[ערס קלאסי]

../images/Emo13.gif

פעם אחת היה אי שבו התגוררו כל הרגשות: שמחה, עצב, ידע, וכל השאר, כולל אהבה. יום אחד הגיעה הודעה לרגשות שהאי עומד לשקוע. כולם תיקנו את הסירות שלהם ועזבו את האי. האהבה הייתה היחידה שנשארה האהבה רצתה להיות עד הרגע האחרון האפשרי וכשהאי כבר כמעט שקע לגמרי, האהבה החליטה לבקש עזרה. העושר עבר ליד האהבה בסירתו הגדולה האהבה שאלה, "עושר, האם תוכל לקחת אותי אתך?" העושר ענה, "לא, אינני יכול. יש כסף וזהב רב בסירה. אין מקום בשבילך כאן." האהבה החליטה לבקש מהגאווה אשר עברה גם היא בספינה יפיפייה "גאווה, בבקשה עזרי לי!" "אינני יכולה לעזור לך, אהבה. כולך רטובה וזה עלול להזיק לסירה שלי", ענתה הגאווה. העצב היה אף הוא קרוב אז האהבה בקשה את עזרתו, "עצב, הרשה לי ללכת ביחד אתך." "הו… אהבה, אני כל כך עצוב שעלי להיות לבדי!" האושר חלף אף הוא על פני האהבה אך הוא היה כל כך מאושר עד שאפילו לא שמע את האהבה קוראת לו בבקשת עזרה לפתע נשמע קול, "בואי אהבה, אני אקח אותך." היה זה ישיש . האהבה הרגישה כל כך מבורכת ומאושרת עד שהיא שכחה אפילו לשאול את הישיש לשמו. כשהגיעו ליבשה, הישיש הלך לדרכו. האהבה הבינה עד כמה גדול חובה לישיש, ושאלה את הידע, ישיש אחר "מי עזר לי?" "היה זה הזמן", ענה ידע. "זמן?" שאלה האהבה . "אך מדוע הזמן עזר לי?" הידע חייך ובחכמתו העמוקה ענה, "בגלל שרק הזמן מסוגל להבין עד כמה נפלאה היא האהבה." המקור : פרום תוסס במעגל ה-20

 

[אנושית~]

תודה על זה.../images/Emo140.gif

והנה עוד משו חמוד.. אופטימיות

(כותב לא ידוע) אל תאמין אם יאמרו , לא יפה העולם אל תאמין , אם יאמרו , לא טוב האדם. למחטטים ומחפשים רק רע ומכוער אל תאמין , הם יראו רק קוצים בצבר ולצבר יש פרח , כתום מלא חן , ופרי לו מתוק , עסיסי ומרענן. אם היום מעונן , גשום ורטוב , מחר תזרח שמש ושוב יהיה טוב. איך תרגיש באור – אם לא יהיה צל? איך תראה כוכבים – ללא לילה אפל? אם כבר בכית וכעסת – תדע לצחוק כמה טוב. מה נהדר הוא לשמוח , לשיר , לאהוב. האמן באמונה כי טוב האדם. הבט וראה – מה יפה העולם. תכלת רקיע , וירק שדות , שירת ציפורים , תשמח לבבות. רבבות הצבעים של פרחים, פרפרים עדינות של ניצן , עת ראשו הוא מרים. חיוכו של אדם , ההולך לבדו הוא חושב על דבר – היקר ללבו. זרע זעיר שינבוט ויגדל , יצמח ויהיה לעץ ענק העומד בחורשה , גאה וחזק. איך לספר פלאי עולמנו כל היופי וההוד המעשירים את חיינו? בנשמתך זה טמון , בידך הברירה לראות את הטוב , או את הרע. אמת הדבר – אין עולם כולו טוב גם רע יש בו לרוב אהבה ושנאה יש – יש חום ויש קור אבל – עמק אפל , רק מגביה ההר לכן , אין לחשוש מעצב וכאב, החיים מתוקים , אם טוב לך בלב.