חששתי שכך...
מצטערת בשבילך, אורן, היות ויודעת כמה טוב זה עשה לך... אבל !!!! מה ניתן ללמוד מזה, ילדים? שכל אחד יכול למצוא, בכל זמן נתון, את היכולת לאהוב ולהתאהב, להתפרפר בבטן ולחלום בהקיץ, וגם אם המשימה לא יוצאת לפועל בצורה סופית, מסתבר שאצל כולנו, ציניים וסרקסטים שכמונו (לא אתה, זיו), ישנה היכולת לאהוב, לרצות לתת ולהיות חלק משניים. אני צופה החלמה יחסית מהירה לפנתר, משום שהאיש יודע מה טוב לו, מסתבר. בינתיים, אתה רשאי לפרוק תסכולך על חברי הפורום השונים, והיות ואני נמצאת בעיצומו של פרץ נדיבות בלתי נשלט - גם אתה יכול לאכול קרמבו כעת - אבל מהר, היות והגשם כבר בדרך !!! (ולידידה של הפנתר אני אומר, בלי קשר לשברון הלב שהסבת לו, שאני שמחה שאמרת את זה עכשיו, ולא גררת אותו לאורך שבועות וחודשים. אני מניחה שככה אולי הכאב יהיה מועט יותר וההתאוששות תהיה מהירה יותר. ככה לפחות אני מקווה).