - השדכנית תעשה זאת בשבילך ! . . . לכן גם אם הכרת דרך אתר שידוכים באינטרנט וכו`, יתכן ועדיף לך לקחת שדכנית.
 

ריקושTי

New member
אפשר להכיר דרך שידוך וגם להכיר מספיק טוב

את האופי של הצד השני. אפשר לבנות קשר טוב וחזק גם אם זה שידוך וזה ישאר קשר למטרה רצינית ולא יהפך לסתם קשר זול. שידוך לא אומר שזה צריך להיות רק שיכלי ומהיר. מי שצריך יכול להפגש גם 20 פגישות אם זה מה שהוא צריך כדי להגיע להחלטה אמיתית.
 
שידוך.

ואני מגיעה מסביבה בה דרך זו כלל לא נפוצה, כך שתשובתי באה ממקום נייטרלי ולא "כי כך הורגלתי" ו"זה מה אני מכירה". בשידוך, הגישה היא גישה רציונאלית. הגיונית. קרה. בפגישה תוהים על קנקנו של המיועד, או שלא, מתרשמים ממטרותיו ושאיפותיו, או שלא, מקבלים מצע מעודכן של העומד מולנו, ומשווים, שכלית, אם הנ"ל עומד בקירטריונים שהצבנו לנו מול עצמנו. לפגישות ישנה מטרה מסויימת אחת, והיא למצוא את השותף לחיים ואיתו לבנות בית עד בישראל. ותמיד תמיד אותה מטרה נמצאת מול העיניים. לאורך הפגישות, לרוחב השיחות, ולעומק כל תקופת ה"שידוכים". לעומת זאת, בדרך אחרת, כהגדרתך, הגישה כלפי השני הפוכה לגמרי. בגישה הזו הלב נפתח, הרגש פורץ, וההתאהבות מסמנת לנו "וי". חושבים אנו שנמצא האחד. מתאהבים, מסונוורים. והשכל? משאירים אותו כמה רגעים בצד. ב'דרך אחרת', אין את החיפוש התמידי לבניית בית. חיים את הרגע. נהנים מנוכחותו של האחר, ללא הגבלת זמן, בינתיים, ואו אז מתמסדים. לסיכום, הבסיס באופציית השידוך הוא בסיס שכלי וחכם. קודם רואים התאמה, אח"כ נותנים לרגש למצוא את סדקי הלב בדרך להתפרצות. הבסיס הזה חזק יותר, והוא כמובן מקיים את "מוח שליט על הלב". אידיאליציה. כל העיל הוא השוואה בשחור לבן. אני יודעת שבין השחור ללבן יש הרבה אפור, ובגוונים שונים. אם בין שני אנשים נוצרת אינטרקציה מסויימת, שלא דרך שידוך רישמי, שדכנית רישמית ושות', אדרבא. אני לא שוללת מצב שכזה. אלא מאי? צריך לקחת את המטרה האמיתית ולהעמיד אותה מול העיניים. כמו בפגישות. צריך לקחת את אותה כימיה ולהעלות אותה לפסים של "שידוכים". עוד בטרם פורצים שבבי הרגשות בחיצים מדוייקים אל הלב השני, לשלוח חיצי הגיון וחישוב קר: ישנו רקע דומה? המטרה היא משותפת? השאיפות הן אחידות? אין שום סתירות וחיכוכים על הליכות, מנהגים, דרך ארץ וחינוך הילדים? באם התשובות חיוביות, יאלללה, קדימה, אפשר להתחיל במסע התאהבות {
}. כבר ידוע שאין חכם כבעל הניסיון, אולם מי שעוד יותר חכם הוא זה הלומד מניסיונם של אחרים. כמה פעמים שומעים על גירושים, השם ישמרני ויחייני, של זוגות שלפני החתונה היינו יכולים למשש את הלבבות שפרחו ביניהם באוויר? למה זה קורה? בעז"ה שנזכה כולנו לבנות בית נאמן עם בן זוג אחד ויחיד, זה שנקבע לנו למעלה המשלים אותנו בצורה הטובה ביותר שרק הקב"ה יודע להשלים, והבית יהיה עם בסיס איתן העומד בפני כל סערות ומשקעים.
 
רעיון קטן לך -

אם עוד אינך נשואה - חפשי בעל שתקן. את נראית אחת שנואמת ונואמת... אבל טענות יפות.
 
וכמה פעמים שומעים

על גירושים של אנשים חרדים שהתחתנו בשידוך והאהבה אף פעם לא הגיעה? או שהייתה אהבה גדולה והיא נעלמה? הוכחות על גירושים הם לא הוכחות!! לדעתי אי אפשר לדעתהרבה על התאמה בינאישית רק ממספר פגישות לפני הארוסים! אני מכירה הרבה זוגות חרדים שהיו מתים להכיר רחד את השני יותר לפני החתונה ואז חא היו מתחתנים ומאמללים לעצמם את החיים וגם לילדים שלהם!!!!
 
למעלה