אחרי 8 שנים.

[טוטולס]

../images/Emo24.gif

אני קצת מצטרפת ל"בינו לבינה" בתחושה שזה לא נשמע טוב, ומקווה שתמצאי מקומות להיעזר ולהיתמך. ובינתיים בהצלחה במבחן! [ואמנם את סטרייטית, אבל הלב נשבר באותו אופן...]

 

[irisgov]

../images/Emo14.gif../images/Emo201.gif../images/Emo10.gif

 

[תל אביבי1]

אוי, מותק,

אני לא ממש בקיא בהיסטוריה הזוגית שלכם, אבל, שמתי לב שאצל המון זוגות יש איזה משבר ענק רגע לפני שהם נסגרים אחד על השני סופית. איכשהו הרגשתי דברים דומים במה שאת מתארת. יש מצב? ואהבה היא אהבה ולב שבור הוא לב שבור - לא חשוב מה יש לך או לבנזגוך בין הרגליים... שולח לך המון כוחות וחיבוקים ואנרגיה טובה.

 

[gingit123]

אני מקווה. לא נראה לי אבל.

כמו שאמרתי לערבה, אני מפחדת שהוא יזכר מאוחר מידי. אני מפחדת שזה יהיה בלתי הפיך.

 

[קונדסונת]

../images/Emo201.gif../images/Emo201.gifאוי אוי,

הלב נשבר. בא לחבק אותך ולנחם... אולי, מבלי לייעץ לך מה לעשות איתו, מייעצת לך למצוא הכי הרבה מקורות תמיכה מלבדו. חברות, הפורום הזה שלנו, משפחה... מי שיכול לחבק ולתת תמיכה. מי שאפשר לדבר איתו על הלב הנשבר שלך. ומבלי לייעץ- איך אוכל? יתכן שהוא קיבל "רגליים קרות" מההחלטה, להתחתן או לא. כל עוד לא היית זו שמוכנה- היה לו את מי לשכנע. הוא לא שאל את עצמו מתוך זה שרצה לשכנע אותך. היום, כשאת מוכנה ואפילו מדברת על תאריכים- זה נראה קרוב מתמיד ומפחיד. הוא צריך לקבל החלטה עם עצמו, ואת צריכה לתת לו מרחב. כמה שזה קל להגיד....

 

[gingit123]

תודה

אני בינתיים מקווה להצליח לשכנע אותו אחרת. ברור לי שאם השיחה בסוף השבוע לא תעזור, אני אצטרך לתת לו את המרחב. ברור לי גם שזה לא יהיה משהו שיהיה לי קל לעשות...אבל אין ברירה.

 

[דרורית דרור]

../images/Emo201.gif../images/Emo7.gif../images/Emo201.gif

 

[שבלולית בשלולית]

../images/Emo201.gif

 

[een ogenblik]

../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

נראה לי שאת זקוקה בעיקר לחיבוקים כרגע, ולאו דווקא לעצות. בכל מקרה, עצות אין לי, אבל סיפור לחלוק יש. לפני שנים רבות, שירתתי בצבא בלבנון, בזמן שחברי למד לימודי עתודה טכנולוגית. באחת מחופשותיי הוא לקח אותי לשיחת "יחסיינו לאן?" רוב השבוע לא הייתי לידו, וגם לא בכל סופי השבוע. הוא שהה במסגרת בה היו די הרבה בנות צעירות ממנו, שראו את תלמידי כיתת ההנדסאים שלו כמושא חברות מועדף. הוא לא רצה להפרד ממני, הוא רק רצה נסיון. אבל אצלי יש מצב נפשי של "יחד" או מצב נפשי של "לחוד", אז השהיית הקשר לא הייתה אופציה עבורי. אמרתי לו שאו שאנו יחד או שאנו נפרדים, והוא, מכיוון שלא רצה להפרד ממני באמת, החליט שעדיף להשאר יחד. את חופשתי הבאה בילינו בטיול ברחבי הארץ, ישנים בשקי שינה וחווים חוויות רומנטיות למכביר. אבל לא הרבה אחרי זה נפרדנו, והפעם כי אני רציתי. בראיה לאחור ברור לי שהרצון שלו להתנסות בפרידה הייתה הסיבה לכך שלי נגמר. לפני זה בהחלט ראיתי את חיי איתו לעולם ועד. מה העצה כאן? אין עצה. כל אחד מאיתנו הוא אחר לחלוטין. אם הזוגיות מוטלת בספק, חישבי מה את רוצה. מה שהוא רוצה, הוא יצטרך להבין עם עצמו.

 

[תל אביבי1]

גם לי יש ספור

את השנתיים הראשונות אחרי השחרור ביליתי בזוגיות מאושרת של סטודנטים מאוהבים בדירה שכורה עם ל. בתחילת השנה השלישית הרגשתי תחושת מחנק לא נעימה למרות שבהחלט היה טוב ואהבתי את ל. הרגשתי שאני לא רוצה לפרק את הקשר אבל הייתי חייב, פשוט חייב, לגור לבד. אמרתי לו. הוא הגיב קשה מאד. סערת רגשות שממש הפחידה אותי. התמוטטות. אז ויתרתי. הצעתי שמשיך לגור יחד נחשוב על זה איזה זמן, ונראה. אחרי כמה שבועות פתאום לא יכולתי לסבול עוד את הנוכחות שלו בבית. ואז זה נגמר. מדי פעם אנחנו נפגשים, במקרה, בחוף מציצים. הילדים (שלו ושלי) אוהבים לשחק יחד. ואנחנו מעשנים ומקשקשים...

 

[אבא גאה]

מעשנים? אתה מעשן??

 

[תל אביבי1]

כן. עלם לייט

 

[אמאברוזה]

אני עלמה

המסטיק

 

[נועה רז]

יו

אנחנו תאומות מסתבר. בואי נפתח קבוצת תמיכה.

 

[דרורית דרור]

WTF?????

ובתרגום סיני עתיק: "what the Fusa"????

 

[שמנתולה]

../images/Emo201.gif

 

[gingit123]

אוי...

עכשיו תורי לתת

... את רצינית? מה קרה? (רק אם בא לך....אני דווקא הופתעתי מזה שהצלחתי לפרוק כאן הכל. בדר"כ אני מהשומרים בבטן). איך את? שוב

ממש גדול.

 

[ערבהאיןקץ]

??

טלפון לאמא?

 

[טוסברהינדא]

../images/Emo10.gif

ומה עובר עליך בתוך כל זה?