[פלמוני777]

חוזה! קום ברח לך אל ארץ יהודה

ושם תינבא ושם תאכל לחם ! ועל אף שתצליח להוכיח את יהדותך ע``פ מטה האב, מה לך ולאדמת 10 השבטים הגזולים בידך ? ומעניין מה יגיב רשי לטענת 10 השבטים המתבוללים באפגניסטן? שהלא ברצונו -נתנה להם, וגזולה היא בידינו.

 

[pembencipolisi]

היו הצלחות צבאיות ליהודה ולישראל

מזכר בספר מלכים : "יז וַיְחִי אֲמַצְיָהוּ בֶן-יוֹאָשׁ, מֶלֶךְ יְהוּדָה, אַחֲרֵי מוֹת, יְהוֹאָשׁ בֶּן-יְהוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל--חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה, שָׁנָה. יח וְיֶתֶר, דִּבְרֵי אֲמַצְיָהוּ: הֲלֹא-הֵם כְּתֻבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה. יט וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו קֶשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם, וַיָּנָס לָכִישָׁה; וַיִּשְׁלְחוּ אַחֲרָיו לָכִישָׁה, וַיְמִתֻהוּ שָׁם. כ וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ, עַל-הַסּוּסִים; וַיִּקָּבֵר בִּירוּשָׁלִַם עִם-אֲבֹתָיו, בְּעִיר דָּוִד. כא וַיִּקְחוּ כָּל-עַם יְהוּדָה, אֶת-עֲזַרְיָה, וְהוּא, בֶּן-שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ, תַּחַת אָבִיו אֲמַצְיָהוּ. כב הוּא בָּנָה אֶת-אֵילַת, וַיְשִׁבֶהָ לִיהוּדָה, אַחֲרֵי שְׁכַב-הַמֶּלֶךְ, עִם-אֲבֹתָיו. {פ} כג בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַאֲמַצְיָהוּ בֶן-יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה--מָלַךְ יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, בְּשֹׁמְרוֹן, אַרְבָּעִים וְאַחַת, שָׁנָה. כד וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה: לֹא סָר, מִכָּל-חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט, אֲשֶׁר הֶחֱטִיא, אֶת-יִשְׂרָאֵל. כה הוּא, הֵשִׁיב אֶת-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מִלְּבוֹא חֲמָת, עַד-יָם הָעֲרָבָה--כִּדְבַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר. כו כִּי-רָאָה יְהוָה אֶת-עֳנִי יִשְׂרָאֵל, מֹרֶה מְאֹד; וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב, וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל. כז וְלֹא-דִבֶּר יְהוָה--לִמְחוֹת אֶת-שֵׁם יִשְׂרָאֵל, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; וַיּוֹשִׁיעֵם, בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן-יוֹאָשׁ. כח וְיֶתֶר דִּבְרֵי יָרָבְעָם וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר-נִלְחָם, וַאֲשֶׁר הֵשִׁיב אֶת-דַּמֶּשֶׂק וְאֶת-חֲמָת לִיהוּדָה, בְּיִשְׂרָאֵל: הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. כט וַיִּשְׁכַּב יָרָבְעָם עִם-אֲבֹתָיו, עִם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּמְלֹךְ זְכַרְיָה בְנוֹ, תַּחְתָּיו." כל זמן שממלכות הצפון והמזרח נחלשו חפשו מלכי יהודה וישראל הזדמנויות להשיב גבולות נרחבים ישנים. עזריה מלך יהודה בנה את אילת , וירבעם בן יואש מלך ישראל כבש שטחים נרחבים מסוריה , כך שיש יסוד , לא רק בימי דוד ושלמה לדרוש שלמות הארץ. גם אם יורשיהם המפגרים של מלכים אלה נפלו ביד אשור ובבל. ענין אחר : אשר לבני ישראל המתבוללים באפגניסטן , ידוע שדוברי אפגנית עצמם טוענים שמוצאם "יהודי" כדבריהם , והם אלה אשר כיום בקנאותם האסלאמית המטורפת הצמיחו מקרבם את הטאל(י)באן , ואודותיהם אמר אבי "מוותרים עליכם"

וצדק

ואם לא היו המחפשים , גם הרב אביחיל שחפשם גם במקומות אחרים , מבקשים את 10 השבטים האבודים , היה חפושם נושא לאגדות בלבד... היום, הזדהות עם 10 השבטים נושא אופנתי בפיהם של פליטים ושאר חלכאים ונדכאים , כולל מיליונים באפריקה ובהודו המבקשים לעלות לארץ , כדי להנות מ"עושרה" ולהסתפח על צרותיה...

 

[pembencipolisi]

*מאות

 

[כרימיה]

כל מילה נוספת מיותרת

אמונה מתוך דברים שכתב החזון איש: מדת אמונה היא נטיה דקה מעדינות הנפש, אם האדם הוא בעל נפש ושעתו שעת השקט, חפשי מרעבון תאוני, ועינו מרהיבה ממחזה שמים לרום והארץ לעומק, הוא נרגש ונדהם כי העולם נדמה לפניו כחידה סתומה, כמוסה ונפלאה, והחידה הזאת מלפפת את לבבו ומוחו, והוא כמתעלף, לא נשאר בו רוח חיים, בלתי אל החידה כל מעינו ומגמתו, ודעת פתרונה כלתה נפשו, ונבחר לו לבוא באש ובמים בשבילה, כי מה לו ולחיים, אם החיים הנעימים האלו נעלמים ממנו תכלית ההעלם, ונפשו סחרחרה ואבלה וכמהה להבין סודה ולדעת שרשה והשערים ננעלו. האמנם העדין הזה פצעיו לא חובשו עדיין, והנה הוכה הכה ופצוע, כי לבו ראה הרבה מעיון הבחינה אשר תחת השמש, אותן הבחינות המראות בעליל, כי העולם שלפניו, נבנה בתכנית מעובדה ומחושבה מראש, וכאילו מהנדס חכם צייר לפניו את העולם בטרם נברא, ופגע בעכובים מכריעים על כל שעל ושעל, אבל מרצו הגדול עמד לו, להסיר כל המכשולים אחת לאחת. ומה נהדר המראה, ומה נפלאה תכניתו של בן האדם, ראה התוכן שאי אפשר לו להיות בן אדם באותו הכתר שיכתיר תחת השמש, אם לא תהיינה לו ידיעות מפורטות מהנמצא בעולמו מהדוממים והצומחים והמוצקים למיניהם, ובלעדי הידיעות האלו אין כל חיים למכונת האדם, חשב התוכן והמציא במחשבתו מכונה, אשר באמצעות האורה יגיבו כל הנמצאים על פני האדמה על המכונה ההיא, איש איש בגוון מיוחד, וישם בפני האדם שתי מכונות, אחת בימין ואחת בשמאל, ואנו רגילים לקרוא את המכונה "עין", עין ימנית ועין שמאלית. כמה מן החכמה יש בעין, לא תשבע עין לראות ואוזן לשמוע, ודור אחר דור יוסיפו חכמים ללדעת, ונבונים להבין, את אוצרי החכמה הצפונה ביצירת העין, ואת תכליתה לא הגיעו. ומה בצע אם תמלא עין לראות, אם זה הנברא הנקרא אדם יהיה נטול כח התנועה ולא יוכל להניע דבר ממקומו, שם הבורא לבו לזה ויתקן לו שתי ידים מימינו ומשמאלו, ויחלק כל יד לפרקים רבים וכל פרק סובב על צירו לקבוע בו כח שימושי קל ומזורז, ויוסף בסופה מקלות מפוצלות חמשת חמשת בכל יד אשר אנחנו קוראים אותן אצבעות, עוד ניתן בהם כח המישוש להבחין בין קר לחם, בין יבש ללח, בין רך לקשה, הכל כפי הצורך לסוד החיים על פני חלד. ומה יתרון לאדם אם כבר חונן בעינים לראות וידים למשש, אם האדם עצמו לא יוכל לזוז ממקומו, וייצר לו שתי רגלים ללכת בהם על פני הארץ, והכל יפה עשה, בחכמה ותבונה, השכל ודעת. ומה יועילו עינים, ידים ורגלים, אם הם פגרים מתים ורוח אין בהן, ויפח באפו רוח חיים, כמוס סודה מאיתנו, עלומה חידתה, אבל עדים אנחנו גם בני אדם גם בני איש, כי ישנה ונמצאה היא, חיה וקיימה, ובהמצאה אנו נמצאים, ובקיומה אנו קיימים, ואנו קוראים לה שמות, נפש, רוח, נשמה, הכל בהרגש מרחוק ואין אנו יודעים מה היא. ואמנם הרבה ממרהיבי עין ומפלאי לב בגוף האדם אבריו ופרקיו להחזיק את רוח החיה בגוף הגשם, תכנית הבשר והעצמות ומרוצת הדם בכל עורקיו המהוים את החיים, והדם הוא הנפש החיה באדם. ואמנם אחרי שנעשה האדם עדיין אין קיומו נאמן, כי חייו תלוים במזון תמידי המחדש דמו בקרבו, ואשר לזאת סדרו מעשה בראששית דגן תירוש ויצהר וצמח האדמה ועץ פרי מינים רבים אין מספר, וכל אחד מהם אצור מכחות שונים המתאימים למזון האדם, להבריאו, להשקות עצמותיו ולהחיות נפשו על פני הארץ, וכבר זכה האדם ללמוד תורה ודעת פליאות החכמה במבנה כל צמח למינהו, ואשר מעיד על יוצרו אשר אין חקר לתבונתו. ולפנינו מחזה מזעזע כל לב חכם, במבנה גו האדם לקבל המזון ולעכלו ולחלקו באופן חימי ליסודות נפרדים ולשלח כל יסוד למקומו הראוי, ואשר למדנו משפטם בכח החכמה אשר חונן בה האדם, משפט הכרס והקיבה, הכבד ומרה, הטחול והכליות, הדקין וכיס השתן, הלב והמוח, ולכל איבר תפקידים מיוחדים, וכולם עובדים שכם אחד בזריזות נפלאה, עד שמבררים את הדם בירור אחר בירור, ומעמידים אותו על אופנו בכמות האודם והלובן, הדרוש לקיים המכונה הנקראת אדם, ומכוונים את מנת הסוכר בדיוק, ועוד דברים מפטולסים בפלס דק על דק נבדק, והאדם טפש לבו, ואינו יעדע מרב צבאו העומדים על משמרתו, ועמלים בלי לאות ובלחי הרף, למען חייהו ולתת לו שארית בארץ החיים. ראה היוצר שעדיין אין החיים מפכים על מתכונתם אם לא יהיה קשר איש עם רעהו, ועולם שכולם חרשים ואלמים נטול כל ערך, ואין בו שום ממש, וטוב ממנו התוהו - עמד ותיקן מכונה מצפצפת קולות משונים ואנו קוראים למכונה זו פה, וכנגדה תיקן מכונה מתפעלת ונרגשת מכל תנועת קול ואנו קורין מכונה זו אוזן, ועל ידי פה ואוזן נבראת שפה מדברת איש אל רעהו, ויהי האדם לנפש חיה, לרוח ממללא. אבל מה יתרון לאדם תחת השמש אם הורכש בשפה מדברת ואוזן שומעת, אם עודנו חסר דעה וחדל בינה, נמשל כבהמה, כשור אוכל עשב, ורצון בורא העולם לברוא אדם חכם מחוכם בעולמו ולצוותו נגיד על כל היצורים, ויטע שורש חכמה במוחו ומטע דעת בלבו, להבין ולהשכיל בכל אשר תחת השמש. ואמנם מי ששכלו חד וחריף ויכול להחלץ משטף החיים הגשמיים, ולהתרומם במחשבתו מעל כל הקיים בעולמו, ולהקיף מלמעלה על כל החיים של עולם התחתון, רואה את ענין החכמה המורכבה בגבר קרוץ מחומר, כאחת החידות התמהות, ונפשו תתעלף מרוב החשק להבין סודה והיא רחוקה ממנו. עוד יגדל מחזה הפלאות התהפכות השכל - הבלתי מוגדר במושגי הגוף אין לו לא אורך ולא רוחב, לא ילדות ולא זקנה - לגשם אזרח, ובהיות האדם עולל, גם שכלו בבחינה זאת, וכאשר הילד הולך וגדל גם שכלו גדל עמו, ומה נפלאו דרכי החכמה, ומה נעלמוו מסילות התבונה, אשר כוננו את בחיר היצורים - את האדם. עוד לפנינו תכנית מעובדת מעולפת ספירי התבונה, המעידה על כשרון פועלה, אשר אין כח לאדם לחקרו, ולתת לו תהלה ושבח, התכנית של הזיווג זכר ונקבה, כדי להבטיח נצחיות העולם, פליאות הכלים של המין לכל אחד, ובריאת הרצון המוכרח להבטחת ענינם, ומרוב ההרגל לא ירגישו בני אדם את נוראות הבורא, את כולם הכינם וגם יסדם, קיימים לעד לעולמי עולמים. עוד מן הנעלמות, מרהיבי עין ומפליאי לב, יצירת האדם בבטן אמו, ודירתו שמה תשעה ירחים, בחיים מסודרים, חיים נעימים, הולך וגדל, הולך ומתפתח, ובהגיע זמנו לצאת שובר דלתי אמו ויוצא, וכל זה ערוך בסוד היצירה, כחות משולבות אשה אל אחותה, וכל הגלגלים סובבים על משמרתם, וכל אופן שומר על תפקידו ושוקד על עבודתו במהירות נפלאה, עד שמוציאים לפועל ילד חי ומצוחצח, וסוף המעשה במחשבה תחילה בלב יוצר כל היצורים. ובצאתו נבראו בשבילו שדי אמו להניקו חלב למזונו, ויצו הבורא כח שאיפה נפלאה בלב האם לטפל עם היונק שלה בלי לאות, ואנו קוראים אותו "אהבה" של האם לצאצאיה הצפיעים והצפיעות, גם הוכן כח פועל ביניק היולד למצוץ שדי אמו ולהתענג על חלבה. המשך יבוא

 

[פלמוני777]

האם גם לבהמות וחיות רוח ממללא ?

שאליהם הושווה האדם לנפש חיה, ובעבור זה לברם האלהים לדעת שהם בהמה המה להם ? ומה טוב שקודם החטא רחוק היה האדם מידיעת המושכלות, כפי שנוכחנו מאומרו ``זאת הפעם עצם מעצמיי`` ועיין ברשי מה היו מעשיו בפעמים הקודמות?

 

[eyalnadav]

רק לאדם יש כח דיבור

והפירוש ברש"י הוא לא כפשוטו כמו שאתה חושב - מלבד שהדבר לא אפשרי טגם איסור מצויי

 

[pembencipolisi]

התורה מיחסת כח דבור לנחש ואתון

ולשניהם מיוחס גם הגיון....